הקול השפוי מול הקול ההזוי
בפרשתינו, חיי שרה, אנו קוראים על מותם של אבות האומה אברהם ושרה בשיבה טובה.
להבדיל, מציינים אנו בימים אלה 14 שנה למותו הטראגי של מר יצחק רבין, שמילא שורה של תפקידים בהנהגת המדינה ובראשן-ראש ממשלת ישראל.
עם חלוף השנים נדמה היה כי תחלוף גם ההסתה הפראית של אנשי השמאל כנגד גוש הימין, ומחול ההאשמות לפיהם הימין גרם לרוצח לבצע את זממו,ייפסק. לדאבונינו נמשכת ואפילו מתחזקת ההסתה בחסות בכירי התקשורת מהאגף השמאלי והאצבע השמאלית המאשימה עודנה מופנת לימין ולמנהיגיו.מטרתם ברורה:סתימת פיות של גוש הימין. מתוך רצון לבצע מחטפי “שלום” כפי שעשו פרס וביילין בחתימה על הסכם אוסלו, וכפי שניסה לעשות אהוד ברק בשנת 2000 בתהליך קמפ דיוויד. אלא שברגע הקריטי
נסוג הצד הפלסטיני וטירפד את המהלך, לרווחת העם בישראל. תוצאות מחטפים ממין אלו דיברו בעד עצמן פעם אחר פעם- יש פרטנר לטרור אימתני, אין פרטנר לשלום אמיתי. נתונים אלו לא עמדו כתמרור אזהרה ללבני ואולמרט להמשיך בסאגת המו”מ החובבני, וכך במשך שלוש שנות כהונתם בשלטון קיימו אין ספור פגישות עם הפלסטינים, כשבמהלכן הסכימו “צמד הקדימאים” לעיסקת הכל כלול כולל ירושלים, כאילו היה מדובר על עוד בית ברחוב כרמיה… שוב,למזלנו, טירפד הצד הפלסטיני את ההסכם שלדברי לבני היה על סף חתימה.
השנה, כמידי שנה, התקיימה בכיכר מלכי ישראל העצרת לזכרו של יצחק רבין, כשבראש הנואמים ניצבה הגב’ לבני.בנאומה המתלהם והמפלג הזהירה מפני תוצאות הקיפאון מדיני ורמזה שהגורם לכך הוא נתניהו. לבני בוודאי שכחה מהו הגורם שהוביל לקיפאון- כשבנימין נתניהו נכנס לתפקיד ראש הממשלה לפני מספר חודשים וחפץ היה (ועודנו חפץ) לנהל מו”מ אחראי והגון, שמטרתו השגת שלום-אמת עם הפלסטינים והכרה שלהם במדינה יהודית. נתקל נתניהו בסירוב מוחלט של הפלסטינים לקיים עמו מו”מ, בהזכירם בערגה את “המתן ומתן” שניהלה עמם בחובבנות הגב’ לבני, ואת התחייבויותיה לעיסקת הכל כלול כולל ירושלים. בשיחות עם מקורביו אף התבטא אבו מאזן “כי כדאי להמתין עד שנתניהו ייפול ולבני תתמנה במקומו”.
בתום דבריה ההזויים של לבני, עלה לפודיום הנואמים איש מרץ והח”כ לשעבר רן כהן. כקודמתו, הסית ללא רסן נגד נתניהו ואנשי הימין, והגדיל בהסתה כאשר כינה את הימין וליתר דיוק את חלקו בכינוי המצמרר “הימין האלים והרוצח”. כהן בוודאי שכח את האלימות שנוהגים מעת לעת אנשי השמאל כנגד מי שלא דוגל בעמדתם- ב24.5.09 התקיים כנס של אנשי יוזמת ז’נבה בעיר נס ציונה, לכנס הוזמנו אישי ציבור ישראלים(מכלל המפה הפוליטית) ופלשתינים על מנת שיציגו את עמדתם בענין היוזמה. במהלך הכנס, ח”כ אופיר אקוניס,איש הליכוד, “העז” לשאול את בכיר הפתח ד”ר סופיאן אבו זיידה שנכח במקום האם הפלסטינים יכירו בישראל כמדינת העם היהודי. “לעולם לא”, השיב אבו זיידה. בתגובה פנה אקוניס לקהל ואמר:”זאת ההוכחה לכך שהפלסטינים לא רוצים שתי מדינות לשני עמים, אלא שתי מדינות לעם אחד”. מאותו הרגע, שיסע הקהל את דבריו ללא הרף עד שבשלב מסוים נאלץ לקטוע את נאומו ולסיימו מוקדם מהצפוי. אלא שבכך לא הסתיימה הדרמה, כשקם לצאת, התנפל עליו אחד מפעילי השמאל שנכחו במקום והניף לעברו אגרוף. רק התערבות של אחד מעוזריו של אקוניס מנעה מהתוקף לבצע את זממו ולהכות ח”כ במדינת ישראל הדומקרטית. כאילו רצח רבין לא זיעזע מספיק את אזרחי ישראל.
דווקא באותה העצרת בה נשמעו כאמור, קולות הסתה והזיה. נשמע קול אחד שפוי, קולו של שר החינוך גדעון סער שהשמיע בעוז את קול הימין המתנגד בתוקף לאלימות. במקביל לא היסס לבקר את השמאל כשאמר “לגטימי להתנגד בדרך דמוקרטית לדעותיו של אחר” תוך שהוא מזכיר כי הוא וחבריו התנגדו לדעותיו של רבין.
בשורות הסיום נוכל להתנחם בכך שעל אף אותם מסיתים והזויים למיניהם, מצליח ראש הממשלה בנימין נתניהו להנהיג את המדינה באחריות, תוך שמירה על בטחונו של העם בישראל. כמובן בעזרת אנשים כמו סער,אקוניס ואחרים.
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר