פסקת התגברות – ימין או שמאל? אולי אין קשר

סימון מדכי מנוער הליכוד פותח צהר לפסקת ההתגברות ונותן לנו זווית ראיה אחרת עליה

תחילה, מהי בכלל פסקת ההתגברות?
כשאומרים “פסקת התגברות”, מבקשים להעניק לכנסת את הסמכות לחוקק מחדש חוק שנפסל בבג”ץ, ובכך “להתגבר” על החלטות המתקבלות בבית המשפט העליון – כלומר, לבטל אותן.

רבים הם הקולות בעת האחרונה הקוראים להעברת חוק פסקת התגברות – קולות אלה הם רבים יותר בימין, זוהי עובדה.

התומכים בהעברת החוק מנמקים את עמדתם בכך שביהמ”ש אמור להיות מרוסן ומאופק, ולא לפעול באקטיביזם מיותר שכתוצאה ממנו עלולה להיראות פגיעה ברצון העם ובנבחריו בכנסת.

לעניות דעתי, טיעון זה איננו מספק ולא מקיף את מלוא המשמעות של חקיקה מן הסוג הזה בהיבטה הרחב.
האמת היא שמאז 1992, בית המשפט העליון פסל בסך הכל 20 חוקים וסעיפי חוקים. מאידך, אלפי החוקים שנחקקו על-ידי הכנסת או בעקבות הערות בית המשפט העליון הפכו את ישראל לאחת המדינות המובילות בחקיקה נאורה, שוויונית ומתקדמת, שנושאת בגאון את זכויות האדם.

ברור לי לחלוטין שלאחר הבחירות מי שימשול הוא זה שקיבל את המנדט מהעם באופן דמוקרטי. המפלגה שנבחרה בבחירות ברוב קולות היא שתעלה לשלטון, תתווה מדיניות בכלל התחומים, תקדם את הבטחותיה לקהל הבוחרים ותפעל לפי מצעה ובהתאם לצו מצפונה. אך כל זה עד גבול מסוים, כמו כל דבר בדמוקרטיה.
מה יקרה אם אותה מפלגה תשתמש בעובדה שיש לה רוב פרלמנטרי, כדי להעביר חוקים אשר אינם עולים בקנה אחד עם ערכי הדמוקרטיה?

הרי גם אנשיה יוכלו לטעון שקיבלו את מנדט העם באופן דמוקרטי לחלוטין כפי שהשתקף בבחירות חופשיות לגמרי.

נלך לדוגמה ספציפית יותר כדי שהדברים יהיו ברורים:

נניח שהמפלגה הנבחרת תקדם חוק, לפיו תישלל מאזרחי המדינה הלהט”בים זכות ההצבעה בבחירות. בהנחה שלמפלגה יש את הרוב הדרוש כדי להשלים את החקיקה, אין שום מניעה לחוקקו בהיעדר בית משפט עצמאי וכך החוק יחוקק לפי הפרוצדורה הדמוקרטית עם רוב תומך בבית המחוקקים.

ברור לכל בר דעת שלא ייתכן לתת לשום מפלגה למשול באופן חד משמעי ונחרץ שכזה גם אם קיבלה את מנדט הבוחר.

למעשה, כבר ישנם דוגמאות לאורך ההיסטוריה בהן מפלגות עלו ברוב קולות דמוקרטי לחלוטין והפכו את פניה של המדינה בעודם על כס השלטון ברומסם את הערכים הדמוקרטיים.

מערכת משפט עצמאית היא אבן יסוד בדמוקרטיה – כפשוטו ממש.

 

במדד הדמוקרטיה הנחשב בעולם שמפורסם ע”י מגזין האקונומיסט הבריטי מדי שנה, אחד מהקריטריונים לפיו נקבע דירוגה הדמוקרטי של מדינה הוא: “עד כמה עצמאיים בתי המשפט כנגד הממשלה?”

כי לכל אדם המכיר את עקרון הגבלת השלטון ידוע שאחד מתפקידיו של ביהמ”ש הוא להגביל את השלטון, כל שלטון – ובשנים האחרונות השלטון הוא ימין.


מילה אישית: אני איש ימין, איש ליכוד – תמיד הייתי. אני מאמין שדברים אלו שכתבתי יקבלו אור שונה בעיני קוראיהם כשייוודע להם שלא כתב את הדברים אדם מהשמאל אלא דווקא מהימין. אינני טוען ולו לרגע אחד שכל המצדדים בחקיקת פסקת התגברות כולם “מחריבי הדמוקרטיה”, ממש ממש לא.

אני כן חושב שבבית המשפט יש בעיות שצריכות להיפתר, ולעיתים קרובות מדי הן נעשות רבות מדי.

אחת הבעיות היא שבעיני אנשים רבים מדי בתוך מערכת המשפט וגם בקרב העם כל מילת ביקורת כלפי ביהמ”ש העליון הפכה ל”סכנה לדמוקרטיה”.

אני מאמין שאפשר וצריך למתוח ביקורת על מערכת המשפט, כן, אפילו על היועמ”ש ועל בג”ץ. אף אדם לא חף מביקורת במדינה חופשית. עם זאת, יש גורמים שלקחו את זה לקיצון, וכן, בעיניי פסקת התגברות היא קיצון.


לסיום, ארצה לצטט את דבריו של מנהיג מפלגת הליכוד המיתולוגי, מנחם בגין, שאמר במילותיו את חשיבות עצמאותם של בתי המשפט: “גדולה מסכנת טשטוש התחומים בין הרשות המבצעת לבין הרשות המחוקקת היא הסכנה של ביטול התחומים בין הרשות המבצעת לבין הרשות השופטת. המשפט הבלתי־תלוי הוא למעשה המבצר האחרון של חירות האדם בימינו. כל עוד מבצר זה קיים יש תוחלת להדיפת הגל העכור; בנפול מבצר המשפט, אין עוד מציל לאדם הנשחק בין אבני הריחיים של השררה”.

 



אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר

פוסטים קשורים

די לקומבינות חיים כץ

ישראל כץ : עד סוף ינואר התחקירים על השולחן שלי

לאן נעלמו הצ’קים בסיעת הליכוד בהסתדרות