כשאני מסתכל על שרי קדימה, אני רואה את מה שהגברת בייניש רואה. חבורה של אופורטוניסטים שמסובים לשולחן עמוס פירות, שהוא תוצאה של קטיף אסור ביער מורעל. כשזעקת הנבגדים הונחה על שולחנה, היא והחברים שלה- השוללים הנאה מפירות העץ המורעל- השליכו אותם מכל המדרגות.
היה מי שהטביע את המושג “האדם הסביר”, והתכוון לתחושות הפרטיות שלו. לדידו, מה שהוא חשב לסביר – מחייב את כולם. האיש הזה עומד לסיים את כהונתו כנשיא ביהמ”ש העליון, ומי שאמורה להחליפו, חידשה את המושג: “פירות העץ המורעל”.
ולמי שאינו מצוי בעגה המשפטית, הכוונה לכתב אישום שהוא “תוצאה” של חקירה, שלא על פי הנהלים. במאמרי הקודם התייחסתי לפסיקתה של כבוד השופטת בייניש, שביטלה הרשעה של נאשם בשימוש ובהחזקת סמים, רק משום שהחוקר לא שטח בפניו את זכויותיו כנחקר. “הדילוג” הזה על הקראת הזכויות, גרם לביטולו של כתב האישום.
השורה התחתונה של הפסיקה: חקירה שלא על פי הנהלים = עץ מורעל. לא ניתן לחוקרים ליהנות מ”פירות העץ המורעל”. ולכן, כתב האישום הוא בבחינת- פרי אסור. מול המושג “האדם הסביר” שהטביע כבוד השופט אהרון ברק, ניתן להציב את המושג “צדק טבעי”. ואכן, הצדק הטבעי, דוחף להתייחס לפרי העץ המורעל, כאל פרי אסור באכילה.
ה”צדק טבעי”, מתבסס על ערך, המצוי “בילד-אין” בבני תרבות. דהיינו, אדם הגון, יזוע באי נוחות לנוכח סיטואציה נעדרת צדק. למשל: הזכות ליהנות ממכירת התפוזים, שמורה לפרדסן בלבד. זר שיכנס ללא רשות לפרדס ויגנוב את התפוזים שהגירו זיעה מהפרדסן- יזכה לעוינות, עם כל מה שמתלווה לזה (כתב-אישום, וכו’).
פסיקתה של בייניש, כמוה כהצהרה: לא נאפשר לחוקרים ליהנות מפירות “עבריינותם”. מעתה, רק כתב אישום שהתגבש כ”תוצאה” מהליכה בדרך הישר, יתקבל. כתב אישום ו/או הרשעה שהושגו באמצעות טריקים- מקומם בפח. לכאורה, שוחרי הצדק הטבעי אמורים למחוא כפיים. שופטת בכירה בישראל קובעת בפסק-דין מנומק, שהנאה מ”פירות” שהושגו שלא על פי הכללים- תסוכל. זאת הנורמה. האומנם?
כשאני מסתכל על שרי קדימה, אני רואה, את מה שהגברת בייניש רואה. חבורה של אופורטוניסטים שמסובים לשולחן עמוס פירות, שהוא תוצאה של קטיף ביער מורעל. כשזעקת הנבגדים הונחה על שולחנה, היא והחברים שלה השליכו אותם מכל המדרגות.
צריך להזכיר לה, שהמוסד שבו היא מכהנת, אמור לשרת את האזרחים, על פי כללים דמוקרטיים. ברגע המבחן, חזו אזרחי ישראל, במתן תעודת כשרות ע”י בייניש וחבריה, למנהיג שרמס את הדמוקרטיה.
אם אסורה אכילת פרי אחד מעץ מורעל, קל וחומר שאסורה אכילת אינסוף פירות, כולן תוצאה של קטיף אסור, ביער של עצים מורעלים. ושרי קדימה מקיפים בכורסאות עור צבי, שולחן עמוס פירות כאלה.
המנדטים שגנבו מהליכוד, הם פירות אסורים באכילה. אלה שהזיעו כדי להכניסם לכנסת, שללו את גירוש היהודים מגוש-קטיף וצפון השומרון. שינו הפוליטיקאים דעתם? מותר להם. אבל ישאירו תחילה את המנדטים בביתם האידיאולוגי. אח”כ שיסתערו על הבוחר, מאותה נקודה שזינקו הגמלאים. דהיינו, מאפס. הצדק הטבעי אומר: מפלגה חדשה, מן הראוי שתתחיל מאפס מנדטים.
ועוד לפני שאנחנו שומעים את התירוץ השקרי על “הכנסת אישרה”, צריך להזכיר לגברת בייניש, שגם בדיקטטורות יש בית נבחרים שעומד לרשותו של הדיקטאטור. ותקשורת, שגם היא עומדת לרשות הדיקטאטור. ו…ביהמ”ש עליון- שמכשיר כל שרץ. ואלה מבין הקוראים הסבורים שהמאמר הזה, אינו אקטואלי, להם אני אומר: כל זמן שקדימה קיימת, המאמר אקטואלי.
ועצה קטנה יש לי לגברת בייניש. אחרי קריאת שורות אלה, לכי למראה…
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר