“ביום רביעי הקרוב תתכנס ועידת הליכוד לקבוע את תקנון הבחירות לפריימריס ואת מועדן”. כך הכריז סילבן שלום בכנס בחירות שנערך בחצר ביתו של משה פייגלין בישוב קרני שומרון. סילבן מעריך שהועידה הזו תהיה קצרה מאוד. “יוצגו הצעות החלטה שיוכנו מראש, יצביעו, ישירו התקווה, וילכו הביתה”.
סילבן שלום מקווה שהועידה תצביע לאשר את התקנון שהיה בפריימריס הקודמים. הוא הביע חשש שדרישות לשינוי בתקנון יגרמו ויכוחים וקטטות, שעלולים לגרום נזק תדמיתי למפלגה, ואולי אף סכסוכים ופילוגים שיזיקו אחר כך לקמפיין לבחירות לכנסת.
להערכתו ועידת הליכוד תחליט לקיים את הפריימריס באמצע חודש נובמבר.
“אני המצאתי את התקנון ב2002” אמר סילבן שלום, “לרבות התקנה שח”כים מכהנים יורשו להתמודד רק ברשימה הארצית ולא במחוזות. יש ח”כים שכעסו עלי אז, אבל אני לא מצטער כיון שהשיטה הזו נותנת אפשרות לרענן את הרשימה לכנסת ולהכניס גם אנשים חדשים ומוכשרים”.
נראה לו שגם בפריימריס הקרבים יהיו 12 סימונים, אם כי יתכן שיהיו יותר בגלל דרישות מהמתמודדים הרבים.
סילבן צופה שבבחירות הפנימיות הקרובות יכפילו את מספר המחשבים, כדי למנוע תקלה שקרתה בפריימריס הקודמים. עם זאת הוא גילה שיש בעיה ארגונית, כיון שבמנהלת הליכוד מנסים למשוך זמן. לדבריהם קשה להם להערך במהירות.
השר שלום התיחס גם לפיזור הכנסת לפני תום הקדנציה, והסביר שאין לראות בזה כישלון או הפסד זמן שלטון. “בהנחה שהליכוד ירכיב גם את הממשלה הבאה, אז בחישוב כולל של שתי הקדנציות יחד, 8 החודשים “שהפסדנו” עכשיו בגלל הקדמת הבחירות יתוספו לקדנציה הבאה. כך שבעצם לא הפסדנו כלום”. אבל הוא לא התיחס לאפשרות שגם הכנסת הבאה תתפזר לפני תום הקדנציה שלה.
סילבן שלום פתח את דבריו בכבוד האכסניה. הוא שיבח את בעל הבית משה פייגלין, וציין שהוא לא קיצוני ומשיחי כמו הדימוי השלילי שהתקשורת השמאלנית הדביקה לו. “פייגלין עמד בכבוד במבחן הנאמנות לתנועה. הוא לא נטש אותנו כאשר הצרו את צעדיו ופגעו בו, כמו שעשו אחרים”. סילבן הסביר שהליכוד הוא תנועה גדולה ומגוונת מאוד, ויש בה מקום לביטוי של דעות במיגוון רחב שפונות לכאן ולכאן. בכך הוא חזר על הרעיון הבסיסי של זאב ז’בוטינסקי עם המטאפורה של “תנועתנו היא כמו אילן כביר שענפיו פונים לכאן ולשם”.
סילבן הוכיח עצמו כאיש שטח מהמעלה הראשונה. הוא הכיר כמעט את כל אחד מהנוכחים וציין רבים מהם בשמות ובעיסוקיהם. אין עליו. זכה לאהבה והערכה רבה מצד כל הנוכחים.
משה פייגלין אמר בנאומו שבבחירות הקודמות הליכוד הפסיד כעשרה מנדטים בגלל התרגיל המכוער של נתניהו להרחיק את פייגלין למקום לא ריאלי, בניגוד לרצון הבוחר. “עובדה היא שלפני התרגיל ההוא הסקרים העניקו לנו 38 מנדטים, אבל לאחר התרגיל ירדנו ל27 מנדטים”.
לכנס הבחירות בביתו של פייגליןן הגיעו כ150 פעילי ליכוד מכל הארץ. הכנס היה ליד שולחנות ערוכים עם קייטרינג ברמה גבוהה. סטייקים פרגיות ונקניקיות, ושתיה כיד המלך. רמה גבוהה יותר מהמקובל. ארגנו שי מלכה וטל זילברשטיין שהצטרף למטה של פייגלין, וגם יאיר שטרית העוזר המיתולוגי של סילבן.
פרשנות אישית:
מקובל אצלנו לסקר כנסים לפי מה שנעשה על בימת הכבוד ולפי הדברים שנאמרים למיקרופון. אבל בכנס הבחירות הזה הדברים המענינים ביותר היו דוקא בצד של הקהל.
הקהל היה שונה ממה שציפינו לאור ההזמנה שהתקבלה אצלנו במערכת “ליכודניק”. חשבתי שרוב הקהל יהיה אנשי מחנה מנהיגות יהודית, בדומה לקהל שראינו בטקס חנוכת הבית בירושלים לפני שבועיים. ציפיתי לראות בכנס את כל פעיליו הקבועים שמלוים אותו בכל אירועי הליכוד. אבל במקום ראינו רק מעטים מאנשי פייגלין, והרוב היו פעילים מוכרים ממרכז הארץ, רובם נחשבים אנשי סילבן שלום. החשיבות של הכנס היתה לא בכמות המשתתפים אלא באיפיון המיוחד שלהם.
בקהל בלטה קבוצה גדולה מאוד של מתמודדים בבחירות המקדימות. פגשנו שם את המתמודדים: קטי שטרית, עמיחי גרינוולד, אלי כהן, שלמה מדמון, אסיה אנטוב, אלי גבאי, אדמסו אללי, גדי בשארי, אתי תלמי, נורית קרן, שחר סימונה, גבי כהן, ליאור לסרי, גבי אביטל, שמעון שראל, יהודה גליק, אלונה רפאלי, גיהאד מוסטפה, יוסי פוקס, מירי רגב, ציפי חוטבלי. אולי היו עוד כמה שלא ראיתי או שלא זיהיתי, או שלא ידעתי שגם הם מתמודדים.
מקובל בליכוד שגם המועמדים החדשים יושבים בשולחן הכבוד על הבמה ומקבלים זכות דיבור. אבל בכנס הזה היה הדבר בלתי אפשרי, משום ששולחן הכבוד היה צריך להכיל כרבע מהנוכחים, ומתן זכות דיבור לכולם היתה מאריכה את הכנס עד הבוקר.
אפשר להבין מה גרם למתמודדים רבים להגיע לביתו של פייגלין ולהחניף לו, אפילו שהם מתמודדים על משבצת במקום מרוחק ממנו. הם חושבים שזה יכול להבטיח להם את תמיכת מתפקדי המחנה שלו שבאזור הבחירה שלהם. אבל מבט מהיר מראה שברוב המקרים זו תקוות שווא. ראינו בכנס כמה מועמדים שרצים באותו מחוז, והרי לא יתכן שפייגלין יתמוך בשניים או שלשה אנשים שמתמודדים זה מול זה.
2.
השותפות בין סילבן לפייגלין אינה טבעית. הרי עד השנים האחרונות סילבן לא היה מהפוליטיקאים האהודים על המתנחלים. יש ליכודניקים שזוקפים גבות ושואלים מה מאחורי השותפות המוזרה הזו? האם זו שותפות טקטית לקראת הבחירות בלבד, או שותפות אסטרטגית בעלת משמעות אידיאולוגית? האם זו שותפות קצרת טווח, או שותפות ארוכה וערכית?
האינטרס של פייגלין נראה ברור: הצמדות לסילבן מעניקה לו מעין לגיטימיות וריהביליזציה, שיכולים לצמצם את הדימוי הקיצוני והמשיחי שהשמאלנים הלבישו עליו. הקירבה לסילבן יוצרת לו מיצוב (positioning) פחות קיצוני ויותר מרכזי.
אבל לא ברור מה יוצא לסילבן מהשותפות הזו. סילבן נחשב איש שטח חזק מאוד, שזכה במיקום מספר 2 בעשור האחרון. לכאורה יש כאן שידוך בין מין בשאינו מינו. הכח הגדול של פייגלין נחשב רק מעין “משקל נוצה” לעומת המשקל שיש –או היה- לסילבן. ברור שחלק מכוחו של סילבן נחלש בשנים האחרונות. אבל נשאלת השאלה האם ייתכן שסילבן עצמו מעריך שהוא נחלש עד כדי כך שהוא זקוק לתמיכה של פייגלין? אתמהה.
יש השואלים אף מי דומיננטי יותר בשותפות הזו. מי מהם מספר אחד ומי מהם מספר שניים?
3.
כל המכיר את הליכוד מבפנים יודע על הסכסוך המר ורב השנים בין מחנה מנהיגות יהודית בראשות פייגלין לבין מטה יו”ש בראשות שבח שטרן ונתן אנגלסמן. לפיכך רבים הופתעו לראות גם את נתן אנגלסמן מגיע לביתו של פייגלין לכנס הבחירות. הוא נראה חריג בנוף האנושי ולא שייך למקום. האסוציה הראשונית שלי היתה שהנה אנחנו עומדים לראות מהדורה מעודכנת של קמצא ובר קמצא, ואולי בעל הבית יסלק בבושת פנים את יריבו המר. אבל זה לא קרה. הם לחצו ידיים בנימוס, ומישהו אמר לי שאפילו ראה אותם מתחבקים.
עצם הנוכחות של אנגלסמן “בגוב האריות” דיברה בקול רם לא פחות מהדברים שנשמעו במיקרופון. בקרב הקהל שמעתי כל מיני ספקולציות שמנסות לפרש את מה שקורה לנגד עינינו. החל מעריקה של נתן אל המחנה היריב, והמשך בהשערות על שביתת נשק לקראת הבחירות, וכלה אפילו באפשרות של שלום-בית בין המחנות הניצים. אולי באמת תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם, או לפחות בליכוד.
4.
ברוב כנסי הבחירות אנחנו מורגלים לשמוע את הימנון הליכוד כאשר אורח הכבוד מזומן לשאת דברים, וגם לאחר שהוא מסיים את נאומו. הפעם לא שמענו את הימנון הליכוד אלא קטעי מוזיקה אחרים. מענין אם זה נעשה בכוונה או בשגגה.
5.
ולסיום, באמריקה יש פתגם שאומר We shall remember in November שתרגומו לעברית זה “אנחנו נזכור אותך בנובמבר”. המשמעות היא כמו האמירה המפורסמת “ניפגש בשביעיות” אצלנו. שהרי נובמבר הוא החודש בו נערכות תמיד הבחירות בארה”ב. אם הערכת הלו”ז של סילבן תהיה נכונה, אז בפריימריס הקרובים הפתגם הזה יהיה נכון גם אצל הליכודניקים. המתפקדים שלנו יזכרו בחודש נובמבר את מעללי הח”כים המתמודדים ואת הישגיהם, ויבואו איתם חשבון בקלפי לטוב או לרע.
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר