ההינתקות הייתה פשע בלתי נסלח ופיגוע בדמוקרטיה. לשרבב את שמו של בגין שפינה את ימית, כדי להצדיק את בגידת שרון- זוהי גניבת דעת. פינוי ימית היה תוצאה של הסכם שלום והליך דמוקרטי. שרון עקר, שיקר ורימה תמורת מה??? הלכתי לארכיון…
“הקדשתי” לך מאמר פומבי, וננזפתי ע”י מלעיזים שרואים בך “אויב”. אני רואה בך אחות טועה, שראוי להתווכח איתה. המלעיזים יראו בכך ברכה לבטלה. ברור לי שאת נמנית על קבוצה גדולה של טועים. את כמובן תגידי שהקבוצה שאני נמנה עליה, יותר גדולה ויותר טועה, ובכל זאת- דעתך בנושא ההינתקות “הבעירה” אותי.
ההינתקות הייתה פשע בלתי נסלח ופיגוע בדמוקרטיה. כדי לשכנע שהעקירה הייתה בסדר, הזכירו לנו תומכי העקירה, ששרון אמר לפני הבחירות את צמד המילים “ויתורים כואבים”. מי שלא הבין למה התכוון- בעיה שלו.
את טענת שזכויות היוצרים לעקירת אנשים מבייתם שמורה למנחם בגין (ימית). המסר ברור: אם עקירת ימית בסדר, גם ההינתקות בסדר. גם הטיעון הזה, הושמע פעמים רבות ע”י תומכי ההינתקות (מהפוליטיקה והתקשורת) עד שנתקע בתודעת רבים. מהסיבה הזאת הוא “נשלף” בקלות.
שרבוב שמו של ענק דמוקרטי ומוסרי כמו מנחם בגין, כדי להצדיק את בגידת שרון, זאת שטחיות במקרה הטוב, וגניבת דעת במקרה הזה. יודגש: שהפינוי הוא לא הנושא- על זה מותר שתהיה מחלוקת. אני מדבר על כללי המשחק שעליהם אסור שתהיה מחלוקת. אילו מצנע היה מנצח, הייתה לו זכות דמוקרטית לבצע את הפינוי החד-צדדי, שהרי זה מה שאמר בטרם בחירות. שרון שלל את הרעיון!- לפני ואחרי הבחירות.
נכון, מנחם בגין, בניגוד למה שאמר, חתם על הסכם שלום עם מצרים תמורת פינוי סיני כולל ימית. ובכל זאת יש הבדל: ההסכם עבר במסלול דמוקרטי ארוך, חופשי מאיומים, לחצים ואתנן. להזכירך, פינוי ימית התבצע כמה שנים אחרי שנחתם הסכם השלום בקמפ-דייוויד. לפני זה, הכנסת אישרה. ולמרות שזה עבר ברוב, הפינוי נדחה עד לאחר הבחירות ב- 81. דהיינו, רק אחרי שהכנסת אמרה את דברה, ורק אחרי שהבוחר אמר את דברו, הפינוי התבצע.
כדי להשיג רוב לעקירה ללא תמורה, המטונף שרון איים על ח”כים ופיטר שרים (פרופסור קרמניצר: “פיטורי שרים כדי להשיג רוב, מעשה בלתי דמוקרטי”). על זה צריך להוסיף: הפרת התחייבות פומבית לכבד את הכרעת מתפקדי הליכוד. פועה, היית כאן בימי המשאל, וראית איך אחרי שהפסיד בקלפי, הרודן השליך את התוצאות לפח.
(לא) היה קורה כלום, אילו עקירת האלפים- הייתה ממתינה לאישור הבוחר. החיפזון העיד על העוקרים: הם לא האמינו שיצליחו להשיג רוב בקלפי למהלך כל כך אכזרי- וכל כך חסר היגיון. המחשבה שיש סיכוי לראות את שרון עוקר, גרמה לבכירי העדר לייחום. והייחום- ואת זה יגיד לך כל נער- מתיך את כל החוטים בראש.
על התוצאה- אין היום מחלוקת. השלום התרחק, הפלסטינים המתונים נחלשו, ויש תחושה כללית שעלינו להיערך לסיבוב נוסף. יום אחרי שהחמאס ניצח בבחירות, אבו-עלא האשים את ישראל במילים: “שלחתם אותנו לבוחר בידיים ריקות”. בקצה מאזן הרווח וההפסד, ממתינה השאלה- מה הועילו מיוחמי גירוש בשנאתם?
לסיכום, פועה יקרה. ההינתקות הושגה בזכות פתקים שנגנבו מהימין. מצד הנבגדים, שרון ייזכר לדיראון עולם כמי שתקע סכין, בגבם של אלה שנשאו אותו על גבם בשנים בהם המחנה שלך ראה בו מצורע פוליטי. מהצד שלך, שרון נתפס כזכייה אידיאולוגית בלוטו. העובדה שמימשתם את הזכייה מבלי שקניתם כרטיס, מעידה על המוסר העקום שלכם…
לקטעי הוידיאו ולמאמר המקורי מהאתר של נרי אבנרי לחצו כאן
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר