למה מתכוונים אלו המשתמשים במונח “פוליטיקה חדשה”?
במסגרת פגישת המשא ומתן של “הליכוד ביתנו” עם “יש עתיד”, הסביר עו”ד דוד שומרון – העמד בראש צוות המשא ומתן מטעם הליכוד ביתנו – כי יו”ר “יש עתיד”, יאיר לפיד, הציב תנאי חד משמעי: בלי חרדים בממשלה.
אם אכן כך הדבר, אזי שמדובר בצעד חשוך ומסוכן, שמאיים בהתססת האווירה וליבוי היצרים, שגם כך מופנים לעבר המגזר החרדי בכללותו (מבלי לעשות הפרדה תת-מגזרית, אפילו תהא בסיסית עד כמה שניתן) וביצירת קרע בעם.
יאיר לפיד אוהב לדבר על “הפוליטיקה החדשה” – במקום שנאה ודמגוגיה, דיאלוג. במקום הפחדה, תקווה. במקום הצהרות, עשייה. הוא גם הרבה להבליט את ההבדלים בין מפלגתו של אביו המנוח ובין מפלגתו שלו. אצלינו לא יתבססו על שנאת חרדים, אמר.
אז אמר. מסתבר ש”פוליטיקה חדשה” היא בסך הכל שם קוד לפסילת מגזר שלם ונידויו מהחיים הישרא-ציוניים, מתוך בורות ורצון לטאטא את הבעיות מתחת לשטיח, במקום לטפל בהן בשותפות, יסודיות ומקצועיות.
לא קירוב לבבות, אלא סיסמאות פופוליסטיות ריקות מתוכן, אכולות שנאה ומשוכות בג׳ל, שדוחקות ציבור שלם לשוליים הקיצוניים ויוצרות ריאקציה. הפוליטיקה אולי חדשה, אך הנורמות, כך נדמה, אפלות.
אמת, ישנה בעיה במדינת ישראל עם המגזר החרדי (והערבי, שממנו לפיד אוהב להתעלם, משום מה) ואכן היא מחייבת טיפול ופיתרון מקיף ורציני, אך דברים כה מורכבים ומסובכים חייבים להיעשות תוך רגישות מיטבית ותוך שותפות מלאה, לצד דיאלוג – הן עם המגזר החרדי והן עם המגזר הערבי.
לפיד, כך נדמה, מסתכל על הבעיה בצבעים של שחור ולבן, תרתי משמע. אפור? אין. ראייה צרה ומסוכנת, שעתידה להוביל לשנאת חינם של מגזר שלם, שחלקו ההולך וגדל, גם כך מתחיל להבין בעצמו את החשיבות של השתלבות בצה”ל ובשוק העבודה ומתחכך בעולם הציוני יותר ויותר.
הנה כי כן, מוסד “שמואל נאמן” בטכניון, החוקר כבר יותר משלושים שנה בעיות חברתיות וכלכליות בישראל, הוציא לאחרונה חוברת מידע מקיפה אודות מצב החברה החרדית.
הנתונים – המתבססים על מספרים רשמיים של הלמ”ס, בנק ישראל, מנהלת השירות האזרחי ועוד גופים חשובים ומוכרים – מראים כי חל גידול של מאות אחוזים בגיוס לצבא, לשירות האזרחי ובהשתלבות חרדים בשוק העבודה.
במקום לנצל נתונים אלו ולהשתמש בהם כקרש קפיצה, מעדיף לפיד – לצד שותפו המוזר, בנט – צלילה חופשית לתהום הנשייה.
“תמות נפשי עם פלישתים”, צועק כל הדרך לבחירות חדשות. והכסף לבחירות? ומעמד הביניים? ומו”מ מדיני עם הפלסטינים? הכל מתגמד לעומת הקמפיין האנטי חרדי מבית אבא.
לאופנה הזו מצטרף יו”ר “הבית היהודי”, נפתלי בנט, שכרת עם לפיד את אחת הבריתות המוזרות שנראו בפוליטיקה הישראלית. הרי מדובר בשני אנשים הפוכים לגמרי, שהתכתשו לפני הבחירות על שמאל-ימין. אך כנראה שהכיסאות והג’ובים כן משחקים תפקיד חשוב ב”פוליטיקה החדשה”.
פתאום כבר לא מפריע לבנט “שתי מדינות לשני עמים”, או כניסתה של לבני לממשלה. אין זכר להצהרות לפני הבחירות. כל מה שהוא רוצה כרגע, זה את הכיסא ואם צריך להקריב כמה חרדים בשביל זה, דיינו.
הצמד לפיד-בנט משחק באש. מדינת ישראל ניצבת בפני אתגרים כבירים, הן מבית והן מחוץ. בעקבות זאת, ראש הממשלה, נתניהו, הצהיר לא אחת כי הוא מעוניין בממשלת אחדות לאומית וההצעות ללבני וליחימוביץ’, כמו גם לחרדים, מעידה על כוונותיו הרציניות. כולם מוזמנים ולכולם יש מקום. זה חשוב ליציבות הממשלתית וחשוב להתנהלות המדינה לקראת הבאות.
אין שום מניעה שש”ס, למשל, לא תשב בממשלה, אם תסכים לרפורמות מבניות מסוימות בסקטור שלה. אז מדוע לפיד ממהר לפסול מראש, מגזר שלם?
“הפוליטיקה החדשה”, אפוא, מתגלה במלוא עליבותה ותככנותה הצינית: אפס סובלנות לאחר בתוספת נידוי וחרמות ואפס אכפתיות מהצהרות לבוחרים (“מחבקים את ביבי מימין”, “לא אתן יד לתעמולת השנאה”).
אם ימשיכו בנט-לפיד לייצג את האופנה החדשה שהשיקו בבחירות האחרונות, מדינת ישראל תשאב מהר מאוד למערבולת מסוכנת – הן מבחינה פוליטית, הן מבחינה כלכלית והן מבחינה חברתית.
הכותב הוא פובליציסט, מפעיל הבלוג “למה לא פוליטיקה עכשיו”, סטודנט לתואר ראשון במדע המדינה ותקשורת באוניברסיטת אריאל ועוזר מחקר במחלקה לישראל והמזרח התיכון.
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר