אמש, נחצה בתחום העיתונות קו גבול אדום, בוהק ומהבהב, שכמותו לא נחצה המון זמן. וכל זאת, נעשה ברגל גסה ואכזרית.
היה זה ניסיון ברוטלי, אלים, שקרי ומכוער לעוד סבב של דמוניזציה כלפיי סקטור ההתיישבות והדבר הגיע לאחר חודש שלם של רדיפת חרדים, שהגיע לאחר רדיפת ההתיישבות וחוזר חלילה כמעין מעגל קסמים.
המנה, הפעם, הוגשה בעמוד הפייסבוק של “חדשות 2”.
תחת הכותרת: “מאבק הימין הקיצוני בצה”ל: כלב במדי קצין”, הופיעה תמונה של כלב, שכוב על מיטה, לבוש במדי קצין של צה”ל ולעייניו משקפי שמש. לרגליו נעליים צבאיות.
המסר היה ברור לכל בר דעת – ביזוי צה”ל, סמלו, קציניו וערכיו, על ידי אישים ממה שמכונה בתקשורת בלי הינד עפעף ואפשרות של סינון, “הימין הקיצוני”. ואיזה תזמון טוב יותר מאשר בימים אלו, כאשר סערת זריקת האבן לעבר סמח”ט חטיבת אפרים שכחה וירדה מסדר היום התקשורתי והחברתי?
הרי ראש הממשלה לא עושה טעויות, התקריות עם החרדים התגלו – כמה מפתיע – כמפוקפקות ברובן (ונחזור לכך בהמשך), הארץ שקטה ושלווה. והנה כי כן – זה הוא בדיוק הזמן לשפוך קצת בנזין ולזרוק גפרור בכדי להרוויח קצת לייקים בפייסבוק ולהרוויח חומר חדשה למהדורה.
התמונה הזו, של הכלב במדי קצין, שודרה גם, ואף לפני שפורסמה בפייסבוק, במהדורה המרכזית של הערוץ השני, כמובן בכותרת ראשית והצהרה “חגיגית” של המגישה (ללא משוא פנים), יונית לוי.
כתב השטחים, אוהד חמו, שכנראה לא מצא אייטם מספיק אטרקטיבי בכדי להכניסו למהדורה, הודיע כי המאבק של “הימין הקיצוני” בצה”ל נמשך על ידי “קבוצה סהרורית”, לדבריו, שטוענת ש”יש להיכנס איתו לעימות”.
לאחר שסיים את המנה הראשונה והשאיר אותנו במתח שיא (מי היא אותה “קבוצה סהרורית”? חזקה עליו לפחות להביא הוכחה קלושה לקיומה או לתכנונה), הגיש חמו את המנה העיקרית וגילה יכולות עיתונאות מרשימות: “לא ידוע לנו מתי התמונה הזו צולמה”, טען ללא בושה, “אך היא מופצת לאחרונה”, המשיך בנחרצות מרשימה ובקור רוח מקפיא.
עוד אנחנו מתפעמים מהמקצועיות, הציג חמו לראווה את התמונה על גבי המרקע והחל לנתח אותה כאוצר במוזיאון הלובר הפורט לנו את נימיו של דה-וינצ’י בכבודו ובעצמו.
חדי העין ביננו יכלו להבחין בחלק העליון של המסך בכיתוב קטנטן ולא רלוונטי – לפחות זו התחושה שנתנו לנו בערוץ – המעיד שהתמונה נלקחה “מתוך פורום המזוהה עם הימין”.
גם בעניין זה, במערכת החדשות, כנראה, החליטו לשמור על סודיות ולא לשתף אותנו במידע המסווג.
וכעת למציאות. ויש כזאת, למי שהספיק לשכוח.
מדובר, כמובן, בשקר גס, מבחיל, מעוות, מניפולטיבי ומלא שטנה ודמוניזציה – כמו שרק ערוץ 2 יודע ורגיל לעשות.
בשביל לעזור לאוהד חמו המבולבל, אסביר מתי פורסמה התמונה ועל ידי מי.
התמונה הזו הועלתה במקור על ידי חייל, בקטע הומוריסטי גרידא, לכבוד חג הפורים, בפורום האינטרנט של אתר “פרש” בתת הפורום: “חיילים, צבא וביטחון”, ותחת הכותרת: “למה התחפשתם?”.
התמונה הזו נמצאת שם ממרץ 2009. הכל מוכח, מתועד, מצולם והופץ בפייסבוק ובאתרים אחרים ברשת.
עכשיו, בואו נניח לרגע שאני הפרט, האזרח הממוצע, הניזון בעיקר וכמעט בכל זמן נתון מהתקשורת הבסיסית (נאמר – אינטרנט ברמה בסיסית, טלוויזיה ורדיו).
בתור צופה תמים, שלא גולש על גלי הפייסבוק הענקיים ושאינו מתמצא ברשת העצומה, אין לי שום סיכוי לחקור את טיבה של התמונה – למרות כל הסימנים המוזרים והשאלות הקשות שעולות מן הקטע ששודר בטלוויזיה.
אין לי שום דרך לדעת האם מה שראיתי הוא אמת או בדיה. לחדשות ערוץ 22, כך מסתבר, לא אכפת כלל. שם קודם כל יורים את החץ ורק אחר כך מסמנים את המטרה.
**************
סיקורים שטחיים ודמגוגיים הם ממש לא מנת חלקם הבלעדית של המתיישבים, או “הימין הקיצוני”, כמו שהם מכונים בהכללה בערוץ השני.
מי שסבל בחודש האחרון מהתקפי הזעם הבלתי נשלטים של אדוני התקשורת בערוץ (ולא רק, גם ‘וואי-נט’ וכמובן, איך לא – ‘הארץ’, היו שותפים לחגיגה), הם כמובן החרדים, כמו שראה ויודע כל מי שפתח טלוויזיה בחודש האחרון.
בתפריט: השמטת פרטים מעניינים מאוד המחייבים בדיקה מקיפה. אם בעניין טניה רוזנבליט או אם מדובר בחיילת “התמימה”, דורון מטלון.
נתחיל ברוזנבליט ונשלים פרטים מעניינים ביותר שהתקשורת השמיטה.
טניה רוזנבליט היא פעילת שמאל, מטעם ארגון “קול אחד”. אותו ארגון מופעל על ידי ארגון אחר – “שתיל” שמו (על פעילותיו אין צורך לפרט. שמו של הארגון נודע ברבים). ומי מפעיל את שתיל? בינגו – הקרן לישראל חדשה, שאת מעלליה, כמו במקרה שתיל, כולנו מכירים כבר היטב.
מי שממן, בין היתר, את ארגון “קול אחד”, היא לא אחרת מ”קרן פורד”. מבלי להתייחס למי שייסד את הקרן הזו (הנרי פורד, גדול האנטשימיים שקמו), הקרן הזו הייתה האחראית הבלעדית להקמת ועידת דרבן האנטי-ציונית והאנטישמית בשנת 2001 ולקמפיינים דמונים כנגד מדינת ישראל וחיילי צה”ל (שכללו הכפשות כמו משטר אפרטהייד, נאציזם וכו’) במשך עשרות שנים.
מה כל זה אומר? תלוי מאיזה צד מסתכלים על הדברים. מאוד יכול להיות שכלום. אך מצד שני, להתעלם מעובדות כאלה משמעותיות, בנוגע לאופי האדם שעלה לכותרות וזעק את זעקת “הקוזאק הנגזל”, זה לא בדיוק שיא העבודה העיתונאית, בלשון המעטה כמובן וזה לא ממש חכם מבחינתינו.
החרה החזיקה אחריה, מי שעלתה לכותרות, החיילת דורון מטלון, שהצהירה “תחת כל עץ רענן” ובכל ערוץ תקשורת אפשרי, שהיא “הותקפה מילולית” לדבריה (החרדי שהסתבך איתה הואשם בהטרדה מינית, לא פחות).
הדבר, כמובן, יצר באז רציני ונרחב. אך כמו במקרים אחרים, שבחלקם נגענו היום, גם במקרה זה ערוץ 2 ואיתו יתר העדר, לא פירסמו את כל המקרה לעומקו.
נתעלם מהעובדה שגם במקרה זה, היה מדובר בקו מהדרין. יום לפני ש”הותקפה מילולית”, העלתה החיילת לעמוד הפייסבוק שלה (שבנתיים הספיק להיעלם חיש מהר) תמונה מגזיר עיתון ובו מפורטת כתבה על אודות חיילת שאיימה להתפשט ולהראות את איבריה הצנועים לעייני חרדים. אותה חיילת תמימה לא הסתפקה בגזיר העיתון והגיבה לתמונה שהעלתה במילים: “חחחח.. זה היה רעיון שלי”.
יום לאחר מכן, היא התלוננה שהותקפה בקו מהדרין.
מה זה אומר? שוב, יכול להיות שכלום. מצד שני, לאדם סקרן, שאוהב לחקור ולהעלות שאלות ולא להתספק בדבריי סיקורים שטחיים שמסתירים מאיתנו עובדות מאוד משמעותיות, זה בהחלט יכול להיראות כפרובוקציה זולה בשני המקרים.
למען הסר ספק – גם אם אכן מדובר בפרובוקציה, ונצא מנקודת הנחה שהנכם מספיק חכמים בכדי לעשות פעולה פשוטה של 1+1, הדבר אינו מכשיר שום פעולה אלימה פיזית או מילולית. במעשיהם, אותם אבריכם נפלו בדיוק במלכודת ששתי הנשים טמנו להם. בין אם מדובר במלכודת מתוכננת ויזומה ובין אם לאו.
כמו כן, מיותר לציין שיש להפריד בין חרדים שמשתייכים לזרם החסידי של נטורי קרתא, תולדות אהרון (שאף בין שתי חסידויות אלו יש ריב עקוב מדם ואלים בצורה חסרת תקדים על אחת החצרות) וסאטמר, שהם זרמים אנטי-ציוניים לחלוטין, לבין זרמים אחרים בקרב החרדים, שדווקא נפתחים בשנים האחרונות, מנסים לצאת לשוק העבודה ומנסים להשתלב בצה”ל או בשירות הלאומי. וכן, הם הרוב המכריע.
התקשורת בישראל, בחודשים האחרונים בפרט ובשנים האחרונות בכלל, אימצה את רשימת המועדפים והמאותרגים שלה ומנגד הוציאה לאור את הרשימה השחורה שלה ב”חוצות העיר”. במעשיה המוחצנים והיהירם, חוטאת התקשורת בתפקידה באופן יומיומי ומזה שנים על גבי שנים.
נכון, אין חדשות מבלי מניפולציות קטנות, עריכות ומחיקת קצוות. אך דבר אחר הוא לשקר במצח נחושה, להחסיר פרטים משמעותיים ולצאת למסע הסתה דמוני-בריוני וחסר תקדים, שאינו שווה כוחות, נגד מגזרים שלמים.
הוכחות יש למכביר, כמעט בכל יום. החודש, זה כבר עבר כל גבול אפשרי וצף על פני המים.
התקשורת אמורה להוות כ”כלב השמירה של הדמוקרטיה”. היא אמורה לספק כלים ביקורתיים שנותנים לאזרחים אפשרויות של העלאת שאלות, חשיבה ביקורתית, קבלת מידע אמין, חינוך, ערכים ותרבות.
אם היא תמשיך להיכשל, פעם אחר פעם, יום אחרי יום, בתפקידיה החשובים, אזי שנותרה השאלה הגדולה: מי אמור להגן על האזרח מול הממשל וכן לספק לו את השירותים החשובים הללו?
הכותב הוא פובליציסט וכותב הבלוג: ״למה לא פוליטיקה עכשיו״, כותב באתר “ליכודניק”, פעיל בתא לביא-אריאל ובצעירי הליכוד. סטודנט לתואר ראשון במדע המדינה ותקשורת.
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר