דברים שנשא יוסי אחימאיר, מנכ”ל מכון ז’בוטינסקי, על קברו של זאב ז’בוטינסקי – בטקס העלייה להר הרצל של חניכי תנועת הנוער הלאומי ובית”ר
תבורך הסתדרות העובדים הלאומית על חידוש המסורת של יום העובד הלאומי, ביום כ’ בתמוז – יום פטירתו של חוזה המדינה.
אחרי שפקדנו זה עתה את קברו של חוזה המדינה בנימין זאב הרצל, אך טבעי הוא שאנו ניצבים עתה ליד קברו של המנהיג הציוני, שיותר מכל המנהיגים הציונים האחרים, בני דורו של הרצל ובני הדור שלאחריו – היה ממשיכו הישיר.
קו ישר מחבר בין קבר הרצל לבין קבר ז’בוטינסקי.
קו ישיר מחבר בין כ’ בתמוז יום פטירתו של הרצל לבין כ”ט בתמוז יום פטירתו של ז’בוטינסקי.
שניהם נפטרו בגיל צעיר – הרצל רק בן 44 , ז’בוטינסקי – בן פחות מ-60.
שניהם נפטרו בגולה, הרבה לפני שקמה המדינה שעליה חלמו ולמענה לחמו, ועצמותיהם הובאו לכאן, לירושלים שלנו, בפקודת ממשלות ישראל,
ושניהם – איזו מורשת ציונית עצומה הותירו אחריהם לדורות!
דוקא ביום מיוחד זה של פעילות פוליטית אינטנסיבית בליכוד, בוחרים מוסדות – חשוב לזכור כי “העובדות של היום והתכניות של מחר”, כביטוי של ז’בוטינסקי, נשענות קודם כל על בסיס המורשת, ואין לנו מורשת בהירה, רלוונטית, טהורה כמורשתם של הרצל וז’בוטינסקי.
כאשר מדברים על מנהיגים, ואם תרצו על משבר המנהיגות בישראל כיום – הדבר בולט ומומחש לנוכח המנהיגות, הכאריזמה, עומק ההגות, העוצמה המוסרית, של שני מנהיגים אלה, אבות הציונות, הרצל וז’בוטינסקי.
מי יודע אם אי פעם עוד יקומו לנו כמותם.
הם נפגשו רק פעם אחת, בקונגרס הציוני הששי.
הרצל הציע את תכנית אוגנדה, ז’בוטינסקי היה במתנגדים, הגם שהבין כי כוונתו של הרצל היא – באוגנדה כמיקלט זמני, עד שעם ישראל יוכל לכונן את עצמאותו במולדת ההיסטורית, הטבעית שלו, בארץ ישראל.
וכך מספר ז’בוטינסקי על הפגישה ביניהם:
“הרגשתי כי באמת לפני בחיר הגורל אני עומד, נביא ומנהיג בחסד-עליון, שאף לטעות ולתעות כדאי אחריו. עד היום מצטלצל קולו באוזני כשהוא נשבע לפני כולנו ‘אם אשכחך ירושלים’. האמנתי לשבועתו. כולנו האמנו.”
ב-1933 כתב ז’בוטינסקי על הרצל: “בתכונה נפלאה אחת היה מבורך, תכונה אשר כמעט שלא תיאמן אצל אנין-רוח מפוקח כמותו: הכישרון להאמין… אמונה הריהי כישרון, חסד מיוחד שניתן על-ידי הבורא. מי שנתברך באותו כישרון, אין זה מן הדין כלל וכלל שיעצום את עיניו מלראות את המיכשולים העומדים על דרכו. להיפך, הוא רואה אותם. אולם מבטו מרחיק ראות, ומעל לכל פסגותיהם של צוקי הסלעים, העומדים על דרכו, רואה הוא את המטרה הסופית – שכבר הושגה”.
דברי ז’בוטינסקי, 15 שנה לפני הקמת המדינה.
השניים ראו עין בעין את המאבק המדיני למען הקמת המדינה, השניים חזו יחדיו את האנטישמיות הגואה שתביא ח”ו לחורבן אלא אם כן העם “יחסל את הגולה”, כביטויו של ז’בוטינסקי, דבר שלדאבוננו לא קרה בשנים האיומות ההן.
משניהם, הרצל וז’בוטינסקי, נחסך מראה השואה – אסונו הגדול של העם היהודי, שמפניו התריעו.
זאב ז’בוטינסקי הוא אבי מדינת הרווחה בישראל.
כל תורתו החברתית היא התשתית שעליו פועלת הסתדרות העובדים הלאומית, בבת עיניו, שהוא היה לה מקור השראה – אז בשנת היווסדה 1934 וגם כיום בשנת 2013, עם התחדשותה והתרחבותה.
איגרתו של ז’בוטינסקי לוועידת הייסוד של הע”ל, כללה את המהות והמטרה של הסתדרות העובדים הלאומית, המובילה כדבריו “תורה חברתית חדשה”. זהו מסמך מכונן רב חשיבות מאין כמוהו.
לעניות דעתי, כל אחד מכם, חברי תנועת הנוער הלאומי ובית”ר, חייב ללומדו.
אקרא מתוכה רק כמה משפטים:
“המהות היסודית של נשמת ישראל היא התשוקה ליושר חברתי… דבר אחד ברור הוא, וזהו העקרון המבדיל בינינו, אנשי החד-נס, לבין סיעות השעטנז: אין מקום לריב המעמדות בקרב היישוב הבונה. יש מקום למאמצי הפועל להיטיב את מצבו, למאמצי הרכוש להגדיל את רווחיו. יתאוננו על זה, יפצירו – אבל יוכרע הוויכוח לא על – ידי תגרה והגנה, לא על-ידי שביתה והשבתה, כי אם אך ורק על-ידי בוררות. זהו התנאי הייסודי להצלחת מפעלנו ההתיישבותי.
בפני מוסד עליון של בוררות תגן הסתדרותנו החדשה על זכויותיו ועל תועלתו של הפועל הציוני”.
“אני בטוח – הוא מוסיף – כי דוקא החזיון החדש הזה בחיי היישוב – הסתדרות עובדים לאומית, המכריזה על עקרון האחווה בין המעמדות לשם המטה הלאומית – הוא הוא שיסלול את הנתיב לניצחון המוחלט של הפועל העברי במושבה”.
מדברי זאב ז’בוטינסקי לכנס הייסוד של הסתדרות העובדים הלאומית, לפני כשמונים שנה!
אני יכול לבשר לכם, ידידיי, שבימים אלה יצא לאור הכרך הראשון של כתבי זאב ז’בוטינסקי, במהדורה מדעית מפוארת, שתביא לכל קורא ומתעניין את הגותו של מי שכינה את אמונתו כ”ציונות הרצלאית”, ולתנועתו העניק את השם “תנועה הרצלאית”.
דומה שכל מה שכותב ז’בוטינסקי על הרצל, במאמר או בשיר, כאילו גם על עצמו כתב.
חניכי הנוער הלאומי ובית”ר,
תבורכו על דבקותכם במורשת שני המנהיגים הציונים הללו, עלו והצליחו.
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר