בדרכי להר הבית, חלפתי על פני רחבת הכותל. בכניסה לרחבה שער מפואר, שתי עמדות בידוק ביטחוניות ומעליהן חקוק בברונזה על גבי אבן ירושלמית: ‘גברים’ – מעל עמדת הבידוק הימנית, ‘נשים’ – מעל עמדת הבידוק השמאלית. וזה בסדר גמור. הרי מדובר במקום תפילה (לא מקום קדוש – המקום הקדוש הוא הר הבית למעלה, הכותל הוא בסך הכל אחד מקירות התמך שבנה הורדוס) ובתור שכזה נכון לכבד את אורח החיים במקום, וודאי שלא לצופף יחדיו גברים ונשים בתור. מי שעובר את הבידוק ואין כיפה לראשו, או לבוש צנוע דיו לגופה – ממתינים בפנים כיפות קרטון וצעיפים, וגם זה בסדר גמור, הכול מקובל וידוע. אם נרצה לבקר במסגד, נחלוץ נעלינו כמנהג המקום, על אחת כמה וכמה כשמדובר בתרבותנו שלנו.
אלא שבכניסתי האחרונה נכונה לי הפתעה. פסעתי שני צעדים בתוך הרחבה, וכבר אני נתקל בשלט חדש, גדול ובולט במיוחד, המכריז באותיות פלסטיק כחולות על גבי בד שמשונית לבן: “יש לשמור על הפרדה מוחלטת בין גברים ונשים”. העניין לא היה חודר לתודעתי אלמלא אחרי עוד שני צעדים הייתי נתקל בשלט דומה עם הכיתוב: “מעבר זה לגברים בלבד!”
לא הבנתי מה קורה פה, הרי כל הרחבה מחולקת ממילא במחיצה נאה המפרידה בין גברים ונשים. המשכתי ללכת. כעבור עוד שני צעדים נתקלתי שוב בשלט בלתי ניתן לפספוס: “נשים מתבקשות לשמור על לבוש צנוע”, ואם עדיין לא הבנתם, שני צעדים אחר כך בא שלט נוסף שהסביר מה זה בדיוק צנוע: “יש לכסות מקומות חשופים”.
כשיצאתי מהרחבה כדי לעלות להר אמרתי לעצמי בבדיחות הדעת: “יש כאן כנראה איזה רב שמרגיש צורך להראות לכולם שהוא קיים”. אבל האמת היא שזה בכלל לא מצחיק. מה שהשלטים הללו שידרו זה: “כאן זה הטריטוריה שלי – אתם תתנהגו פה לפי הכללים שלי”. הם לא שידרו לא צניעות, לא קדושה, לא טהרה – בטח שלא הזמנה והארת פנים לכלל ישראל. זה מזכיר לי את הבריונים שהשתלטו על אחד מחופי הכינרת וכשבטעות נכנסתי לשם – כי רכבתי לאורך החוף ולא ראיתי את השלטים שהם הציבו בכניסה מהכביש – שיסו בי את כלביהם.
אין לי מושג מי אחראי להצבת השלטים הללו, רב הכותל (שאינני מכירו כלל) או כל גורם אחר. מה שברור הוא שמי שעשה את זה לא מבין שהכותל הוא לא “החוף” הפרטי שלו, מדובר ברשות הרבים שאת טובתם הוא חייב להעדיף על פני כל הגחמות הפרטיות או הפוליטיות שלו.
בדיוק מן הסיבה הזו אני מתנגד נמרצות למצעד הגאווה. למישהו מהקהילה ההומו-לסבית נורא חשוב להסביר שרשות הרבים זו הטריטוריה שלו. ברחבת הכותל, נשען מי שהציב את השלטים הללו על ה”דת היהודית” כביכול, כדי לקדם את משחקי הכוח שלו.
ההומואים נשענים על דת אחרת, “ליברליזם, פתיחות, סובלנות” – תקראו לזה איך שתקראו לזה – אבל בשני המקרים זהו שקר גמור. הן לשלטים והן למצעד, אין שום קשר לאידיאולוגיות גדולות. פשוט מאבק כוח בניסיון של מיעוט להכריז על רשות הרבים כעל הטריטוריה שלו.
האמת היא שהסיפור של מצעד הגאווה הרבה יותר חמור. לישראלי שידיר את רגליו מרחבת הכותל בגלל האווירה שיצרו השלטים, יש עדיין היכן לחיות. אבל לתושב תל אביב או ירושלים – שכל הגועל הגאה הזה צועד לו פתאום בפתח ביתו – אין לאן לברוח. ואיך אמר אובמה, צריך להיות כנים, נכון? אז בואו נהיה כנים ונודה שהמצעדים הללו עדיין פוגעים ברגשותיהם ומעוררים סלידה אצל רוב בני האדם הנורמטיביים. גם בתל אביב.
למיעוט אין זכות להשתלט על נכסי הכלל. בין אם אלו קיצוניים המדברים בשם הדת, ובין אם אלו סוטים מסוטים שונים. יתכבדו נא – ויחזרו איש איש לארונו. שלא יתבכיינו, אף אחד לא מתערב להם שם בענייניהם. יואילו נא לוותר על ניסיונות ההשתלטות שלהם, וישאירו את רשות הרבים לאנשים נורמלים.
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר