ליכודניק מתכבד להביא את תרגום מאמרה של מדלן גרנט מאתר CAPX
למאמר המקורי לחצו על הקישור :
סקנדינביה תופסת מקום במיוחד במחשבותיהם של סוציאליסטים ברחבי העולם. עיתונאית הגרדיאן פולי טוינבי תיארה פעם את שבדיה כ”חברה המוצלחת ביותר שהעולם הכיר אי פעם”.
מעבר לים באמריקה, כל סוגי האנשים, ממועמדים לנשיאות ועד לכלכלנים זוכי פרס נובל, טענו שעל מקבלי ההחלטות לקחת את סקנדינביה כמודל לצמצום האי שוויון ולקידום צמיחה מאוזנת יותר.
אך האם באמת סקנדינביה אכן סוציאליסטית ?
בנאומו בפני אוניברסיטת הרווארד בשנה שעברה ניסה ראש ממשלת דנמרק לארס לוקה רסמוסן לשים את הדברים כמו שהם : “אני יודע שכמה אנשים מקשרים את המודל הנורדי לסוג של סוציאליזם”, הוא אמר, “אני רוצה להבהיר דבר אחד : דנמרק רחוקה מכלכלה סוציאליסטית מתוכננת. דנמרק היא כלכלת שוק”.
אכן, לראות במדינות סקנדינביה כסוציאליסטיות – או אפילו שמאלניות – זה להתעלם מאמת מהותית על איך הכלכלות שלהן מאורגנות. בזמן שבמדינות הללו יש אכן מיסים גבוהים ומדיניות רווחה נדיבה, במובנים רבים השווקים שלהם חופשיים בצורה בלתי רגילה, כאשר הן אימצו בדיוק את סוג המדיניות שהשאירו הבריטים, בדבקות נוקשה בתכנון ובהתערבות מרכזית, בהקדישם את הזמן להיאבק בכך.
בשבוע שעבר התחייבה מפלגת העבודה הבריטית לשכר מינימום של 10 ליש”ט, שיחול על כל העובדים, כולל בני 16-18. מדיניות זו, אם תיושם, תישא תופעות לוואי עצומות מאוד – עם עובדים צעירים ובלתי מקצועיים, כולם מחוץ לשוק העבודה.
לעומת זאת, עצם המושג המרכזי של ממשלה המגדירה מדיניות של “מידה אחת מתאימה לכולם” לכיסוי כל העבודות והמגזרים, זר לחלוטין לכלכלות הסקנדינביות. לא לשוודיה, לא לנורווגיה ולא לדנמרק יש שכר מינימום. במקום זאת, השכר נקבע על ידי הסכמה הדדית בין האיגודים למעסיקים, אשר בדרך כלל משתנים בהתאם לתעשייה או למקצוע המדוברים. מבחינה זו, שוק העבודה הסקנדינבי הרבה יותר גמיש ומבוזר מאשר בבריטניה.
שיעורי מס החברות בסקנדינביה משתווים לטובה עם אלה של המדינות הקפיטליסטיות. מס החברות בשוודיה ובדנמרק הוא מהנמוכים ביותר באיחוד האירופי עם %15, בעוד שבפינלנד הוא עומד על -20%, כמו בריטניה. לנורבגיה יש את שיעור המס גבוה ביותר מבין חמש המדינות, 27%, אך הוא עדיין נמוך משמעותית מאמריקה (כמעט 40%).
בעוד ההערצה הבריטית לשירות הבריאות הלאומי הבריטי (NHS) הגיעה ללהט כמעט דתי – ודיונים על מיקור חוץ, או אימוץ כל סוג של אספקה פרטית של שירותי בריאות נתקלים בשפה קיצונית מבחינה פוליטית – לשוודיה אין בעיות כאלה.
בספירה עדכנית, כ -20% מהטיפול הרפואי הציבורי וכ -30% מהטיפול הראשוני הציבורי סופקו על ידי חברות פרטיות – לעומת כ -6% בבריטניה.
בינתיים, מערכת החינוך של שוודיה – בהשראת רעיונותיו של אותו “חוקר סוציאליסטי ידוע” מילטון פרידמן – מאפשרת להורים להשלים את עלות הלימודים הפרטיים באמצעות שוברים הממומנים על ידי הממשלה. הדבר הוביל לגל של בחירה ותחרות בבתי הספר.
נורבגיה, אומה אחרת שהוצגה לעתים קרובות כדוגמה ל”דרך טובה יותר” של השמאל הבריטי, היא גם מעין הרינג אדום.
קשה להגזים בחשיבותן של עתודות הנפט הענקיות של נורבגיה להצלחתה הכלכלית; אלה אפשרו לה לבנות את קרן העושר הריבונית הגדולה בעולם (צפויה להגיע ל -1 טריליון דולר עד 2020). הקרן הענקית הזו מחזיקה בכ -1% ממניות העולם, ובבעלותה יותר מ -2% מכל החברות הרשומות באירופה, כמו גם תיק נכסים עצום.
באופן אירוני, כזה הוא “הסוציאליזם הנורווגי” שמגיע ממימון של השקעות בפרויקטים קפיטליסטיים ברחבי העולם. ההשקעות הימיות ההיסטוריות של הקרן הן חלק גדול מהסיבה לכך שנורבגיה הוכיחה עמידות רבה לנוכח תנודתיות מחירי הנפט בשנים האחרונות. בשנה שעברה, בפעם הראשונה אי פעם, ממשלת נורבגיה משכה יותר כסף מהקרן מאשר ההכנסות שהגיעו אליה עקב השפל העולמי במחיר הסחורות. זהו בלם חיוני המאפשר לאומה לשמור על ההוצאות הגבוהות שלה ועל תוכניות רווחה נדיבות.
לעומת זאת, שגשוגה של סקנדינביה החל להיות מאוים רק כאשר מדינותיה אימצו מדיניות סוציאליסטית אמיתית.
בשנות השבעים החל גודלה של המדינה השבדית להתרחב מאוד תחת ממשלות סוציאליסטיות ששלטו ברציפות במדינה. מיסי ענישה, כולל שיעורים שוליים יעילים, שהגיעו ל -100% בחלק מהמקרים, גררו יציאת המונית של אזרחים ויזמים עשירים, כולל, המפורסמים, הבמאי אינגמר ברגמן ומייסד איקאה אינגוואר קמפראד.
ב -1993, כאשר ההוצאה הציבורית הגיעה ל -67% מהתמ”ג, שבדיה ירדה מהיותה המדינה הרביעית בעושרה בעולם בשנות ה -70 עד למקום ה -14. אזרחי שוודיה ודנמרק החלו לדחות את מדיניות “מס והוצאות” בקלפי, ובשנים האחרונות חלה עלייה בתמיכה במפלגות מרכז-ימין, מה שמבטיח ריסון פיסקלי.
קל לראות מדוע לעיתים קרובות כל כך עוברת סקנדינביה סוג דימוי מיתולוגי על ידי חסידי הסוציאליזם. אזרחיה נהנים משירותי הבריאות והחינוך האוניברסליים הטובים בעולם, המקבלים רמות גבוהות של מימון ממשלתי ונשארים (במידה רבה) חינם בזמן מימושם.
אבל אל תלכו שולל אחרי שיעורי המס הגבוהים. הצלחתו של המודל הנורדי תלויה בחיבוק הקפיטליזם של השוק החופשי, התחרות וההגנה על רכוש פרטי – והיא רחוקה מאוד ממערכת התכנון המרכזית של השמאל הסוציאליסטי.
תרגם : אלי חזן
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר