סילבן שלום ומשה כחלון. שני שרים שיכולים ליצור חזית חברתית שתציג לעם כוונות רציניות.
בשלושת השבועות שלפני מלחמת ששת הימים, היה הציבור בארץ מצוי בפאניקה. קול הרעם הרעים מקהיר, רוחות המלחמה נשבו, גן מאיר הוסב לאתר קבורה המוני, וראש הממשלה אשכול לא נתפס כיותר מסבא חביב, בטח לא אחד שמסוגל להתמודד עם האיום.
מבחינת דעת הקהל הישועה נמצאה במשה דיין. רמטכ”ל הניצחון בקדש. אבו ג’ילדה שידע להתמודד עם הערבים. בסוף אשכול נכנע, ומינה את דיין לתפקיד שר הביטחון והשאר היסטוריה. שישה ימים אשר בסופם נחקק בהיסטוריה ניצחון מזהיר.
אמנם בראייה היסטורית, ספק רב אם דווקא המינוי הזה הוא שהכריע את המלחמה עוד לפני שהחלה. אבל דבר אחד ברור, המסר ששידר ראש הממשלה, החזיר את האמון בו ובממשלה. הם נתפסו לא רק כקשובים לעם אלא גם כאחראים לגורלו.
ישראל של היום, יש לומר בגלוי, הופכת בכל יום שעובר למקום בלתי נסבל למחייה. ואין הכוונה למצוקתם של אותם רווקים המבקשים לגור בתל אביב ומבקשים שהממשלה תממן זאת. הם רק סימפטום רעשני למצוקה של שכה עבה באוכלוסייה שנאנקת תחת יוקר מחייה שמשפיע על תפקודן של משחות שלמות. אנשים עובדים, חלקם הגדול אף משכילים ובעלי הכשרה מקצועית גבוהה, שאינם מסוגלים לנהל אורח חיים כלכלי מאוזן. משכנתא, מזון, חינוך, תחבורה הפכו לנטל מעיק.
עם זאת, כמובן שאין ציפייה למעשה קסם או התערבות בוטה בנוסח סובייטי שתביא להורדת מחירים מיידית. אך מה כן יכולה הממשלה לעשות בכדי להציל את כסאה המתנודד. לשדר לעם כי היא אינה מנותקת.
שר האוצר מבצע את תפקידו נאמנה. הישגיו בהחלט מרשימים. אך התחושה היא כי ד”ר שטייניץ הפילוסוף, איבד בדרך את החמלה שהוא היה אמור להביא עמו כערך נוסף למשרד האוצר. אכן, פקידיו גם הם מבצעים את תפקדם על הצד הטוב ביותר. הם הבלמים שמונעים את ההתדרדרות שעלולה להביל את ישראל הישר לחברת המפוקפקת של יוון, אירלנד וספרד. אך עדיין, המודבר הוא בחבורת אנשים שלא רואה בני אדם נאנקים אלא נתונים סטטיסטיים ואחוזי צמיחה. ואת זאת היה אמור שטייניץ לבלום ולהזכיר לפקידיו כי בסופו של דבר מדובר באנשים שסובלים סבל אמיתי ויומיומי.
והתוצאה נשמעת העם מן המאהלים והכיכרות. זו אינה מחאה שאפשר לדכא בסיסמאות ריקות. הזעם נצבר כבר כמה שנים ועתה הוא מתפוצץ במלוא העוצמה. העם רוצה לראות מקבלי החלטות עם חמלה בעיניים, לא עם מספרים.
על כן, אם ראש הממשלה מעוניין בפיוס עם ההמונים, עליו לספק לו את מבוקשם בדמות מינוי שיראה הבנה אמיתית למצוקה. ואת זה יש לו בבית, בליכוד.
סילבן שלום ומשה כחלון. שני שרים שיכולים ליצור חזית חברתית שתציג לעם כוונות רציניות. האחד כשר אוצר השני כשר רווחה בעל סמכויות רחבות. שניהם מנוסים ובקיאים בהתנהלות הכלכלית, וחשוב מכך, שניהם לא שכחו מהיכן הגיעו וההבנה שלהם למצוקת העם היא כנה ואמיתית.
יחד הם יוכלו להתמודד עם הלחצים האינטרסנטיים של הטייקונים, עם פקידי האוצר ממוקדי המטרה, ואם הבירוקרטיה המסורבלת. הם עשו זאת בעבר והם מסוגלים לכך היום. ראש המשלה, לטיפולך.
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר