מאיחוד לפילוג: השפעתה הדועכת של העדה התימנית בפוליטיקה הישראלית
במארג הרב-גוני של הפוליטיקה הישראלית, לקהילה התימנית היה תפקיד משמעותי לאורך ההיסטוריה, במיוחד בבחירות המוניציפליות. השפעתם, מושרשת עמוק באחדות ובזהות משותפת, הייתה אבן יסוד בדינמיקה הפוליטית, במיוחד בערים כמו ראש העין. עם זאת, בשנים האחרונות חל שינוי ניכר. מותם של דמויות מפתח כמו עוזי כהן, שייצג בעבר את אחדות הקהילה ועוצמתה, סימן את תחילתה של תקופה של פילוג וירידה. מאמר זה, שכותרתו “מאחדות לפילוג: השפעתה הדועכת של הקהילה התימנית בפוליטיקה הישראלית”, נועד לחקור את הגורמים שהובילו לשינוי זה, להדגיש את שיא השפעת הקהילה תחת הנהגתו של כהן ולבחון את המצב הנוכחי של הפיצול דרך עדשת ראש העין וקולות מתוך הקהילה.
שיא השפעתה של העדה התימנית
הנוף הפוליטי של ישראל, במיוחד ברמה המוניציפלית, פעם הדהד חזק עם קול העדה התימנית. השפעתם בשיא זה לא הייתה רק תוצר של כוח מספרי אלא נבעה מלכידות תרבותית עמוקה ומכישרון יוצא דופן להתגייס למען אינטרסים קולקטיביים. השפעת העדה התימנית הורגשה עמוקות בערים שבהן אוכלוסייתן הייתה משמעותית, ועמדה כעדות ליכולת הארגונית שלהם ולכבוד שרכשו להם בכל קשתות הפוליטיות.
עידן זהב זה התאפיין בהשתתפותם הפעילה בפוליטיקה המקומית, שם שלטו בהחלטות ובמדיניות מפתח, ורתמו את כוחם הקולקטיבי כדי לתמוך בצורכי הקהילה. מעורבותם הפוליטית הייתה מקור העצמה, שאפשרה להם לטפל ביעילות בסוגיות החל מחינוך ודיור ועד לשימור תרבותי. זו הייתה תקופה שבה קול העדה התימנית לא רק נשמע אלא גם נחשק, ומשקף זמן שבו אחדותם הייתה כוחם הגדול ביותר, והפכה אותם לכוח אדיר בפסיפס הפוליטיקה המוניציפלית הישראלית.
עוזי כהן: כוח מאחד
במרכז הסיפור על שיא ההשפעה של הקהילה התימנית בפוליטיקה המוניציפלית עמד עוזי כהן, דמות בעלת משמעות מונומנטלית. כהן לא היה רק מנהיג פוליטי; הוא היה סמל לאחדות ולשאפתנות עבור הקהילה התימנית. סגנון המנהיגות שלו היה כוללני, מגלם את האתוס של הקהילה ומעביר את השאיפות הקולקטיביות שלהם להישגים פוליטיים מוחשיים. יכולתו של כהן לנווט בנוף הפוליטי המורכב, תוך שמירה על קשר חזק לשורשיו, הפכה אותו לדמות מוערכת הרבה מעבר לגבולות הקהילה שלו.
תחת הנהגתו של כהן, הקהילה ראתה רמות חסרות תקדים של מעורבות פוליטית וייצוג. כהונתו התאפיינה ביוזמות שלא רק הביאו תועלת לקהילה התימנית אלא גם תרמו לטובת הכלל הרחבה יותר. חזון כהן חרג מעבר לניצחונות פוליטיים גרידא; הוא ביקש לטפח תחושת גאווה ושייכות בקרב העם התימני, לעודד השתתפות בחיים האזרחיים ולחתור אחר יעדים קהילתיים.
מורשתו של כהן היא עדות לעוצמת המנהיגות הגישור על פערים ורתמת כוח הגיוון. באמצעות מאמציו, הקהילה התימנית חוותה אחדות שהגבירה את השפעתה והפכה אותה לכוח מרכזי בפוליטיקה של הרשויות המקומיות שלה. מותו של כהן הותיר חלל שהקהילה התקשתה למלא, וסימן את סוף עידן שבו כוחם הפוליטי היה בשיאו.
הנפילה: פילוג ודעיכה
בעקבות שיא השפעתם, הקהילה התימנית עמדה בפני תקופה של פילוג ודעיכה, בניגוד מוחלט לאחדות ולכוח שהם נהנו מהם בעבר. מותו של עוזי כהן, דמות מאחדת שהנהגתו גיבשה את הקהילה, סימן את תחילתו של משבר זה. ללא נוכחותו הכריזמטית, הקהילה התקשתה להתאחד סביב מטרה משותפת, מה שהוביל לפיצול.
תקופת דעיכה זו לא הייתה רק תוצאה של היעדרו של כהן, אלא גם הוזנה על ידי שינויים חברתיים ופוליטיים רחבים יותר. ככל שהנוף הפוליטי של ישראל התפתח, הקהילה התימנית מצאה שקשה יותר ויותר לשמור על השפעתה. עלייתן של תנועות ומפלגות פוליטיות חדשות, לצד שינויים דמוגרפיים ברשויות המקומיות, החלישו עוד יותר את כוחם.
הפילוג בתוך הקהילה הפך בולט יותר, כאשר סיעות שונות התחרו על הנהגה וכיוון. מאבק פנימי זה החליש את יכולתם להציג חזית מאוחדת בפוליטיקה המוניציפלית, מה שהוביל לירידה ניכרת בייצוגם הפוליטי ובהשפעתם. היכולת המרשימה של הקהילה בעבר לגייס ולתמוך באינטרסים שלה נחלשה, מה שהוביל לתפקיד מופחת בעיצוב מדיניות והחלטות.
ירידה זו בהשפעה הייתה נסיגה משמעותית, והדגישה את האתגרים שעמדו בפני הקהילה בהסתגלות למציאות הפוליטית החדשה. היעדר מנהיגות מגובשת וחזון מאוחד הותיר את הקהילה התימנית מחפשת דרכים להשיב את מקומה בזירה הפוליטית, תוך הדגשת החשיבות של אחדות בהשגת יעדים פוליטיים וקהילתיים.
מקרה בוחן: ראש העין
ראש העין משמשת כמקרה בוחן מרגש בהבנת הירידה בהשפעת הקהילה התימנית בפוליטיקה העירונית. עיר זו, עם אוכלוסייתה התימנית המשמעותית, סימלה בעבר את העוצמה והלכידות הפוליטית של הקהילה. עם זאת, בשנים האחרונות, ראש העין חוותה את הפיצול וההשפעה הדועכת שפקדו את הקהילה בכללותה.
העיר, שהוכרזה כמעוז למעורבות פוליטית תימנית, חוותה שינוי דרמטי כאשר מחלוקות פנימיות עלו לקדמת הבמה. היעדרו של דמות מאחדת בדומה לעוזי כהן החריף את המחלוקות הללו, והוביל להנהגה מפוזרת ולפעולה קולקטיבית מופחתת. במקום שהייתה פעם אסטרטגיה מגובשת לטיפול בדאגות הקהילה ולהשפיע על החלטות עירוניות, קיים כעת גישה מנותקת עם סדר יום מתחרה.
פיצול זה היה לו השלכות מוחשיות בנוף הפוליטי של ראש העין. יכולתה של הקהילה להשפיע על בחירות וקביעת מדיניות פחתה, כאשר דאגותיה לעתים קרובות נדחקו הצידה לטובת עדיפויות עירוניות רחבות יותר. הירידה בהשפעה הפוליטית אינה רק השתקפות של מאבק פנימי אלא גם מדגישה את האתגרים העומדים בפני הקהילה בהסתגלות לדינמיקה המשתנה של ממשל מקומי.
הניסיון של ראש העין משקף את הנרטיב הרחב יותר של דעיכה בתוך הקהילה התימנית, ומדגיש את הצורך הקריטי באחדות ובהנהגה אסטרטגית כדי להשיב את הקרקע האבודה בזירה הפוליטית.
הסיפור של המסע הפוליטי של הקהילה התימנית בישראל, משיאה תחת הנהגתו של עוזי כהן ועד למצבה הנוכחי של פילוג וירידה, הוא נרטיב של אחדות, מנהיגות והאתגרים של השינוי. ראש העין עומדת כדוגמה ברורה לכמה חיוניים מנהיגות מגובשת ואחדות קהילתית לשמירה על השפעה פוליטית. הפרספקטיבות של עומר רזון, חנוך עוז, נתי אהרק וישי עד מציעות תובנות לתוך הטבע הרב-פנים של אתגרים אלה, תוך הדגשת החשיבות של הסתגלות, תקשורת בין-דורית וחינוך. בעוד הקהילה התימנית עוברת תקופת מעבר זו, הלקחים מעברה, בשילוב עם גישה צופה פני עתיד, עשויים לסלול את הדרך לתחייה במעורבות הפוליטית וההשפעה שלהם. הדרך קדימה מחייבת גילוי מחדש של האחדות שהפכה אותם פעם לכוח אדיר בפוליטיקה המוניציפלית הישראלית.
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר