21 שנים למותו של מנחם בגין. ח”כ אופיר אקוניס מזכיר לנו מה חשיבותו. פורסם לראשונה ב”ישראל היום”
עשרים ואחת שנים חלפו מאז נפטר מנחם בגין, ראש הממשלה השישי של מדינת ישראל. נדמה שהזמן שחלף מאז לא רק שאינו מקהה את הגעגועים אליו – אלא רק מעצים אותם.
לא בכדי נבחר בגין שוב ושוב במהלך משאלים וסקרים שנערכים מעת לעת בקרב עם ישראל כראש הממשלה האהוב והמוערך ביותר שהיה במדינה. משאלי דעת הקהל בוחנים את השאלה הנוגעת ליחס הציבור הישראלי כלפי ראשי המדינה בעבר – והתשובות מעידות כי בגין היה האהוד מכולם.
מנחם בגין, שהיה דחוי, לעיתים אפילו שולי, בקרב חלקים מסוימים בציבור הישראלי במשך 29 שנותיו כראש האופוזיציה, התמיד והחזיק בתפיסותיו גם בימים קשים. לא אצה לו הדרך. הוא המתין בסבלנות עד אשר הבוחר נתן בו את אמונו כי הוא הראוי ביותר להוביל את המדינה.
כאשר נבחר בגין במאי 1977 לראשות הממשלה, לאחר שנות דור באופוזיציה ולאחר שכבר הוספד אפילו בתוך מפלגתו, כבש מייד לבבות רבים בקרב העם. קשה לשכוח את כניסתו הצנועה למשרד ראש הממשלה, ביום הראשון לכהונתו, ואת התשובה הספונטנית לשאלת העיתונאים “באיזה סגנון אתה מתכוון להיות ראש ממשלה?”. בגין ענה בפשטות האופיינית לו: “בסגנון יהודי!”
שש שנים כיהן כראש ממשלה בישראל והישגיו רבים. אבל לשלוש מהחלטותיו הגדולות נדרשה התכונה החשובה ביותר שהופכת אדם פוליטי למנהיג: אומץ לב.
ההחלטה הראשונה היתה מניעת מלחמת אחים בתוך עם ישראל. מלחמה כזו היתה קרובה מתמיד, לאחר הטבעתה של ספינת אלטלנה ביוני 1948, ובגין, באחריות ובאומץ רב, קרא לאנשיו: “לא תהיה מלחמת אחים בעוד האויב עומד בשער”.
ההחלטה השנייה של בגין היתה, בתקופתו כראש הממשלה, החתימה על הסכם השלום עם מצרים. במשך שנים התריעו מתנגדיו, מבית ומחוץ, שכאשר יעלה לשלטון ידרדר בגין את המזרח התיכון למלחמה. הוא יוביל את מדינת ישראל לקטסטרופה, התריעו.
אבל בגין התייצב איתן, בעיקר מול רבים מתומכיו שראו בנסיגה מסיני למען השלום צעד המנוגד לתפיסת עולמו, הפגין אומץ והוביל את ישראל לשלום הראשון בתולדותיה. מאז ידעו היחסים בין שתי המדינות עליות ומורדות, אך חוזה השלום עמד ועומד בכל המבחנים והוא חיוני, גם היום, לשני הצדדים.
ההחלטה האמיצה הנוספת שלו כראש ממשלה היא, כמובן, הפצצת הכור בעיראק ב-1981. בגין ניצב מול התנגדות עזה של ראשי זרועות הביטחון שהמליצו לו לא לתת הוראה להשמדת הכור. הוא התייעץ, שמע, שקל והחליט: משמידים.
כמנהיג הוא זיהה את הסכנה ובחר להתמודד איתה. כבר היו בהיסטוריה העולמית עמים ומנהיגים שלא זיהו סכנות. גרוע מכך, היו כאלה שזיהו סכנות והעדיפו שלא להתמודד איתן, אבל בגין היה מנהיג מסוג אחר. הוא זיהה – והחליט.
בתקופות של שלום, כמו במלחמה, מנהיג אינו אחד העם ואינו פרשן. הוא נדרש להחליט. הוא נדרש לאומץ לב. הוא נדרש לרגישות. כזה היה מנחם בגין.
הכותב הוא חבר כנסת מטעם הליכוד
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר