מינוי פוליטי : גנאי לבעליו או אות כבוד

אולמרט העמדה לדין= שחיתות

תכליתה של הדמוקרטיה הינה לשרת את הציבור ע”י בחירות חופשיות אשר בהם מכוננת ממשלה נבחרת, הממשלה ושריה הינם נאמני הציבור, על כן, יש לבחון את הסוגיה באספקלריה של יעילות , שמירה על אמון הציבור , שמירה על כללי מנהל התקין.אשר בכך יוגשם הלכה למעשה רצון הציבור.

 

בבג”ץ נאווה ארד נ’ יו”ר הכנסת, נאמר:”כאשר נושא המשרה הציבורית הוא משרתם של שני האדונים: הציבור מזה והפוליטי

מזה יש מקום לחשש כי בעת מילוי תפקידו הציבורי יזדהה נושא המשרה מדעת או 

שלא מדעת עם  אדונו האחר וכי תפקידו יושפע במישרין או בעקיפין, מדעותיו

הפוליטיות. כפל נאמנות זה  הוא שמעורר את החשש מפני מינויים פוליטיים בשירות 

הציבורי”.

כאשר מתמנה עובד בשירות הציבורי ע”י רשות ציבורית , היא פועלת כנאמן הציבור וכלל גדול הוא כך נאמר בבג”ץ דקל נ’ שר האוצר:  

“נאמנות זו יש  צורך שתופעל בהגינות, ביושר, ללא שיקולים זרים ולטובת הציבור 

שמכוחו למענו מסורה סמכות המינוי בידי הרשות הממנה”.

 מינוי של עובד בשירות הציבור משיקולים זרים של אינטרסים פוליטיים ו/או  

מפלגתיים , הינו פסול , ויש בו משום מעילה באמון הציבור.

 

 

הצעת חוק המינויים , מנסה להרחיב את מכסת המינויים של משרות האמון הפטורות ממכרז,   המתנגדים לה טוענים לשחיתות ציבורית מפני שמדובר ביוזמה שכל תכליתה היא “טיהור” המינויים הפוליטיים וטיפול ב”מחסור בג’ובים” עבור המקורבים בלא שום אינטרס ציבורי. היועמ”ש מחה  על כך וטען כי הצעת החוק בנושא סותרת את תפיסת היסוד של שירות המדינה, וכי קבלת הצעת החוק במציאות של אי יציבות פוליטית ותחלופת שרים גבוהה, תגרום לאי יציבות בדרג המקצועי הבכיר.

בפועל “נתקעה” הצעת החוק בועדת שרים לענייני חקיקה וכפשרה הוצעה ועדה שתדון בנושא אך עד לכתיבת שורות אלה הועדה לא הוציאה את מסקנותיה.

 

 

נראה לי סביר כי הכוח המניע העומד מאחורי הצעת החוק הינו פוליטי במהותו .ולכן הצעת החוק תזכה לתמיכה נרחבת של חברי בית המחוקקים  אשר שואבים את כוחם מחברי הגוף הבוחר.

 

 

בתשובה לשאלתי את סגנית השר בהווה ,ח”כ ,הגב’ גילה גמליאל שהייתה כנזכר לעיל אחת משלושת יוזמי הצעת החוק,לדעתה נכון להיום? השיבה לי במילים אלה: “בהתחלף השלטון, יש חשיבות עליונה ביישום המדיניות של הדרג הנבחר ע”י העם בבחירות דמוקרטיות לא פעם נשמעו טענות מצד  שרים,כי הדרג הפקידותי מונע מהם לממש את מדיניותם ושמים מקלות בגלגלים.על כן יש חשיבות עליונה לקצוב את זמן כהונתם של בעלי תפקידים בכירים במשרדי הממשלה השונים ולאפשר את החלפתם  במידה ולא פועלים לשביעות רצון השר/ה הממונה”.

 

 

נוסף לכך ,הוסיפה הגב’ גמליאל כי ” ידועה דעתו של שר המשפטים פרופ’ נאמן שהתבטא בעיתונות כי לדעתו יש לקצוב את זמן כהונתם של בעלי משרות בכירות”.

 

 

דבר נוסף ,המצריך בדיקה הוא ,האם ניתן להגביל את המינויים הפוליטיים? כאשר שר רוצה למנות אדם מסוים למשרה בכירה המצריכה חובת מכרז, גם חובת זו כמעט ואינה יכולה למנוע ממנו את המינוי. נראה כי גם באמצעות חקיקה לא ניתן יהיה להגביל את נושא המינויים הפוליטיים.

היותו של מועמד בעל שיוך פוליטי או חבר בגוף בוחר כלשהוא ,מחד, לא יהיה לו ליתרון. מאידך, גם לא כחסרון וזאת כאשר יש למועמד את הכישורים הנדרשים לתפקיד.

 

לדעתי, יוצא אפוא כי בטענות המתנגדים לשיטת המינויים ולהצעת החוק יש על מה להתבסס , אך יחד עם זאת מקובל עלי  כי פסילה גורפת על הסף,של מועמדים בעלי כישורים מתאימים המזוהים פוליטית , תביא לכך שאנשים טובים וראויים ידירו  רגליהם מפעילות ציבורית ופוליטית ומכאן עולה פגיעה חמורה ברצון הבוחר ובשיטה הדמוקרטית ,לפיה השר, נבחר הציבור הוא המוסמך לקבוע את מדיניותו והוא האחראי, על פי חוק, ליישומה המוצלח, ולכן בכדי לממשה נדרשת ,סמכות,ורק לאחר מכן נוכל לדרוש ממנו אחריות ליישומה המוצלח ,או אחריות לכישלונה.

 

ההגבלה המצויה בחוק כיום לפיה; אנשים בעלי קשר וזיקה אישית או פוליטית לשר יוכלו להתמנות לתפקידים המוגדרים בחוק אך ורק אם יוכיחו כישורים מיוחדים, מאזנת בין הצורך ל שירות ציבורי אמין, מקצועי וא- פוליטי, לבין הזכות לשוויון ואי אפליה של מועמדים  ומימוש מדיניות נבחר הציבור. יחד עם זאת נציין כי ישנם מספר קטן של תפקידים שאכן ראוי להגדירם “כמשרות אמון” להם נכון למנות מקורבים לשר המשקפים את דעותיו הפוליטיות, להבדיל מתפקידים מקצועיים ,משרות אלו יסתיימו עם סיום כהונת השר. האיזון בין זכותו של הציבור לקבל שירות מקצועי ויעיל באופן שוויוני מחד ,לבין צרכיו של השר מאידך לתפקודו היעיל ולכן, על עובדים אלו לפעול באופן שוויוני כלפי כולם או כפי שקבע היועץ המשפטי לממשלה לא לאפשר להם לפעול בעניינים הקשורים לאדם שיש לו זיקה אישית או פוליטית לשר, אלא להפנותם לגורמים המקצועיים במשרד .

 



אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר

פוסטים קשורים

טראמפ : “איראן מעולם לא ניצחה במלחמה אבל מעולם לא הפסידה במשא ומתן”

זה הזמן לעלייה מאסיבית של יהודי צרפת לישראל

אל תיתנו לנשיא האיראני החדש לעבוד עליכם