מבצע לפיד
זר לו נחשף לתקשורת הישראלית בתום המבצע האחרון היה סבור כי תמה ונשלמה בעיית עזה. שלא יהיו עוד מלחמות ולא שיגורים וכי בממשלת ישראל יושבים גאונים, ממש השראה לנפוליאון בונאפרטה וווינסטון צ’רצ’יל. המציאות הרבה יותר פשוטה לצערנו: בראשות הממשלה לא נמצא נתניהו ולכן כל אירוע שיתרחש עד הבחירות, יהפך לקסם והנקניק הזה יימכר לציבור בעטיפה של נתח יוקרתי ועסיסי.
האולפנים מלאו באותם המומחים כמו בסבבים הקודמים, תמיד רובם היו מאוד חמוצים כלפי ההנהגה: “אין אסטרטגיה… מפציצים אבנים… מחסלים מנהיגים אבל יבואו גרועים יותר… ישראל לא יכולה להרשות לעצמה לספוג טילים” וכד’. אלא שהפעם, מזמורים חדשים מפיהם של הידלינים: “מבצע מזהיר… דיוק מדהים… הג’יהאד הוכה… החמאס הובך… ישראל חזקה… וצריך לשבח את המנהיגות”. כך חדשות מייצרות מציאות.
אז מה היה לנו כאן? מבצע צבאי שאני באופן אישי לא מבין את תכליתו שכן גם החמאס וגם הג’יהאד ממשיכים לעמוד על הרגליים בעוד העורף שלנו מופגז. אינני רואה בחיסול מפקדים של ארגון כזה או אחר – פתרון לבעיית ההרתעה הקשה שיש לנו מול הטרוריסטים בעזה. אבל השורה התחתונה היא שמדובר בדיוק באותם סבבים קודמים. אותו השטאנץ. חיל האוויר מפציץ, הם יורים על העורף, כיפת ברזל מיירטת, מצרים מתערבת, הפסקת אש וכל צד מכריז שניצח.
מילה גם על התנהגות האופוזיציה: בניגוד למבצע “שומר החומות” בו מלכתחילה ניגח לפיד את נתניהו על כך שהדליק בכוונה את השטח כדי לגרוף רווח פוליטי מהסיטואציה, זכה ראש הממשלה לגיבוי מוחלט מאנשי הליכוד. נתניהו, שאינני מחסידיו כידוע, נהג באחריות לאומית ממדרגה ראשונה ועשה כל שכתוב בספר כדי למלא את השורות – מה שלא עשו קודמיו (פרט להרצוג) במצבים קודמים.
ובסופו של יום, שלא באמת קרה משהו יוצא דופן וחרף הבדלי ההשקפות כדאי לקרוא מה כותב עופר שלח ולאמץ לפחות משפט אחד מהאג’נדה שלו (“לישראל אין באמת אסטרטגיה מול רצועת עזה”) משווקים לנו ערוצי הטלוויזיה ואמצעי התקשורת האחרים את המבצע הזה כיום השביעי במלחמת ששת הימים ואת ממשלת הטלאים כפלא אנושי ובטחוני: “הם עבדו יחד… הם פרגנו אחד לשני… הם לא היו קרי רוח”… ומה היה בממשלות הקודמות? נתניהו לא עבד במקצועיות עם שר הביטחון והרמטכ”ל? לא פירגן לגנץ באותה מסיבת עיתונאים של סיום המבצע? לא תיפקד באופן שמנהיג צריך לתפקד במצבים כאלו? השאלות רטוריות כמובן.
שהפוליטיקאים עושים קמפיין בזמן בחירות זה חלק מהמשחק, אבל שהתקשורת שוב מעניקה משבי רוח קרירים וחיוביים ליקיריה ולוקחת צד בדרכים מפותלות ומתוחכמות ומשפיעה על הציבור באופן כה מקומם, אני מבין שהגימיק של מירי רגב – “מטה הבחירות של יאיר לפיד נמצא בנווה אילן – הוא כבר הרבה פחות גימיק והרבה יותר מציאות.
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר