אלי חזן מאיר מספר הארות בעקבות ראיונו של אבו מאזן לערוץ השני ומה שבא בעקבותיו. פורסם לראשונה בעיתון “ישראל היום”
אחת השיטות של יאסר ערפאת ליישום תוכנית השלבים, אשר התקבלה ביוני 1974 ושתכליתה היתה לקדם השתלטות על ישראל בכל צורה שתבטיח זאת, היתה מתוחכמת: מצד אחד, הוא שידר לעולם מסרים ואמרות של שלום משל היה מהטמה גנדי. מצד אחר, הוא דאג להבטיח שאש”ף, על ארגוניו המסועפים, ימשיך לעודד טרור, ובחלק ניכר מהמקרים אף הטרוריסטים החברים בו יבצעו פעולות שכאלו. דוגמאות יש למכביר. השיטה הגיעה לשיאה עת פרצה אינתיפאדת אל-אקצא המאורגנת, אשר בסופה נרצחו יותר מ-1,000 ישראלים ונפצעו יותר מ-8,000. ובתוך כך, גישתו הלוחמנית הפכה גם את עמו שלו לקורבן טרור. שכן, לא רק משתפי פעולה עם ישראל נפגעו ונרצחו, אלא גם אלפי פלשתינים תמימים שהועלו על מזבח הטרור האש”פי.
מה שבלט במהלך השנים הללו היה ניסיונם של אנשי שמאל בישראל להוכיח פעם אחר פעם כי כיוונו של ערפאת הוא לשלום, אבל המציאות הוכיחה ההפך. בצורה מובהקת. ובכל פעם שהתבצע ניסיון להוכיח את טענת השלום של ערפאת, המציאות טפחה על פניהם: כך בימי אוסלו עם “הדלת המסתובבת לטרור” וכך בימי האינתיפאדה השנייה הקודרים. לא בכדי מתהדר שר הביטחון אהוד ברק בטענתו כי הוא “חשף את הפרצוף האמיתי של ערפאת וכי אין באמת פרטנר לשלום”.
יש קשר הדוק בין גישת הפלשתינים וגורמים בשמאל הישראלי בעבר לבין המצב כיום, בייחוד לאחר הראיון שנתן יו”ר הרשות הפלשתינית מחמוד עבאס (אבו מאזן) לערוץ 2, שבו הוא לכאורה ויתר על זכות השיבה. שכן לא חלף זמן קצר מהראיון ושלושה דברים בלטו למרחוק בצורה מובהקת: ראשית, ההתנגדות הבוטה שלה הוא זוכה ברחוב הפלשתיני לנוכח הוויתור לכאורה על הזכות. שנית, התכחשותו שלו לוויתור מייד לאחר מכן. שלישית, ניסיון דסטרוקטיבי של גורמים בשמאל ליצור מציאות מדומה, שלפיה הושגה התקדמות משמעותית בגישתו של אבו מאזן.
כך, למשל, כתב דויד גרוסמן אתמול ב”הארץ”: “למה אתה מחכה, בנימין נתניהו? ראש הרשות הפלשתינית, מחמוד עבאס, אמר בראיון לטלוויזיה הישראלית שהוא מוכן לחזור לצפת, עיר הולדתו, כתייר. בדבריו נשמע הוויתור המפורש ביותר על זכות השיבה, לפני התחלת משא ומתן”. או ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט אשר אמר כי “אבו מאזן כבר ויתר על זכות השיבה, ישראל מחזקת את חמאס”.
בהקשר הזה נשאלות השאלות המהותיות: האם אכן ויתר אבו מאזן על זכות השיבה? ואם כן, האם הפלשתינים עומדים מאחורי הוויתור הזה? כלום לא למדנו ממקרי העבר על התבטאויות מחד גיסא ועל מעשים מאידך גיסא? יותר מכך, מייד לאחר הראיון קרא נשיא המדינה שמעון פרס לחדש את המשא ומתן עם הפלשתינים.
ראוי להדגיש שישראל ביצעה באמת צעדים מעשיים להבטחת חידוש המו”מ, עת ראש הממשלה הצהיר על עקרון שתי המדינות ואף עשה מה שאף אחד לא עשה לפניו: הוא הקפיא את הבנייה ביהודה ושומרון למשך תשעה חודשים. מי שלא ויתרו על זכות השיבה בצורה עקבית ומי שמסרבים לחדש את השיחות הם הפלשתינים, אבל את הביקורת משמאל לא תשמעו כלפיהם. האם זה משום שאנו לפני בחירות? ייתכן.
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר