אולמרט, גם לאחר שחתם על תעודת הפטירה הפוליטית שלו, ימשיך לכהן עוד מספר חדשים כראש ממשלה. התקליט עוד יוסיף להסתובב, גם לאחר שהמערכת כבר נותקה מן החשמל. נשאלת השאלה: בתקופת הביניים הזאת, האם יוכל האיש לגרום עוד נזק? עובדה, אפילו בנאום הפרישה שלו הבטיח לנו הפירומאן הזה, מצית דליקות סידרתי, להמשיך ולהבעיר בעירות גם בחזית הפלסטינית וגם בחזית הסורית, עד לרגע האחרון של סופו הפוליטי המר. ואכן, זה עתה הדליק גפרור בהר דוב (חוות שבעה) והוא מאיץ את השיחות באיסטנבול למסירת הגולן כולו, אפילו למורת רוחם של האמריקנים. ארבעים שנה אומרים לנו שלא ניתן להמרות את פיהם של האמריקנים, והנה כדי להביא על הגולן את אסון גוש קטיף, ניתן גם ניתן לומר לאמריקנים: לא! גם את השיחות בנוגע לעתיד יהודה, שומרון וירושלים אופף שקט מוזר ומדאיג, מסך סודיות, שמי יודע מה מסתירים מאחוריו – אולמרט עם אבו-מאזן, לבני עם אבו-עלא. בישיבת הממשלה ביום 27.7.08 הוציא אולמרט מפיו משפט סתום: מה שקורה בדרום עוד יגרום לנו לשאול בעוד 5 שנים, למה היום לא עשינו דבר. איש לא העיר לו, שבהיותו ראש הממשלה, הוא צריך להציג שאלה זו לעצמו…
ניתן רק לקוות שהמערכת, ובתוכה אפילו חברי מפלגתו, לא תאפשר לו לנהוג בעמו ובארצו מעשה “תמות נפשי עם פלישתים” והיא תבלום אותו ממעשה הרס נוסח תקופת “דימדומי האלים”. או אז יוכל עם ישראל לברך בירכת הגומל על הצלתו בעור שיניו מאסון קיומי ובלתי הפיך שהיה אמור ליפול עליו עוד בשנה זאת.
נפילת ממשלת אולמרט בסוף קיץ זה תואמת נוסחה שמצאתי לפני כמה שנים, כאשר נואשתי מלמצוא מנהיג שינהיג, מפלגה שתוביל ותנועה נושאת בשורה. וזו הנוסחה, לתועלתם של הקוראים: בכל זמן נתון חייבות לפעול בישראל שתי וועדות, האחת – להפלת הממשלה המכהנת והשנייה להפלת זו שאחריה. הכל, כדי להבטיח ששום ממשלה לא תכהן יותר משנה וחצי, שנתיים לכל היותר, הזמן הדרוש כדי להתבסס ולגרום נזק של ממש.
בדבריי מהולה מידה מסויימת של סיפוק, מן הסוג שמרגיש אדם שכרו לו בור, והוא רואה את כורה הבור נופל לתוכו. ובנוסף על הסיפוק – גם הודייה שקטה של מי שניצל מאסון כבד.
גם את נפילת ממשלתו של אולמרט ילווה העם בהרגשת הקלה. נפילתו, למשל, נפילת המישנה לראש הממשלה, חיים רמון, שפתח את מלחמת הלבנון השנייה בנשיקה פלילית, כפי שכבר נפל הרמטכ”ל, שהתחיל את המלחמה בבורסת המניות. ושוב עולה בזיכרון ראש הממשלה, שביקש לנצל את המלחמה ( כל עוד חשב שתסתיים בניצחון) לצורך “התכנסות” – מסירת יהודה, שומרון וירושלים לאוייב וגירושם של מאות אלפי יהודים.
עכשיו, שאנו זוכים סוף סוף לראות את גבם של אולמרט ומרעיו, עולה מאליה השאלה, מי יבוא במקומם? האם נקבל את נתניהו כראש הממשלה ואת ברק כשר ביטחון, או להיפך? מה זה יהיה – “ביטחון ושלום” או “שלום וביטחון”? האמת, שאין הבדל. הנה התבשרנו שעוזי דיין, אויב מוצהר של ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון, הצטרף לליכוד, ואת הרכש החדש הזה הציג נתניהו במסיבת עיתונאים מיוחדת, בגאווה רבה, כמציאה בלתי רגילה. מכך ניתן להסיק שדיין, הדוגל בחלוקת הארץ, גירוש יהודים והקמת מדינה פלסטינית, עתיד למצוא בליכוד בית חם.
ובכל זאת, אל ייאוש! ככל הנראה, גם ממשלת ליכוד-מערך תתנהג עפ”י הנוסחה הידועה וגם ימיה יהיו קצרים, עד שירחמו עלינו ממרומים וישלחו לנו מנהיג – ולא עסקן, מנהיג ולא נהנתן עם סיגר, מנהיג ולא זגזגן ואופורטוניסט.
בימים אלה של דמדומים פוליטיים היה בשומרון “יום קרב”: מתנחלים ושוטרים נלחמו זה בזה, בעוד האויב עומד ומביט (וזורק אבנים משלו). על מה נחסמו כבישים, בערו שדות, עפו אבנים ונורו יריות באויר? על זוג יהודים ש”עשה לביתו”. לא במגדלי אקירוב המפוארים בתל אביב, חלילה, שם גר שר הביטחון ששלח נגדם את החיילים והשוטרים, כי אם במאחז אחד בשומרון, עדי-עד שמו. והבית היה לא יותר מאשר אוטובוס ישן שיצא מן השירות. שם שאף הזוג הצעיר לבלות את מיטב שנותיו, בחום הכבד ובקור המקפיא, שם ביקש לממש את חום אהבתו לארץ ישראל. ואז הופיעה סדום בדמות שליחים במדים של המינהל האזרחי, להרוס את האוטובוס המסכן ולגזול משני הצעירים אפילו את קורת הגג העלובה הזאת שהובאה ממגרש הגרוטאות! וזאת למה? מפני שבשפתה של סדום האנשים התמימים האלה נקראים “עבריינים”,”פורעי חוק” וגם מופקרים, וטוב שכך – במדינה שמשה קצב היה נשיאה, הירשזון היה שר הכספים שלה ואולמרט עדיין מכהן כראש ממשלתה.
על מדינה כזאת , מי ילמד זכות שלא תיענש חלילה על חטאיה, אם לא הזוג הזה שנותר עכשיו בלב השומרון ללא מחסה? בגללו, ובגלל אלפים כמוהו שהתברך בהם עם ישראל, והם פזורים על פני כל ההרים – בגללם תינצל הארץ, והם יגאלוה.
ובכל זאת, למרות הייאוש מן האפשרות לדבר אל הממשלה הזאת ואל שליחיה, הן אל ליבם האטום והן אל ראשם הריק, קשה להימנע מלהפנות אליהם את השאלה: מה אתם עושים? האינכם רואים שעם פרשיות כמו הריסת הקרוון ביצהר והאוטובוס בעדי-עד אתם ממרידים נגד המדינה והצבא את מיטב הנוער שלכם? האינכם מבינים שאתם דוחפים אותם לאי-ציות, להשתמטות מקצונה או משירות בכלל, שאתם עושים מהם עבריינים, שבמו ידיכם אתם בעצמכם מחוללים את המהומות ואת פריעת החוק? מדוע כ’כ קשה להבין שבמקום שבו הכל אסור – הכל מותר, ובמקום שקרוואן עלוב הוא חטא וגרוטאת אוטובוס היא פשע, המוני אזרחים טובים וישרים נעשים למתקוממים, נדחקים לפינה ונאלצים להילחם?!
זה הזמן להזכיר לכם דברים שנכתבו ממש בשבילכם לפני 13 שנים, ב-11.8.95:
“… מתיישבי יהודה ושומרון היהודים אינם עומדים לפנות את יישוביהם – גם אם צה”ל ייסוג. הם ייאלצו אז לתפוס את הגבעות שסביב יישוביהם, ליצור רצף טריטוריאלי בין היישובים, לאבטח את צירי התנועה ביניהם ובינם לבין שטחי ישראל האחרים. מה שמתרחש על הגבעות בימים אלה הוא תרגול מצומצם בלבד לקראת המאבק העיקרי, מאבק לא נגד יהודים אלא נגד פלסטינים, אם אלה ינסו לפגוע בהם…
… ובל יניפו את דגל החוק, שלא מיישמים אותו נגד מחבלים ששולטים בהר הבית ובמזרח ירושלים … נגד בנייה פלסטינית פרועה בירושלים ונגד השתלטות פלסטינית על קרקעות המדינה. הדבר החוקי ביותר זו ההגנה על החיים. התנגדות עממית פאסיבית, ללא נשק, היא אחת הדרכים לעשות זאת במשטרים דמוקרטיים.
לצערי, הממשלה היא זו שדורסת את הדמוקרטיה והיא זו שמפירה את החוק יום יום.”
ניחשתם נכון. את הדברים האלה כתב לא אחר מאשר אריאל שרון. הם שבו ונתפרסמו עכשיו ב”דף עדכון” מטעם המועצה המקומית קרית ארבע.
“דף עידכון” – מפני שקשה למצוא דברים יותר מעודכנים מאלה
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר