עמוד ענן – ללמוד מהעבר ולהמשיך קדימה

יש ללמוד מטעויות העבר, אומר רזניק, ולא להפסיק את המבצע,.אחרת, יהפוך “עמוד ענן” לסבב נוסף, יקר ו”מיותר”

 

שורות אלו נכתבות לקראת סופו של היום השישי למבצע, יום שעל פי הדיווחים ישראל עומדת בפני צומת הכרעה, הכרעה גורלית- בין העמקת המבצע אל עבר כניסה קרקעית לבין “הפסקת אש”. ההכרעה גורלית שכן, היא יכולה לשנות לצמיתות את מצבו של הדרום או לחילופין להשאיר את המצב כפי שהוא ואף גרוע יותר.

  

הרקע למבצע

 

הצבא יצא למבצע למטרה אחת פשוטה להביא שקט ושלווה לדרום הארץ, להביא להפסקת ה”סבבים” של הירי לעבר ישראל או אם נדייק להפסיק את הירי הכמעט בלתי פוסק לעבר יישובי עוטף עזה ואת הירי שמתבצע מדי פעם לעבר הערים הגדולות בדרום. 

אם נפשט זאת עוד יותר נוכל להגיד שההנהגה בעצם הגיעה למסקנה שאי אפשר להמשיך ככה, שחייבים להגיע להכרעה בדרום ולשנות את ה”שגרה”, שמה שהיה לא יהיה יותר.

 

ללכת עד הסוף או לא ללכת כלל:

לא עושים חצאי עבודה את זה רובנו שמענו כשהיינו קטנים, או שעושים את העבודה מההתחלה עד הסוף או שלא עושים אותה בכלל, שכן, עבודה שנעשתה חלקית לפעמים גרועה בהרבה יותר ממצב שלא הייתה נעשת כלל בין אם בשל בזבוז המשאבים לשווא ובין אם דרדור סיטואציה.

 

 

צומת דרכים משולשת:

 

ישנן שלוש דרכים אפשריות שהמבצע יכול להמשיך בהן.

 

1. הפסקת אש: מה שלימדו אותנו כשהיינו קטנים נכון לכל פן בחיינו ונכון גם למבצעים צבאיים ומהלכים מדינים, זה היה נכון במבצע “עופרת יצוקה” שנעצר באמצע וגרם לתוצאות של היום(או אם נדייק נכשל למנוע את מה שקורה היום) וזה נכון גם לגבי המבצע הנוכחי, במידה והמבצע יפסק באמצע אנו לא נצליח לבנות הרתעה ובעצם נראה את אותו הירי הכמעט בלתי פוסק על עוטף עזה ואת אותם ה”סבבים” חוזרים במהרה, המבצע הזה בעצם יהיה רק עוד “סבב”, “סבב” יקר מאוד ואף מיותר, סבב שבו נחצו קווים אדומים ללא כל תגובה אמיתית, סבב שלאחריו הקווים אף ישתנו וככל הנראה הירי התמדי כבר לא יהיה רק אל עבר העוטף אלא אל עבר כלל שטח ה-40 קילומטר מעזה וטפטופים אל עבר תל אביב.

 

1. העמקת המבצע לכניסה קרקרעית: הדרך השנייה היא העמקת המבצע עד לכניסה קרקעית ופגיעה מאסיבית בכח האדם של הארגונים ובתשתית שלא ניתן להגיע אליה מהאוויר- במצב כזה אנו  עתידים לבנות הרתעה, הרתעה שתגרום למבצע הזה להיות תחילתו של שקט בינוני עד ארוך טווח שתוך כדי השקט הזה שתי הצדדים יתאמנו ויתחזקו ולאחר מספר שנים יחזרו לעימות.

 

1. העמקת המבצע לכניסה קרקעית והשתלטות על מרחב רפיח כולל ציר פילדלפי:הדרך השלישית היא כניסה למהלך קרקעי שבסופו תהיה השתלטות על מרחב רפיח והשארות קבועה בשטח, מהלך זה אינו פשוט כלל אך הוא הכרחי שכן, במידה ורוצים לשים סוף לסגת הירי תלול מסלול אחת ולתמיד יש צורך להפסיק את ההברחות, הדרך היחידה לעשות זאת היא השתלטות ונטרול כליל של הציר שדרכו ההברחות מתבצעות.

 

חשוב לציין שהאדם שניהל את המבצע הקודם,  מפקד פיקוד דרום לשעבר האלוף(במיל) מר יואב גלנט רצה לעשות זאת כבר אז אך נתקל בסירוב של המטכ”ל ושר הביטחון, במידה ואכן היו פועלים על פי רצונו ודרכו סביר להניח שהיום לא היינו נמצאים בברוך שאנו נמצאים בו, בעזה לא היה את כל ארסנל התחמושת שיש לה, לא היה ירי תמידי אל עבר העוטף , לא היו רקטות שמחסות חצי מדינה ולא היה נ”ט ונ”מ ברצועה, ובדיוק על זה נאמר: או שהולכים עד הסוף או שלא הולכים בכלל. במבצע הקודם לא הלכנו עד הסוף ועד היום אנו משלמים את המחיר.

 

הפחד מסיום העבודה:

ישנו פחד מובן מהכנסת כוחות רגליים , פחד על חיי הכוחות וכאן חשוב לציין מספר דברים:האחד, חיילי צה”ל מתורגלים הרבה יותר טוב משהיו בעבר ובעלי אמצעים טכנולוגים רבים שלא היו להם בעבר, אמצעים שיכולים להגן עליהם יותר טוב ולגרום להם להילחם בזהירות יתרה ודיוק מרבי. השני, בסופו של דבר, למרות הקושי תפקידו של צבא הוא להגן על האזרחים ולא להפך, נוצר מצב אבסורד שבו האזרחים הם המגן של הצבא.

 

כלכולה של עזה:

ישנם כאלו שמתנגדים לשליטה במרחב רפיח בשל הצורך ל”כלכל” את תושבי האזור, טיעון זה אינו נכון בשל העובדה שכבר עכשיו אנחנו מכלכלים את תושבי האזור על ידי סבסוד החשמל, המים והגז שמגיעים לעזה.

 

גם בעניין זה אנחנו מגיעים לצומת דרכים שהגיע הזמן להכריע בו:

 

1. ניתוק כל קשר כלכלי עם עזה: כפי שנאמר אנו מספקים מספר שירותים לרצועת עזה, במידה ואיננו נמצאים ברצועה אין כל סיבה שנספק לה את השירותים הללו, במידה וברצוננו ניתוק קשר מהרצועה יש צורך לעשות התנתקות אמיתית ולבטל כל שירות שאנחנו מביאים לה. מצב זה הוא פחות אופטימלי, שכן, אז לא נשלוט על מרחב רפיח ולא נוכל למנוע הברחות של אמל”ח .

 

1. שליטה על המרחב: האופציה השנייה והעדיפה היא שליטה על מרחב רפיח, באופציה זו אנחנו ממשיכים לכלכל בצורה מוגבלת את הרצועה אך עם זאת שולטים על המרחב דבר שבזכותו אנחנו יכולים למנוע הצטיידות של הארגונים באמצעי לחימה. בנוסף לכך, בעתיד אולי נוכל לחזור ולהתיישב בגוש, דבר מבורך לכשעצמו.

 

הפסקת אש עם “ערבויות”:

ישנם דיבורים על הפסקת אש שתהיה מעורבת בה מצריים ובעצם תשים ערבויות לקיומה, המצדדים במהלך זה אומרים שלמצריים יש אינטרס להיות שחקן ראשי וקובע באזור ובשל כך תהיה מוכנה לתת ערבות לקיום ההסכם ובעצם תגן על קיומו בכל מחיר. לטעמי, לסמוך על מצריים יהיה צעד מוטעה מכמה סיבות:

 

1. קרבה לחמאס: מצרים כרגע נשלטת על ידי ארגון “האחים המוסלמים” אותו ארגון שתנועת החמאס משתייכת אליו דבר אשר עלול להוביל את מצריים לכופף את ההסכם לטובת החמאס  ולהעלים עין מהברחות.

 

1. לא מביאים לאחרים לעשות את העבודה השחורה, אסור להפקיר בידי אחרים את ביטחוננו, אנחנו ואך ורק אנחנו יכולים וצריכים לדאוג לעצמנו ולביטחוננו, לאף אחד אין את האינטרס או לפחות לא יהיה לנצח את האינטרס להיות ה”בייביסיטר” שלנו.

 

הכותב הינו באר שבעי, פובליציסט, מכהן כיו”ר פורום הצעירים למען הדרום וצעירי הליכוד, הקבוצה הדרומית.

---

אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר