המפה הפוליטית מתחילה להתבהר כאשר אנחנו באמצע הקדנציה של הממשלה הנוכחית.
עוד הרבה יכול לקרות עד בחירות 2019, אבל לאחרונה, לאחר היבחרו של אבי גבאי ליו”ר מפלגת העבודה, כל הכוחות הפוליטיים כבר הסתדרו במקומם מה שאומר שאפשר להתחיל להעריך הערכות.
בכל מקרה, חייבים לנהוג פה במשנה זהירות במיוחד מכיוון שיותר ממחצית מהמפלגות מנהלות כרגע קמפיין בחירות לכל דבר ועניין.
העבודה:
אבי גבאי היו”ר החדש אשר בא מעולם העסקים ומעיד על עצמו (וגם אחרים עליו) שהוא מנהל מוכשר ביותר והוא בא עם תכנית. לראשונה התוכנית של יו”ר העבודה הנבחר היא לא איך להחזיר את השלטון אלא איך להצליח להיכנס לליבם של אנשים שנטשו את המפלגה, או של כאלו שמעולם לא חשבו להצביע לה.
אבי גבאי הוא לא בשר מבשרה של מפלגת העבודה ולכן בשנתיים שעד הבחירות יש לו את היכולת לעשות זאת. הוא מכיר את כל צדדי הישראליות ובמיוחד את אלו שחשו שמפלגת העבודה בזה להם כל השנים. הפרופיל של אותם אנשים מוכר לו מהבית ומהילדות והוא יודע איך לדבר אליהם ולגעת בהם. הם אולי לא יצביעו לו אבל הם בטוח יקשיבו לו וזו התחלה. הוא יחרוש את הארץ לאורכה ולרוחבה בשנתיים הקרובות ואכן יש לו הרבה זמן כדי לבנות מומנטום. הוא אולי לא יביא את חילוף השלטון אבל לפתע 24 מנדטים כבר לא נראה כתופעה חד פעמית.
מה שיכול להפריע מאוד לאבי גבאי להצליח במשימתו היא הקדמת בחירות בלתי צפויה מצד אחד ומצד שני המחנאות והשחזת הסכינים המסורתית של מפלגת העבודה. הוא אמנם טוען שהוא לא ייתן למחנאות להתפתח לממדים המוכרים לנו מהעבר אבל את זה צריך להגיד לעמיר פרץ שכבר גיבש לעצמו מחנה ברוח הימים הטובים של מפלגת העבודה.
שם יהיה מבחן המנהיגות הראשון של אבי גבאי.
כולנו:
מאז העימות שכמעט ופירק את הממשלה בין ביבי לכחלון האחרון נמצא בתוך קמפיין בחירות פר אקסלנס. עם שלטי חוצות ברחבי הארץ וטקסים לגזירת סרטים מפזז לו כחלון בכל המדינה ודואג להדגיש את הישגיו כשר אוצר עד כה. אם בשנתיים שעד הבחירות אנחנו נראה ירידה במחירי הדיור אזי כחלון עשה את שלו והוא שוב יצא את עצמו לשון המאזנים והאיש שמכתיר את ראש הממשלה. לכן אנחנו נראה אותו ממשיך לשמור על שלמות הממשלה כמה שניתן כדי שיוכל להמשיך ולגרוף הישגים אבל לא בכל מחיר.
בינתיים הוא וביבי כבר לא ולכן הוא מסרב לאשר את התקציב עד שנת 2019 כולל, כדי להזכיר לבנימין שגם הוא יכול לשבור את הכלים אם המצב יתאים לו פוליטית. עד אז סמכו עליו שהקמפיין ימשך ואנחנו (וביבי) נמשיך לראות תכניות שיצוצו בהפתעה כמו נטו משפחה ויצורפו לקמפיין המתגלגל שלו.
יש עתיד:
יאיר בקמפיין. יאיר בקמפיין כל חייו. מהטור בעיתון שכיוון למרכז הישראליות ועד להיותו הפנים של מערכת החדשות המשפיעה במדינה ועד היום. מלבד תקופה קצרה של חשבון נפש והכאה על חטא היוהרה לאחר כישלונו כשר אוצר. תקופה שכללה גם הסקת מסקנות והפקת לקחים אשר ממנה הגיח יאיר לפיד חדש. ממלכתי, לאומי, יו”ר אופוזיציה בעיני עצמו שבונה עכשיו את שמו בעולם.
יאיר בקמפיין שמפוצץ במסרים ימניים ובמספר ראיונות לתקשורת שאי אפשר להבין מהם הרבה חוץ מכך שהאיש מדבר רהוט ונראה טוב מאוד בחליפה. מהצד זה יכול לראות כאילו מר לפיד לומד כזיקית לחקות את המוכשר שבפוליטיקאים בישראל בנימין נתניהו.
האם זה יעבוד? ימים יגידו אבל מה שבטוח הוא שהקמפיין של יאיר לפיד ויש עתיד קיבל חבטה רצינית מזכייתו של אבי גבאי בבחירות, גבאי, בניגוד ללפיד לא רק נהנה מתדמית האיש החדש והישר בפוליטיקה הישראלית אלא גם מעממיות שליאיר לפיד פשוט אין.
מעניין יהיה לראות אם מר לפיד ישבור מהבדלנות של יש עתיד ויחפש שותפים לדרך, בוגי יושב על הגדר ויכול להשתלב נהדר במסר הממוקד והימני שיש עתיד מפזרת מאז הבחירות האחרונות.
הבית היהודי:
אמנם זה לא נראה שהבית היהודי נמצאים בקמפיין בחירות כמו העבודה, כולנו ויש עתיד אבל זה לא נכון. הבית היהודי פשוט מנהלת קמפיין מול הליכוד בלבד ולכן נפתלי בנט ימשיך להתריס, להעצים או סתם לתקוע לביבי בעין כל נושא שבו הוא יוכל לקחת לו קולות מימין.
הטראומה ממערכת הבחירות האחרונה בה בשבוע האחרון הליכוד שתו לבית היהודי מספר לא מבוטל של מנדטים הותירה את חותמה והכי מעניין יהיה לראות האם בנט ואנשי הימין העמוק ימשיכו להשתמש בצה”ל כשק חבטות כדי להכריח את ביבי לבחור, ימין או שפיות.
חוק ירושלים, בניית שכונות בקלקיליה, סיפוחים למיניהם, נפתלי בנט אם ישירות בעצמו ואם דרך שליחיו כמו יוסי דגן יושב ראש מועצת יש”ע ימשיך לנסות ולדחוף למהלכים מדיניים, ביטחוניים ואפילו חברתיים שיבססו את ממשלת הימין הזאת בתודעה הישראלית ויתנו לה שורשים שיוכלו להמשך בממשלה נוספת. כי גם בנט יודע שאחרי קדנציה אחת של הממשלה הכי ימנית שהייתה פה מעולם עלול להתפתח לו בעם אפקט אובאמה שלאחריו המטוטלת תנוע בחדות לצד השני.
ישראל ביתנו:
איווט ליברמן שר הביטחון ואף אחד כבר לא יופתע אם הוא יהיה גם ראש ממשלה יום אחד. בתור היחיד אשר יוכל להקים ממשלה משמאל ומימין בפוליטיקה הישראלית, מסעו אל עבר הפסגה נמשך ולאחר קמפיין חזק ואגרסיבי על תפקיד שר הביטחון שכלל התייצבות בבית המשפט ליד אלאור עזריה, פגיעה במעמדו של צה”ל והעמקת השסעים בחברה הישראלית הוא מונה לתפקיד והחליף את בוגי יעלון. מאז הקמפיין נפסק וכך גם הכותרות המפוצצות. ליברמן עטה ארשת שקולה וממסדית כאשר הוא מנסה לייצר לאורך זמן דוקטרינה ביטחונית אל מול הפלסטינאים (המקל והגזר – גרסת איווט) ולמצב את עצמו בציבור כ”מר ביטחון” החדש וכקול שקול מאוזן ואחראי. פתאום הוא מגן על אלוף פולי מרדכי מתאם פעולות הממשלה בשטחים כאשר הבית היהודי מנסים לעשות לו סיכול ממוקד והוא אף הגדיל והודה שהוא חוזר בו מאמירות “לא רציניות” כמו מיטוט שלטון חמאס.
סמכו עליו שבבוא יום הבחירות הוא ידע לשנות את הדיסקט ולעבור ל”מוד” קמפיין עם כל המסרים משדרי העוצמה (“רק ליברמן מדבר ערבית”) והפעם בתוספת הילה ביטחונית (כאזרח) שמקבל רק מי שכיהן כשר ביטחון או מי שיש לו מבט קשוח כמו של ולדימיר פוטין. לליברמן יש את שניהם.
הליכוד:
בראשותו של ביבי שוב (עם הרבה מסרים בקמפיין שאם זה טוב לגרמניה אז גם לנו מגיע מנהיג יציב ליותר מעשור שינהל את המדינה) ועם קמפיין אשר אין ספק שינוהל ע”י ראש הממשלה בכבודו ובעצמו בליכוד כבר מחממים מנועים.
הליכוד, להערכתי, הגיע בבחירות האחרונות לרגע מכונן עת הסתיים התהליך שבו הוא הפך ממפלגת ימין-מרכז למפלגת ימין. התבססות של הליכוד כמפלגה כזו וההתמקדות שלה בעיקר בנושאים לאומיים כאשר החברה הישראלית ונושאים ליברלים נשכחו בצד והרפלקס המותנה שפשה במפלגה “לאגף מימין” כל נושא מדיני-לאומי-חברתי עלול לגרום לקבוצת מצביעים גדולה מאוד לעזוב את המפלגה ברגע שתצוץ אופציה אחרת שהם יוכלו לחיות איתה.
הצטברות הפרשיות והחקירות שקשורות בראש הממשלה ובסביבתו כנראה ותמנע ממנו את האופציה להקדים את הבחירות בהפתעה ולטרוף את הקלפים מכיוון שיהיה לו קל יותר להתמודד עם כל האישומים וההאשמות מעמדת ראש הממשלה. היא אף תעיב צל גדול על קמפיין הליכוד ולכן אנחנו נראה מעכשיו את ביבי מתראיין קצת יותר בגופי תקשורת אוהדים בישראל והרבה יותר בתקשורת הזרה.
הוא גם כמובן ימשיך לדבר אל אזרחי המדינה דרך הפייסבוק וימשיך לתקוף את התקשורת הישראלית כשהוא משתמש בחוסר היושרה שלה כדי לכסות על החוסר שלו בערכים.
הקמפיין של ביבי יהיה כמובן מבוסס ביבי וניסיונו, בטחון, בטחון, העלאת מעמדה הדיפלומטי של ישראל בעולם ובאו”ם ורפורמות כלכליות נוספות ועוד קצת ביטחון.
מזלו הוא שההישגים רבים ויש לו מה למכור. מי עוד כמוהו יכול להתהדר בשמונה שנים רצוף כראש ממשלה? מי עוד זוכר את הימים בהם השתוקקנו בישראל למנהיגות יציבה והמשכית?
יהיה מעניין לראות את השתלבותו של גדעון סער בשנתיים הקרובות ועד שהבחירות יגיעו. מעבר למאבק מול ישראל כץ “מר תחבורה” ואולי גלעד ארדן שבשנתיים האחרונות התרסק בציבוריות הישראלית ברור כבר עכשיו שסער מקווה שנתניהו יפול באחת מחקירותיו והוא יבוא כנסיך ויקטוף את ראשות הליכוד.
אם דבר כזה אכן יקרה, המפה הפוליטית בישראל לא תשתנה אלא תתנפץ לרסיסים.
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר