לגיטימציה – זה כל העניין – אלי חזן

אחת מהצהרותיו המשמעותיות הראשונות של בנימין נתניהו עם תחילת כהונתו השנייה כראש הממשלה הייתה הדרישה מהפלשתינים להכיר במדינת ישראל כבמדינה יהודית. כצפוי, עוררה דרישתו ביקורת רבה מגורמים שונים שרק חידדו את תפיסתם המורכבת מסטנדרטים כפולים בכל הקשור למדינת ישראל. די אם נזכיר את ביקורתו של הנשיא לשעבר ג’ימי קרטר.

קרטר פקפק בלגיטימיות של הדרישה וטען במסיבת עיתונאים שקיים עם יו”ר הכנסת רובי ריבלין, ביוני 2009, כי נתניהו איננו יכול לדרוש הכרה במדינה יהודית משום ש-25% מתושביה אינם יהודים. הדבר תמוה, שכן קרטר למשל לא שולל למשל את דרישתה של הודו להכיר בה כמדינה הודית על-אף שקיים בה מיעוט מוסלמי ענק המהווה 13.4 אחוזים מהאוכלוסיה ושהמצב הגיאופוליטי שלה עם פקיסטן בעל סממנים דומים לזה שבין ישראל והפלשתינים.

לא יהיה זה מופרך לומר כי שלילת הלגיטימציה של בקשת נתניהו להכרה במדינה יהודית היא משל. הנמשל הוא הטלת הדופי שמטילים בישראל בזכותה להגנה עצמית.

על-פי פרסומים זרים אחראית ישראל לחיסולו של מחמוד אל מבחוח. אותו ארכי טרוריסט שרצח חפים מפשע והיה פעיל אקטיבי בהברחת אמצעי לחימה מאירן לרצועת עזה שהוביל, ולמרבה הצער עוד יוביל, לרצח חפים מפשע נוספים. גם על-פי הודאת אחיו ששוחרר לא מכבר מהכלא הישראלי, מבחוח לא היה אזרח תמים. מדינות מערביות שונות כאירלנד, בריטניה ואוסטרליה שקראו לשגרירי ישראל לבירורים צריכות היו לנהוג בדיוק באותן שיטה של סיכול ממוקד משום שהגנת מדינה על אזרחיה הוא לא רק דבר לגיטימי כי אם מתבקש.

עבורן, ישראל שונה. זאת משום שעל-פי השפה הבינלאומית כאשר קוראת מדינה לשגריר זר לבירור היא רוצה לנזוף בפעולות שמבצעת ממשלתו. על כך ניתן להוסיף את אמרתו המיותרת של נשיא צרפת כי “החיסול לא היה מוצדק”. אמרה זו חושפת סטנדרט כפול ואוויליות מדינית שכן צרפת מומחית בנקיטת פעולות שיגנו על אזרחיה וגם במחיר הרג חפים פשע, ודוגמאות היסטוריות יש למכביר. זאת ועוד, כאשר חוסל סאלח שחאדה בעזה הואשמה ישראל בהרג חפים מפשע. חיסול מבחוח התבצע הפעם בקפידה יתרה. בשפה המקצועית קוראים לזה פעולה כירורגית ללא חיסול חפים מפשע. מי שירצה, ימצא, אפוא, את המוסריות הישראלית במיטבה. אבל נציגי מדינות מערביות מעדיפים להתעלם מכך.

כמה סמלי שדבר חיסולו של מחמוד אל מבחוח פורסם בדיוק ביום בו חשף הנריקה צימרמן בחדשות שישי בערוץ השני את דבר רדיפתם של הנוצרים בידי המוסלמים במה שמסתמן כטיהור אתני בעזה. ואולם, בעוד ישראל מותקפת על שום שהגנה על אזרחיה הרי שהעולם הנאור לא מוצא זמן לעסוק ברדיפת הנוצרים. זוהי, אפוא, לגיטימיות סמויה מן העין, שבה מתיר המערב למשטר החשוך בעזה לעשות ככל העולה על רוחו.

בשני המקרים התבצעה פעילות אלימה. בשני המקרים התבצעה הפעילות על-רקע לאומי. ואולם, בעוד ישראל נקטה בפעולה להגנה עצמית והקיצונים המוסלמים נקטו בפעולה של רדיפה דתית, הושם הדגש על שלילת הלגיטימציה להגנה עצמית. זוהי אם כן, פני העולם המערבי בתחילת העשור השני של המאה ה-21.

זהו אחד האתגרים שעל ממשל נתניהו להתמודד עימם. הצלחתו – הצלחתנו. כישלונו – כישלוננו.