אם לא שמעתם את השם מרטין שלאף עד היום, כנראה שלא תוכלו לענות על השאלה ‘מה משותף ליצחק רבין, חיים רמון, אהוד ברק, אריאל שרון ובניו, אהוד אולמרט, אביגדור ליברמן, אריה דרעי ומשפחת לפיד מלבד העובדה שכולם פוליטיקאים ישראלים?’
ללא טיפת הגזמה, ניתן לומר כי המיליארדר היהודי-אוסטרי הוא מהאנשים המשפיעים ביותר על מדינת ישראל ב-30 השנים האחרונות, וכי לאורך תקופה זו שמו נקשר עם התהליכים המדיניים המשמעותיים ביותר שעיצבו את דמותה.
הונו של שלאף נאמד כיום בכ-8 מיליארד יורו. את דרכו העסקית החל במסחר עם מזרח גרמניה טרם נפילת השלטון הקומוניסטי ושמו נקשר באותן שנים לשטאזי, המשטרה החשאית וסוכנות הריגול של מזרח גרמניה.
את השידוך בין שלאף לפוליטיקה הישראלית יזמה לאה רבין. אשת ראש הממשלה דאז כיהנה בשנות ה-90 כראש חוג הידידים של בית החולים תל השומר. שלאף, שתרם לבית החולים באותה העת, הפך במהרה לבן בית קבוע בבית משפחת רבין.
ההיכרות עם בכירים נוספים בישראל לא איחרה להגיע. בין אותם בכירים ניתן למנות את שמעון שבס, מנכ”ל משרד ראש הממשלה דאז ולימים חבר קרוב של שלאף, שר האוצר אברהם (בייגה) שוחט, ובכיר השב”כ יוסי גינוסר – הידוע כאיש הקשר של יצחק רבין עם יאסר ערפאת בזמן הסכמי אוסלו, אך גם כמי שסייע לביסוס הקשרים של שלאף עם הרש”פ, כמו גם עם הרודן מועמר קדאפי.
לא בכדי טיפח את הקשרים הללו. שלאף שאף להשיג בעזרתה האדיבה של ממשלת רבין דריסת רגל בתחום ההימורים ובחזונו ראה עצמו כבעליו של הקזינו הראשון בישראל. עם זאת, בית הקזינו הראשון שפתח לא היה בגבולות המדינה.
בספטמבר 1998 נפתח בית הקזינו ‘אואזיס’ ביריחו אשר הייתה בידי הרש”פ לאחר הסכמי אוסלו. הקזינו, שגילגל בחייו הקצרים מאות מיליוני דולרים, היווה במוחו של שלאף את יריית הפתיחה להפיכת המדינה הפלסטינית ל”לאס וגאס של המזרח התיכון”. בין מכריו של שלאף ברש”פ להם הייתה יד בהקמת הקזינו ניתן למנות את יאסר ערפאת, ראשי הביטחון המסכל מוחמד דחלאן וג’יבריל רג’וב ויועצו הכלכלי של ערפאת מוחמד ראשיד. כאמור, את כולם זכה להכיר בתיווך יוסי גינוסר. בצד הישראלי, נעזר בתמיכתם של שבס, של עורך הדין דב וייסגלס ושל ידידו החדש בממשלת נתניהו הראשונה, אביגדור ליברמן.
שלאף המשיך להרחיב את מעגליו ותרם להגנה המשפטית של ידידיו אהוד אולמרט ואריה דרעי שעמדו שניהם על דוכן הנאשמים.
ידידיו מספרים כי שלאף העדיף את אהוד ברק על פני נתניהו בבחירות 1999 לראשות הממשלה. אלדד יניב הגדיל לעשות וטען כי הוא תרם לברק חצי מיליון דולר בסיבוב הבחירות השני. תמיכה זאת לא שרדה מכיוון שתמיכה הכלכלית עבור הסבב השני שלא התקיים מעולם לא הוחזרו לשלאף, ומכיוון שברק כראש ממשלה לא גמל לידידיו אריה דרעי וחיים רמון. אך המכה האנושה הייתה בכישלון הסכמי קמפ דיוויד בקיץ 2000 ופרוץ האינתיפאדה השניה שהביאה לסגירת הקזינו ביריחו.
סגירת ה’אואזיס’ לא הביאה את שלאף לכדי ייאוש מהפוליטיקה הישראלית ומהסכסוך העקוב מדם, והמליארדר החליט להמר הפעם על אריאל שרון. הקשר בין שלאף לראש הממשלה החדש ולבניו גלעד ועמרי המשיך להתחזק ונשא עימו הזדמנויות עסקיות בארץ ובחו”ל.
שלאף לא איבד תקווה גם בעסקי ההימורים, וה’אואזיס’ פינתה את מקומה ל’קנקון’ – ספינת הקזינו שהפליגה לראשונה בשנת 2002 אל מפרץ אילת, מחוץ למים הטריטוריאליים של ישראל. לצורך השגת האישורים הדרושים להפעלת הקזינו, גייס שלאף לשורותיו, לצד חבריו הישנים, שורה חדשה של בכירים ישראליים: משפחת שרון, גמליאל חסין שהיה מקורבם של משפחת שרון והיה בעל השפעה רחבה במרכז הליכוד ובנמל אשדוד, איש העסקים דניאל כהן שהחזיק את ספינת ההימורים הבלתי חוקית הגדולה ביותר במפרץ אילת, ראש עיריית אילת גבי קדוש, שני מנכ”לים לשעבר של משרד ראש הממשלה, משה ליאון ושמעון שבס, מנכ”ל מפעל הפיס יעקב ברדוגו, עו”ד שלמה דרעי (האח של אריה), ראש המוסד לשעבר דני יתום ועו”ד דב וייסגלס.
סופה של ‘קנקון’ הקדים את פתיחתה. דניאל כהן ושותפיו לעסקי ההימורים נעצרו ע”י המשטרה ומאוחר יותר הוא הורשע במסגרת עסקת טיעון בעבירות שונות ובהן ארגון משחקים אסורים, מתן שוחד והלבנת הון.
שלאף גייס לעזרתו את אמנון ליפקין שחק על מנת להחיות את המיזם וזה ארגן עבורו פגישה עם מושל עקבה, שמטרתה להעביר את ספינת השעשועים לעיר הירדנית, אך היועמ”ש אליקים רובינשטיין, שהתנגד בתוקף לקזינו ישראלי עוד בתקופת ‘אואזיס’, הוסיף מכשול נוסף כאשר הורה למשרד התחבורה שלא לתת אישור בטיחותי לספינת ההימורים ולספינות שאמורות להעביר אליה את המהמרים מהחוף, עד שצוות שמינה לבדיקת העניין ימסור את חוות דעתו. במקביל, פיצוץ פרשת סיריל קרן הביאה לחתימתה הסופית של ה’קנקון’ ככשלון נחרץ.
במסגרת הפרשה נבדקו חשדות כי ראש הממשלה שרון קיבל הלוואה בתיווך בנו גלעד, בסך 1.5 מיליון דולר מאיש העסקים הדרום-אפריקאי סיריל קרן, שהיה ידיד המשפחה. מטרת ההלוואה הייתה לסייע לשרון להחזיר את התרומות הבלתי חוקיות שקיבל לכיסוי הוצאותיו בבחירות הפנימיות לראשות הליכוד שנערכו בשנת 1999. קרן שימש על פי החשד כאיש קש של איל ההון האוסטרי מרטין שלאף, שהיה המקור לכספים אלה ולמיליוני דולרים נוספים שהועברו למשפחה כשוחד לקידום האינטרסים הכלכליים שלו בישראל.
באופן מפתיע, זמן לא רב לאחר מכן עלתה יוזמה נוספת הכוללת גם קזינו וגם את קרן.
הישוב היהודי אלי סיני, שנמצא בצפון רצועת עזה, פונה במסגרת ההתנתקות ב-2005 חרף העובדה שתוכנית הפינוי המקורית לא כללה אותו. בדיעבד, התברר שמחורבותיו של היישוב היהודי צפוי היה לקום מיזם שמצלצל מוכר.
שיתוף הפעולה הרשמי היה בין איש העסקים פלאטו שרון, המשקיע האמריקאי נורברט אלמן, המיליארדר הסעודי מחמוד אלעבאר וידידינו סיריל קרן, יחד עם עזרתם עם הנהגת הרש”פ. בתוכניתם, הקמת בית קזינו שיהיה לאואזיס העזאתי, יחד עם מלון 5 כוכבים ומוטל צמודים.
לצערם של כל בעלי העניין, התוכנית נגנזה במהרה. לאחר עליית שלטון החמאס ברצועה רעיון המיזם לא נשמע עוד.
שמו של שלאף סירב להיעלם מסדר היום הישראלי וחזר לכותרות בשנת 2007, אז ממשלת ישראל בראשות אהוד אולמרט אישרה שיתוף פעולה עם חברת בריטיש-גז אשר בבעלותה היו מצבורי הגז הטבעי שמול חופי עזה. ההחלטה עוררה התנגדות בעיקר בשל הסכנה במעבר כספים אל שלטון החמאס, אך במהרה התברר כי שלאף ומוחמר ראשיד היו בעלי מניות בחברת בריטיש גז, וצפויים היו להרוויח מעסקה זאת.
מאז עליית ממשלת נתניהו השניה ב-2009, שמו של שלאף דעך מהכותרות, כמו גם מיזמים עסקיים בארץ הקודש. אך ידידינו המשיך לשמור על קשר הדוק עם קומץ ישראלים, ביניהם אביגדור ליברמן, אריה דרעי, גלעד ועומרי שרון וחיים רמון. לאחרונה שמו הוזכר כמתווך להפסקת אש בין ישראל לחמאס ב-2018 כאשר ליברמן היה שר ביטחון, וכן בניסיונו שכשל לגשר בין ליברמן ונתניהו להקמת ממשלה.
מעניין לציין כי בימים לאחר הבחירות לכנסת ה-21, ליברמן עלה על מטוס לביקור בוינה, שם מתגורר ידידינו שלאף. גם לפיד נצפה באותה העת בשדה התעופה, נשאלת השאלה האם בוינה נסגר על אי הקמה של ממשלת נתניהו, בטיסה לפריז עם עצירה בדרך שהעלתה תהיות רבות ברשת.
ונראה כי בוינה נמנעה הקמת ממשלת נתניהו החמישית.
סיפורים על קשרי הון-שלטון לא חסרים בארצנו הקטנה, אך סיפורו של שלאף העלה ועודנו מעלה שאלות רבות יותר מתשובות. מעורבותו בפוליטיקה הישראלית וביחסי ישראל והרשות הפלסטינית צריכים לעורר חשדות אצל כל ישראלי ולכל הפחות להעלות את השאלה: בהינתן הקשר בין הסכמי אוסלו לקזינו ביריחו והקשר בין תוכנית ההתנתקות לתכנית הקזינו באלי סיני, כמה ישראלים יצטרכו למות בשביל הקזינו הבא?
מקורות:
סדרת כתבת במסגרת תחקירו של גידי וייץ על שלאף:
1. https://www.haaretz.co.il/misc/1.1220532
2. https://www.haaretz.co.il/misc/1.1220550
3. https://www.haaretz.co.il/misc/1.1220527
4. https://www.haaretz.co.il/news/law/1.1220503
5. https://www.haaretz.co.il/news/law/1.1220300
6. https://www.haaretz.co.il/misc/1.1220451
7. ראיון עם אלדד יניב בו טוען לתרומה הכספית לברק ב-99: https://www.haaretz.co.il/magazine/1.1688031
8. פרשת סיריל קרן https://news.walla.co.il/item/2603433
התכנית להקמת קזינו באלי סיני:
9. https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3117632,00.html
10. https://www.inn.co.il/News/News.aspx/119077
עסקת בריטיש-גז:
11. https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3395254,00.html
12. https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/16/ART1/574/774.html
13. שלאף מתווך המשא ומתן בין ישראל לחמאס: https://www.jpost.com/Israel-News/Report-Martin-Schlaff-served-as-mediator-in-Israel-Hamas-Gaza-ceasefire-572016
14. שלאף מתווך בין נתניהו לליברמן: https://www.israelhayom.co.il/article/661301
15. ציוץ של ספי עובדיה לגבי טיסת לפיד: https://twitter.com/sefiova/status/1116311610849726464
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר