אלי חזן עם מספר קושיות לקראת מושב החורף של הכנסת. הקושיה הגדולה ביותר היא האם יש ח”כ שידמה למשה כחלון?
ב – 14 באוקטובר תשוב הכנסת ה – 19 אל מושב החורף הארוך. במוקד, עומדות מספר סוגיות המאיימות לערער, ולו במעט, על שלמותה של הקואליציה ובהן המו”מ המדיני עם הפלסטינים, משפטו של ח”כ ליברמן ופיצול סיעתו עם הליכוד , המרד המתעצם של אנשי הבית היהודי כנגד נפתלי בנט, חוקי המשילות, בלימת הנשק של איראן ושאר סוגיות העלולות להשכיח, או לכל הפחות לדחוק לקרן זווית, סוגיות מהותיות הרבה יותר הנוגעות לחיינו, סוגיות שהובילו באופן ישיר לתוצאות הבחירות שעיצבו את הכנסת הנוכחית. ושלא יהיה ספק : רוב אזרחי ישראל הצביעו הפעם למפלגות סביב סוגיות כלכליות גרידא ולא ביטחוניות.
דבר אחד בטוח כפי שעולה מהתוצאות שהשתקפו בליל ה – 22 בינואר 2013 : על אף שמיליוני אנשים במצטבר פקדו את הרחובות במחאה החברתית של 2011 ועל אף שמנהיגי המחאה צווחו “סוציאליזם” הרי שהעם בישראל סולד מהשיטה הכלכלית שהחריבה לא רק את ברית המועצות וגרורותיה אלא גם שכמעט והחריבה את ישראל . 19 המנדטים של “יש עתיד” ו – 12 המנדטים של “הבית היהודי” העמידו בצל את המשנה הסוציאליסטית של מפלגת “העבודה”, “מרצ” ו”חד”ש”. העם בישראל לא רוצה סוציאליזם אלא הגינות והוגנות בכלכלה. ההצלחה של בנט ולפיד עוררה תקווה, הגם כמוסה, שהנה משהו חדש מתחיל עם הפוליטיקה החדשה. שהרי, יש להודות : לא קשה לחיות בישראל, בוודאי בהשוואה לעולם וכן בהשוואה לעבר, אבל מעיק. מעיק למדי. יוקר המחייה ומחירי הדירות המאמירים, אשר יוצרים פערים כלכליים עקב שיטה כלכלית מעוותת ולקויה, היו הגורמים המרכזיים להבטחות הבחירות של מפלגות הפוליטיקה החדשה. די אם נביט במצע הבחירות של יש עתיד, בנאום הנצחון של בנט מייד בליל הבחירות ובהבטחות של ראש הממשלה בנימין נתניהו באותו לילה כדי להבין שגם נבחרי העם הבינו שאלו הם האתגרים האקוטים ביותר.
אז נכון, כמו כל פוליטיקאי מבקשים בנט ולפיד סבלנות. הבקשה היא לגיטימית ואף רצויה. שני השרים הללו עסקו בהבטחת העברת התקציב הדו שנתי וטוב שכך. אז הנה הם עשו זאת וברוב מוצק. הם גם הובילו להישגים בטווח הקצר. השאלה היא האם במושב הנוכחי הם יטילו את מלוא יהבם על שתי הסוגיות שהוזכרו לעיל המהוות חטוטרת מעיקה על תושבי ישראל. והשאלה הזאת היא מהותית מכמה סיבות : ראשית, לפני מספר חודשים אמר לי אחד מיועציו של בנט את הדברים הבאים : “אינני יודע אם נצליח להוריד את יוקר המחייה ואת מחירי הדירות. אתה בעצמך יודע שהבירוקרטיה כאן היא מגושמת ושבנק ישראל לא ייתן לעשות זאת”. שנית, כפועל יוצא של הראשון, דומה כי אנשי הפוליטיקה החדשה כל כך חדשים עד כי הם עדיין לא הבינו לעומק את אחת הבעיות האמיתיות של הפוליטיקה בישראל – את בעיית המשילות. לא בכנסת אלא בממשלה.
אמנון רובינשטיין אמר פעם אמרה שמסבירה היטב את הבעיה : “אנו מבקשים מהפוליטיקאים שלנו אחריות מבלי לתת להם סמכות”, והוא צודק. אז נכון, הוקמו קבינטים כלכליים והחלו בהורדת מכסים למוצרים מסוימים אבל לפיד ובנט עדיין לא הוכיחו כי הם התנתקו באמת מבעלי ההון. הם גם לא הבינו כי מי ששולט באמת בישראל הם לא הפוליטיקאים אלא הפקידים והיועצים המשפטיים. שכן, בכל צעד שרוצה שר האוצר, או לחלופין שר הכלכלה, לעשות הוא נתקל בחומה בצורה של יועצים משפטיים ופקידים שאינם נתונים לשום ביקורת ממשית והם אלו שמעצבים בסופו של דבר את המדיניות. ואולם, השיטה הקלוקלת הזאת בעייתית משום שבעוד לפיד יעמוד לביקורת הציבור ובנט יישפט על פי מעשיו בבחירות הבאות הרי שפקידי ממשלה שונים ימשיכו לעוות את המדיניות ולפגוע בציבור מבלי שיעמדו לביקורת כלשהי – ממש “דמוקרטיה שקופה במיטבה”. הנה כי כן, אחת המשימות העומדות בפני הקואליציה היא להעביר חוקי משילות שבו יחלישו את כוחם של תושבי “פקידוסטן” – הפקידים במשרדי הממשלה ובמוסדות שונים שיש להם חלק משמעותי בפגיעה באינטרסים ציבוריים. ראו למשל את מקרה ניר גלעד. התקשורת תצטרך ליישר קו עבור טובת הכלל אך עבור האמת עצמה בתמיכה באותם חוקים.
לפני עשותם כך יוכלו נבחרינו להתייעץ עם משה כחלון, שר התקשורת לשעבר, אשר הוכיח כי יש ביכולתו להתגבר על הפקידות, ליצור תחרות הוגנת ולהוריד מחירים וכל זאת עבור טובת הכלל. הם גם יוכלו להתייעץ עם שר התחבורה ישראל כץ אשר קידם את הסכם השמים הפתוחים ואת פתיחת השוק ליבוא רכב וזאת בניגוד לחורשי רעה מההסתדרות ומבעלי ההון.
מקרה הסלולר הוכיח כי פתיחת השוק לתחרות בכל תחום תוביל כאן לירידת מחירים מאסיבית אם רק יעשו זאת נכון. ושלא יהיה ספק, יהיה מחיר מסוים שיצטרכו מגזרים שמנים לשלם אך הוא יהיה מחיר ראוי ונחוץ עבור המשק הישראלי. כך למשל, הקמת בנק חברתי, רעיון שהעלה אותו משה כחלון, יגדיל את התחרות בענף הבנקים ויוביל להורדת מחירי העמלות המופרכים. נכון לעכשיו, עקב כניעה ללובי כבד של הבנקים הדבר אפילו לא עומד על הפרק. מי משלם על זה? אנחנו. או למשל בתחום הדיור : חברה סינית הציעה לבנות עשרות אלפי יחידות דיור שיובילו להורדה משמעותית של מחירי הדיור אך ההצעה חוסלה עוד באיבה על ידי הפקידות הממשלתית. מי משלם על זה ? כולנו.
הפוליטיקאים הנמצאים במגדל השן לא הבינו ככל הנראה כי מי שיטפל בתבונה בשתי הסוגיות הללו יהיה המנצח הגדול של הבחירות הבאות. השאלה היא האם יש כיום כחלון במשכן הכנסת? את התשובה אנו עלולים או עשויים לקבל לקראת חג האביב 2014.
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר