ישראל מתייבשת ?

זוהר טל מאבחן כי בנושא המים מתקיים ניצול מחפיר של תושבי ישראל

ישראל לא מתייבשת.

 

אני עומד מאחורי ההצהרה הזאת, ובאחריות.

 

נראה שבמשך השנתים האחרונות לא חוסכת רשות המים במאמצים להפחדת הציבור כי אין לנו מים, הכנרת מתייבשת, הקו השחור מתקרב ועוד כהנה וכהנה טענות בדבר מצבו העגום של משק המים.

 

למען הסר ספק, אני לא מתנגד לחסכון ולחינוך לחסכנות. אני גם רואה יום יום איך מסעות הפרסום/הפחדה נושאים פרי ומובילים לחסכון מסיום בצריכה הביתית, התקנת חסכמים במוסדות ציבור ובבתים פרטיים, התקנת מיכלי הדחה דו-כמותיים ושימוש בעוד שיטות ומוצרי חסכון במים חשובים יותר או פחות. כמו כולנו, גם אני חונכתי על ברכי החסכון במים.

 

ובכל זאת, מהן העובדות לאשורן?

 

יכולת ההפקה של מים שפירים ממקורות המים הטבעיים שלנו, דהיינו ללא מתקני התפלה, עומדת על כ-1,500 מליון מטרים מעוקבים (מלמ”ק) בשנה. הצריכה, לעומת זאת, עומדת על כ-1,600 מלמ”ק (נתוני 2008, העדכניים ביותר הזמינים באתר הלמ”ס). כלומר, ללא התפלה, קיים גרעון של כ-100 מלמ”ק בשנה. טענה נכונה היא שבשנים שחונות יכולת ההפקה יורדת. המשמעות היא גרעון גדול יותר במשק המים, היכול להגיע אפילו עד 300 מלמ”ק בשנה. עד כאן החישוב של מאזן המים ללא מתקני התפלה.

 

מתקני ההתפלה שהוקמו בשנים האחרונות, וימשיכו להיות מוקמים עד 2020, כבר מספקים לנו מים מותפלים לצריכה ביתית. הם מספקים היום 375 מלמ”ק בשנה, ותפוקה זו תמשיך ותעלה עד לכמות של 750 מלמ”ק בשנה בשנת 2020. מכאן שכבר היום קיים עודף מים בכמות של לפחות 75 מלמ”ק בשנה בתחזית הפסימית ביותר, ועודף של 275 מלמ”ק בשנה בתחזית ריאלית. אז למה מספרים לנו השכם והערב שישראל מתייבשת?

 

לצערי, טענות של מחסור במים מובילות גם לגזירות בתחום מחירי המים, ובראשם העלאת תעריפי המים, ונדמה לי שכאן מצויה התשובה לשאלת קמפיין “ישראל מתייבשת”.

 

רק על מנת לסבר את האוזן, אציין כאן שעל פי נתוני למ”ס עלות הפקת מ”ק מים בשנת 2006 עמדה על 1.8 ש”ח למ”ק בממוצע. עלות זו כבר מגלמת בתוכה היטלי הפקה, הוצאות שכר, אחזקה, חשמל ותשומות בצנרת, משאבות וכו’, כך שאין צורך להוסיף עליה תקורות כלשהן. במחירים של היום מדובר בעלות של 2.05 ש”ח למ”ק.

 

עם זאת, ועל מנת “להקטין את הצריכה”, כביכול, השיתו עלינו הרשויות מחירי מים הגבוהים במאות אחוזים ממחיר זה. בחשבון המים האחרון שלי, מתאגיד המים העירוני, שילמתי 8.6304 ש”ח למ”ק, כלומר כ-420% יותר מעלות ההפקה הממוצעת שציינתי לעיל.

 

המשמעות היא אחת – המצרך הבסיסי ביותר לאדם, מים, הפך להיות מסחטת מס. במקום שיסופק על ידי המדינה במחיר עלות או אפילו במחיר מסובסד, הוא מתומחר ברווח עצום על חשבון הצרכן שלא יכול להתקשר עם ספק אחר, מכיוון שאין כזה.

 

הממשלה הנוכחית עשתה ועושה רבות למען השכבות החלשות. עלינו לקרוא לה להמשיך בדרך זו, ולבחון לאלתר דרכים להורדת מחירי המים עד למחיר העלות, ויפה שעה אחת קודם.



אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר

פוסטים קשורים

הרצוג טעית !

לא גל אדום אלא דגל אדום. 

כאשר הטרור ניצח את המותג האמריקאי