“ישראל הייתה ונותרה דמוקרטיה יחידה באזור”

כך הדגיש שר החינוך גדעון סער בנאומו בטקס פרסי ישראל

מצ”ב הנאום המלא של השר :

 

דברי שר החינוך, גדעון סער

במעמד הענקת פרסי ישראל לשנת תשע”א

יום העצמאות ה-63, ו’ אייר תשע’א, 10 במאי 2011

 

אנו מציינים היום שישים ושלוש שנים להקמת מדינת ישראל.

כלות וחתני הפרס השנה נבחרו, כל אחד ואחת, בזכות הישגיהם המרשימים בתחומם. כשהם, כולם, על במה זאת, נפרשת לנגד עינינו תמונה מרהיבה של תפארת ישראל בשלל תחומים: במפעלות-חיים ובמדעי החיים. בחינוך, במשפט ובמחשבת ישראל.באמנות ובמוזיקה. בהנדסה ובספורט.

כלות וחתני הפרס רשאים להתגאות בהישגיהם. ישראל רשאית להיות גאה במסכת הישגיה.

 

  האם יש קשר בין הישגיה המרשימים של ישראל, שהושגו בתנאים לא קלים, לְמשטרהּ הדמוקרטי?

אני משוכנע שכן.

החוכמה פורחת עם החופש – חופש המידע, חופש המחשבה, חופש הביטוי. רק במקום שבו רוח האדם אינה כלואה – תשגשגנה היצירה, המקוריות וההמצאה. הפלורליזם הוא הקרקע הדשנה לצמיחת חברה בריאה, ממנה מרקיעה המצוינות.

לכן, יש מיתאם מובהק בין משטרים לא דמוקרטיים לחברות כושלות ולא מתפקדות.

לכן, חזינו לקראת סוף המאה הקודמת ואנו חוזים בימים אלה בחברות אזרחיות הקוראות תיגר על משטרים אלה.

חופש המידע קשור בחירויות המחשבה, הדעה והביטוי והוא מבטיח את התנאים למימושן. את זרימת המידע לא ניתן בימינו לעצור.

בשבוע שעבר הלך לעולמו נשיא בית-המשפט העליון משה לנדוי. לפני כמעט חמישים שנה פסק: “שלטון הנוטל לעצמו את הרשות לקבוע מה טוב לאזרח לדעת, סופו שהוא קובע גם מה טוב לאזרח לחשוב. אין סתירה גדולה מזו לדמוקרטיה אמיתית, שאינה “מודרכת מלמעלה”.

 

 

האם יש קשר בין ציונות למצוינות?

אני משוכנע שכן.

התנועה הציונית מראשיתה היתה  דמוקרטית ופלורליסטית  ובין היתר משום כך הצליחה.

המהפכה הציונית הטילה את יהבה על איכות מול כמות. היא עשתה זאת  בכך שקראה דרור לכוחות העצומים הגנוזים בעמנו.

***

 

עובדה אחת, רבת-משמעות, לא השתנתה מעת שקמה מדינת ישראל. ישראל היתה ונותרה דמוקרטיה יחידה באזור שהתרבות הדמוקרטית אינה לחם חוקו.

 

הצלחתה של ישראל מעוררת קינאה. אין ספק, שחלק מן האיבה הקנאית הרווחת באזורנו נגד ישראל מקורו בקינאה ובשונות. כשם ששינאת-ישראל לאורך הדורות ניזונה מקינאה בהצלחת היהודים ואי-קבלת שונותם.

הבחירה  בדמוקרטיה היא בחירה מחייבת. היא מחייבת השתחררות מאינדוקטרינציה עריצה ודַכאנית. היא מחייבת חינוך לסובלנות, כיבוד זכויות האדם, חתירה לריבוי דעות בכל תחומי החיים.

 

דמוקרטיה אינה רק בחירות חופשיות, שערכן רב. הַתרבות הדמוקרטית מיוסדת על חירות ההבעה, השיוויון בין המינים, חינוך לשלום, הגנה על זכותו של הפרט לבחור באופן חופשי באורח החיים המתאים לו, ועוד.

גל, הנישא על כמיהת העמים השכנים לנו לחירות, שוטף את האיזור.

אנו מקווים, כי התהליכים שהחלו, בסופו של דבר, יסללו את הדרך גם לשלום אמיתי ולעתיד משותף טוב יותר לאזורנו.

בה בעת עלינו להיות מפוכחים ונטולי אשליות ולבסס את תפיסתנו ומדיניותנו על הערכה מציאותית של הכוחות הפועלים בחברות הערביות.

 

 

 

גבירותי ורבותי,

עם-ישראל קבע את בחירתו הדמוקרטית כבר בַקונגרס הציוני הראשון.

 

ישראל שמרה על משטרה הדמוקרטי בתנאים קשים, והדבר אינו יכול להיות מובן מאליו.

בל נשכח: רוב-רובם של העולים לישראל הגיעו לכאן ממדינות לא דמוקרטיות, בין אם באו ממדינות במזרח אירופה ובין אם הגיעו מארצות האיסלם.

 

זאת ועוד – ישראל שמרה על אופיה הדמוקרטי בהתמדה וברציפות לאורך כל השנים תוך התמודדות בלתי פוסקת עם איומים ביטחוניים, התקפות טרור רצחניות ומלחמות קשות.

ההיסטוריה מלמדת, כי דמוקרטיות גדולות וותיקות מישראל צימצמו את מרחב החירויות הדמוקרטיות תחת אילוצים ביטחוניים ובעיתות מלחמה.

זו לא דרכה של ישראל, וזו לה תעודת-כבוד.

 

השמירה על משטרנו הדמוקרטי, על חסרונותיו המובנים, היא מקור כוח ועוצמה לישראל.

בשיח על אודות הסכנות והאיומים לכאורה לדמוקרטיה הישראלית יש לא אחת הגזמות פרועות ותפיסות שגויות, אך עדיין עדיפה בעיני בנושא זה רגישות-יתר על קהות-חושים.

 

חשוב לקיים דיון פתוח  ואמיתי בסיבות לקיומם של הִלכי-רוח בלתי-דמוקרטיים בחברה.

 

ישראל היא חברה מאוד הטרוגנית. יש בה מידה רבה של לגיטימציה לאורחות-חיים שונים ונבדלים. “חוק הבורקה”, שאושר בדמוקרטיה מפוארת כצרפת, לא יכול היה להתקבל בישראל. וטוב שכך.

לדעתי, תהליכים שליליים לדמוקרטיה הישראלית אינם נובעים מהגבלת יחידים או מאיום על השונות שבתוכנו.

 

 

בתנאים המיוחדים של החברה הישראלית, הסכנה עלולה לנבוע דווקא מהחלשות הממלכתיות, מאי הטלת מרות החוק, מאי-כיבוד המדינה ומוסדותיה.

 

סכנה לחברה חופשית יכולה לנבוע לא רק מניסיון לצמצם את מרחב החרות, אלא גם מגלישה למעין חופש מוחלט, חסר גבולות.

 

 

 

 

הלכי-רוח אנטי-דמוקרטיים מתחזקים לנוכח מה שנתפס כהחלשות המדינה מול תופעות של העדר כבוד למדינה, לחוקיה ולמוסדותיה.

אם נבין זאת  – ניטיב לשמור על ישראל ומשטרה הדמוקרטי.

***

גבירותי ורבותי, כלות וחתני הפרס,

העליתם תרומה של ממש לשיגשוגה של ישראל במחקר ובתרבות. תרומה של איכות לחברה.

לצד זאת, אנו מציינים היום תרומה ערכית, שמתבטאת גם בהחלטות ועדת הפרס למפעל חיים.

החלטות אלה מעלות על נס את הדוגמא האישית למעורבות, לנתינה לאחר ולכלל, לאיכפתיות. (זוהי בעיני ישראל היפה).

 

זו אמירה כנגד המגמה שאִפיינה בעשורים האחרונים את “רוח הזמן” – נהייה והדגשה מוגזמת של הצלחת הפרט, המלווה בהתנתקות מהכלל.

 בייחוד מאוסה בעיני הסגידה לחומרנות ולרכושנות. אנו מתברכים בהעצמת הפרט, בהישגיות ובמיצוי הכישרון האישי.

אבל כשצד זה קיים לבדו, ללא איזון בדמות ערכים אנושיים  וערבות הדדית חברתית – יש בכך סכנה של גלישה למיתחם האנוכיות, התנכרות לגורל הזולת והתנתקות מהמירקם החברתי.

 

נדמה לי שקיימת כבר נטייה לתיקון בחברה הישראלית. העצמת החינוך למידות ולערכים בקרב בני הדור הצעיר חיונית, משום שעתיד ישראל כרוך גם בתודעה של אחריות ומחויבות לכלל.

***

עתיד ישראל קשור בטיפוח ההון האנושי ובחתירה לאיכות ולמצוינות. להשכלה הגבוהה, למדע ולמחקר מתקדם תפקיד מפתח בחברה שלנו.

 

בשנה שעברה הבטחתי כאן, במעמד הזה, שנחזיר את ההשכלה הגבוהה לדרך המלך, שנשלים תוכנית רב-שנתית למערכת, שנזרים אליה משאבים ושנחזק את המצוינות.

 

כל זאת  עשינו.

תוך מספר ימים יוכרזו הזוכים בארבעת מרכזי המצוינות המחקריים הראשונים מתוך שלושים שיוקמו באוניברסיטאות שלנו בחומש הקרוב. במסגרת המהלך יחזרו לארץ חוקרים ישראלים מהאוניברסיטאות הטובות בעולם.

  ישראל תוביל גם בעתיד במחקר וביצירה.

אני מבקש להודות לראש הממשלה בנימין נתניהו על התמיכה והגיבוי שהעניק לי ועל המחויבות להחזרת ההשכלה הגבוהה והמחקר למקומם הראוי בסדר היום של ישראל.

 

ישראל היא מדינה דמוקרטית , תוססת, משגשגת, חופשית, וחזקה. היא שופעת  שימחת חיים. אין מדינה בעולם שתישווה לה בעוצמת רוחה.

 

אין בכך כדי לומר שאין מה לתקן. אבל על הבעיות, האִיומים, הסכנות, המחלוקות, הקלקולים, הרָעות החולות האמיתיות והמדומות – אנו קוראים ושומעים מדי יום ביומו.

 

בחג עצמאותנו – לכל הפחות ביום זה – הבה נזקוף קומה ונביט אל האור הגדול של ישראל. אור גדול במרחב שרבה בו החשכה. אור של חירות ושל קידמה. אור של תבונה ואור של שימחה. האור הגדול רב ועצום לאין-ערוך מהצללים המעיבים.

ומי כמוכם, כלות וחתני הפרס, להזכיר לנו זאת  היום. ברוכים תהיו!

 

נתברך באור. נשמור על ישראל.

חג עצמאות שמח!

 

 



אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר

פוסטים קשורים

חברי מרכז הליכוד מגיבים להפגנות: מדובר באנרכיסטים

מס-פקדון הוא מס אווילי.

האם מדובר בירוקים ? או אולי באנרכיסטים אדומים ?