יצחק שמיר כסלע איתן – אלי חזן ועו”ד עמנואל ויזר

ביום שני האחרון נתכנסו במוזיאון ארץ ישראל חברים, שותפים לדרך, מכרים ובני משפחה של יצחק שמיר שליוו אותו החל מפיקודו על הלח”י, דרך שירותו במוסד ועד לסיום דרכו הציבורית לאחר שכיהן כחבר כנסת, יו”ר הכנסת, שר החוץ וראש ממשלה. שמיר עצמו לא היה שם מפאת מצב בריאותו וחבל שכך, שכן אם היה נוכח היה רואה אנשים מכל קצות הקשת הפוליטית שבאו לחלוק לו כבוד במסגרת השקה חגיגית של ספר חדש אודותיו. הספר, ערוך על ידי יוסי אחימאיר – מי ששימש מנהל לשכתו של שמיר ומכהן כיום כמנכ”ל מכון ז’בוטינסקי, מכיל אסופה של מאמרים, עדויות, רישומים ותמונות שעשויים לשפוך מעט אור על פעילותו הנרחבת של מי שנולד בעיירה קטנה בפולין ש”אפילו פסי רכבת לא היו עוברים בה” בשם יצחק יזרניצקי.
אין ספק, הספר אודות שמיר מביא לידי ביטוי את השינויים בזיכרון הקולקטיבי הישראלי, המאפשרים סוף סוף גם לחברי תנועות הימין להיכנס לפנתיאון הישראלי כמי שהקדישו את חייהם למען הקמת מדינת ישראל, בנייתה ושגשוגה.
את הערב הנחה יוסי אחימאיר ונאמו בו דב איכנוולד – מנכ”ל “ידיעות ספרים” שהוציאה את הספר, בנו של שמיר – יאיר, יו”ר האופוזיציה ח”כ בנימין נתניהו, שר הבטחון אהוד ברק וראש הממשלה אהוד אולמרט. מדברי כולם עלתה תמונה חדה וברורה של יצחק שמיר כאדם צנוע אך החלטי שהקדיש את עצמו למאבק למען תקומת העם היהודי בארץ ישראל ופעל ללא לאות לקידום מטרה זו. בניגוד לתדמיתו הציבורית, הצטיירה דמותו של יצחק שמיר כאדם חם ולבבי שהותיר רושם חיובי ועז על מי שפגשו בו. כך למשל סיפר מר אהוד אולמרט כי ג’יימס בייקר, שכיהן כשר החוץ של ארה”ב בתקופת ג’ורג’ בוש האב והזכור כמי שהתעמת לא אחת עם שמיר, נמנה באופן אישי דווקא על מעריציו – הן בזכות התעקשותו של שמיר לעמוד על עקרונותיו גם במחיר עימות והן בזכות מחווה אישית שעשה שמיר כשנטע עצים ביער קק”ל לזכרה של אימו של ג’יימס בייקר.
עיקר הערב, הוקדש לסרט על חייו של יצחק שמיר – החל מילדותו בפולין ורצח משפחתו ועד לאחר ההפסד בבחירות בשנת 1992. הסרט הותיר געגוע עז לאיש ותקופתו ולהשוואה מעציבה בין התקופה בה עמדו “שני יצחק” (שמיר ורבין) בראש המדינה ובין תקופתם של “שני אהוד”.
רגע משעשע היה כשבתגובה לכך שיצחק שמיר מתגאה שמעולם לא ויתר על חלק כלשהו מאדמת ארץ ישראל ואמר שגם במדריד לא היתה לו כוונה לעשות כך, המראיין בסרט שואל אותו איזו הצלחה היתה יכולה להיות לועידת מדריד בתנאים כאלה ושמיר, במבט תמים בעיניו משיב “מה זאת אומרת? לשבת…לדבר…”
המסר החשוב ביותר, שראוי להנחילו לכל המערכת הפוליטית ובוודאי לאלו בליכוד שבעיניהם העיקר הוא “להגיע לשלטון”, הובא בסוף הסרט. שמיר, בראיון שנערך עימו לאחר ההפסד בבחירות 92′, מספר כיצד היו מי שהציעו לו להציג לצורך הבחירות עמדה פשרנית יותר שתקרב אליו מצביעים נוספים. שמיר מגנה בתוקף הצעה זו, ואומר “חייבים לומר את האמת….אסור לרמות את העם כדי להגיע לשלטון… תפקידה של מפלגה הוא לחנך את העם לעמדותיה ואם לא הצליחה עליה לסגת לפעמים לאופוזיציה”. 

* הכותבים הם חברי הנהלת מכון ז’בוטינסקי. הספר “כסלע איתן” יצא לאור בשיתוף הוצאת ידיעות ספרים ומכון ז’בוטינסקי



אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר

פוסטים קשורים

צו מניעה נגד קיש

שיירת רכבי ליכוד בהוד השרון מעוז השמאל יצאה לדרך.

ביבס לא צריך להיות משקיף הוא צריך להיות הפרויקטור