מבט אחר על האיש, מבט אחר על האגדה
איך נהפך האיש שהבטיח “לשבור את העצמות” של הפלשתינים למהאטמה גנדי של השמאל הישראלי? כמו בכל שנה, הטקסים והנאומים לזכרו של יצחק רבין מציגים לא מעט סילופים היסטוריים. הגיע הזמן להעמיד את הדברים על דיוקם.
פעמים שימש רבין כראש ממשלה במשך שלוש שנים (1974-1977 ו 1992-1995), ופעמיים הוא סלל את הדרך לניצחון הימין. בשתי הקדנציות שלו, הסכים רבין למהלכים מדיניים שהוא לא יזם ושהוא היה מעדיף למנוע. בשנת 1975, נשיא ארה”ב ג’רלד פורד ומזכיר המדינה הנרי קיסינג’ר הכריחו את רבין לסגת מכ-20% מחצי האי סיני. רבין סבר כי ארה”ב דרשה נסיגה עמוקה מדי והוא ניסה להתנגד, אך קיסינג’ר רצה לשכנע את סאדאת על כדאיות “הברית החדשה” עם ארה”ב. ובשנת 1993, רבין חתם על הסכם עם אש”ף על אף שתהליך אוסלו התחיל ללא ידיעתו ביוזמת יריביו במפלגת העבודה.
רבין רצה לערוך בחירות בשטחים ולנהל מו”מ עם הנהגה פלשתינית מקומית ללא זיקה לאש”ף-טוניס. כשרבין הציג את ממשלתו לכנסת ביולי 1992, הוא הצהיר על כוונתו לפתח את ההתנחלויות ה “אסטרטגיות” לדבריו, שלל מכל וכל מו”מ על ירושלים, ואף הדגיש כי הביטחון חשוב יותר מהשלום. הוא נתן את תיק החוץ לשמעון פרס בלאו בררה והסכים למינויו של יוסי ביילין לתפקיד סגן שר החוץ ללא התלהבות.
בספטמבר 1992 סיכם ביילין עם עמיתו הנורווגי יאן אגלנד לפתוח ערוץ סודי בין ישראל לבין אש”ף. היות ורבין אסר על פרס להיפגש עם פייסל חוסייני, ביילין החליט שלא להסתבך וביקש מיאיר הירשפלד לנסוע לאוסלו ללא ידיעתו של רבין. כשפרס דיווח לרבין על ערוץ אוסלו לאחר מספר חודשים, הזהיר רבין שלא לטרפד את השיחות הרשמיות בוושינגטון. הוא כנראה סבר שלא ייצא כלום מערוץ אוסלו.
בקמפיין לבחירות של 1992 התחייב רבין להגיע להסכם עם הפלשתינים תוך תשעה חודשים. בעוד ולא היה כל סימן של הסכם לאחר תשעה חודשים של מו”מ בוושינגטון, הצוות הישראלי באוסלו חיכה רק לאישורו של רבין כדי לחתום על הצהרת עקרונות עם אש”ף. במאי 1993, הצליח פרס לשכנע את רבין כי ערוץ אוסלו היה התקווה האחרונה של הממשלה. רבין הסכים לשלוח את מנכ”ל משרד החוץ אורי סביר לאוסלו, אם כי הוא שלח לאחר מכן מכתב חריף לפרס, בו הוא הזהיר שאש”ף מנסה לטרפד את שיחות וושינגטון.
לבסוף, רבין נתן אור ירוק לאוסלו, בעיקר מכיוון שלא עלה בידו להשיג הסכם בשיחות הרשמיות בוושינגטון. אך הוא לא יזם את התהליך והיו לו הסתייגויות כלפיו.
רבין היה איש פלמ”ח, קצין מוכשר ופוליטיקאי פרגמאטי. העובדה שהוא שילם בחייו על הסכם שאחרים יזמו הנה טרגדיה, ואין לאף אחד מונופול על תחושת העלבון והכלימה ונפלו עלינו בנובמבר 1995.
הנצחתו של יצחק רבין כפציפיסט שנולד מחדש מהווה עיוות וסילוף. שתי היונים הענקיות שבחזית המרכז למורשת רבין בתל-אביב משלבות חוסר טעם אסטטי עם חוסר יושר אינטלקטואלי. חמש עשרה שנים לאחר הרצח, הגיע הזמן לזכור את האיש במקום האגדה.
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר