בימים אלו מתפרסמים סקרים על תוצאות הבחירות. הסקרנות רבה והתחזיות שונות מסקר לסקר. כל מכון סקרים טוען כי הטעויות בתוצאות שלו הן אחוזים בודדים בד”כ בסביבות ה-5% אולם ההבדלים בין סקר לסקר גדולים הרבה יותר. והשאלה היא למה?
רשת ב’ מפרסמת מידי שבוע את הסקר שלה, ואף מוסיפה בתחתית הסקר את ההערות הבאות:
בסקר זה 18.4% לא החליט עדיין עבור איזו מפלגה יצביע בבחירות הבאות.
חלוקת המנדטים הסופית נעשתה ע”פ 2 מודלים.
1) פיזור יחסי של יתרת המנדטים הרלוונטיים לחלוקה בין משתתפי הסקר שהביעו עמדה ברורה (81.6%) לגבי הסיעה לה יצביעו.
2) שיוך מותנה של יתרת המנדטים הראויים לחלוקה בהתאם למשתני רקע: הצבעה קודמת, הגדרה עצמית באמצעות האינטרוול “שמאל-ימין”, עמדות כלפי סוגיות המאפשרות זיהוי אידאולוגי של הנשאל/ת ועל פי הפרופיל הסוציו-דמוגרפי של הנשאל/ת.
יש להניח כי הערות כמו אלו קיימות גם לגבי מכוני סקרים אחרים, אם כי לכל אחד מהם וודאי נוסחאות כימות שונות. אולם מה שמעניין הוא מה מלמדות אותנו ההערות עצמן?
1) שכמעט 20% מבעלי זכות ההצבעה טרם החליט.
2) בבחירות עצמן מי שלא מחליט גם לא בא להצביע, אולם אנשי הסקר לוקחים גם אותו בחשבון ומחליטים בשבילו מה הוא עשוי להצביע.
3) אנשי הסקר מנחשים מה הוא עשוי להצביע על פי אמות מידה שהם עצמם גיבשו דוגמת “הצבעה קודמת, הגדרה עצמית באמצעות האינטרוול “שמאל-ימין”, עמדות כלפי סוגיות המאפשרות זיהוי אידאולוגי של הנשאל/ת”.
4) כשלונם, הוא בזה שהם מתעלמים מכך שיש לכל מתלבט גם הזכות לשנות את דעתו, מההצבעה בפעם שעברה, או אם בכלל לבוא להצביע בפעם הזו. האינטרוול היחידי הוא במקרה של רשת ב’ רק “שמאל-ימין” ולא למשל אינטרוול “דתי-חילוני”, “יהודי-ערבי”, “גבר-אשה”, את כל זה הם כוללים במילים “הפרופיל הסוציו-דמוגרפי של הנשאל/ת”.
5) ברור שכל גוף סוקר מפתח לעצמו מודלים איך לנחש, וכל ניחוש לא יותר טוב מהאחרים, כי הוא רק ניחוש, והשוני במשקל שנותנים לכל פרמטר בניחוש גם קובע את התוצאות של הסקר.
6) דוגמא בולטת לעיוות של מודלים אלו הוא התבססות על הצבעה קודמת של המתלבטים. עם מפלגה מסוימת קבלה בבחירות הקודמות 12 מנדטים ובסקר הנוכחי 30 היא הכפילה את כוחה פי 2.5 התבססות על הצבעות מבחירות קודמות רק תמשוך את התוצאה כלפי מטה, והוא הדין למפלגה שזכתה ב-19 מנדטים ובסקרים היא מקבלת רק 10 מנדטים הרי שהמניפולציה של הסוקרים תמשוך את מספר המנדטים כלפי מעלה ותעוות את המציאות במכוון
7) כדי שתאוריה תהיה “מדעית” עליה לעבור ניסויים שיוכיחו או יפריחו אותה. כל התאוריות והמודלים המתמטיים של מכוני הסקרים, מטבע הדברים סודיים, ומעולם לא פורסמו, דבר השולל כל ההתיחסות למודלים אלו, ושלא לדבר שלתוצאות שלהם אין שום ערך מדעי.
8) אולם באמצעי התקשורת תוצאות הסקרים מוצגים “כמדעיים” (לכל מכון יש אפילו פרופסור “המפקח על הסקר”) אולם זה בעצם לא יותר מאשר אסטרולוגיה בגרוש. אין כאן משאל טלפוני גרידא ושקלול התוצאות, אלא הוספת פרמטרים מניפולטיביים לשקלול שכל קשר ביניהם למציאות הוא מקרי בהחלט. בעצם משאלות לב של מייצר המודל, ניחוש ותו לא, שלפעמים פוגע בול ולפעמים מפספס בהרבה. די דומה לכל אותם האסטרולוגים שכל שנה קובעים מה יהיה בשנה הבאה ותמיד בסוף השנה נמצא אחד שניחש נכונה. רק שכל שנה זה מישהו אחר. כך גם כאן כל בחירות זה מכון סקרים אחר.
9) הצרה היא שעל סמך סקרים מעין אלו מסתמכים הפרשנים ומנפחים אותם למימדים שהם מעבר למה שהסקר בעצם אמור היה לומר. אותם פרשנים (שגם הם חלק מהמשחק של הסקרים, פעמים רבות אף הסוקרים עצמם) בונים על זה מניפולציות וקביעות פופוליסטיות דוגמא אלו הנשמעות למשל מידי יום חמישי ברשת ב’ עם פרסום הסקר שלהם.
יש לציין לזכותם של מפרסמי הסקר של רשת ב’ כי הם טורחים להוסיף לטבלה את ההערות הנ”ל, מה שלא עושים עיתונים אחרים, המפרסמים סקרים ומציגים אותם כאמת ואין בילתה.
מן הראוי שהצבור ידע על המגבלות של הסקר, הסוביקטיביות שיש בתוצאות שלו, ועד כמה הוא רחוק מלהיות “מדע”.
*) הכותב הוא מהנדס בעל תואר שני מטעם הטכניון.
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר