ירמי חבר מרכז הליכוד נפטר לאחר מחלה קשה, ירמי היה חבר בסניף ירושלים במשך הרבה שנים, אין ספק כי הלך מאיתנו חבר יקר. “באתי לתרום ולחולל שינוי”
08/10/2009 11:30 מאת: עיתון “בקיצור”
“צריך להציל את בעלי הנחלות במושב מעסקני תנועת המושבים”. יוסף (ירמי) ירמיהו, 2003
“אם לא אצליח להביא לשינוי במועצה אני לא רוצה את המשרה הזו”, כך אמר ב-2003 המועמד לראשות המועצה האזורית מטה יהודה, יוסף (ירמי) ירמיהו ז”ל, שנפטר אתמול
המועמד לראשות המועצה האזורית מטה יהודה בבחירות של 2004, יוסף (ירמי) ירמיהו, נפטר אתמול לאחר מחלה קשה. בן 63 היה במותו. הוא נקבר בבית הקברות של מושב נס הרים, בסמוך למקום מגוריו בשנים האחרונות – צור הדסה.
ירמי ז”ל הוא בנם של שמחה ויחזקאל ירמיהו שעלו לישראל מהאזור הכורדי שבצפון עיראק בשלהי שנות ה- 40 והצטרפו למשפחתם הענפה שעלתה לארץ בין השנים 1920 ל-1936. אביו היה סוחר שהגיע לראשונה לישראל ב-1920 ועד עליית המשפחה היה נוסע הלוך ושוב בין המשפחה לבין הארץ. הוא הבן הרביעי מבין ארבעה ילדים, שני אחים ושתי אחיות. את ילדיה של האחות הצעירה שנפטרה בגיל צעיר מהן גידל בעצמו.
את לימודיו התיכוניים הוא סיים בבית ספר דוגמא, תיכון ממלכתי דתי בירושלים. “אז לא היה נהוג לעשות תעודת בגרות. עד היום אני בעל 12 שנות לימוד”, הוא אמר בראיון לעיתון “בקיצור” שהתקיים במהלך 2003. בשנת 1963 התגייס ליחידה קרבית והשתחרר ביוני 1966. מאז שירת כחייל לוחם במילואים והשתתף בכל המלחמות, ממלחמת ששת הימים ועד מלחמת לבנון.
למרבה הפלא, למרות שגדל בירושלים, ירמי הוא בן למשפחה חקלאית ועסק בחקלאות עד לגיוסו לצבא. הוריו גרו על הגבעה עליה מתנוסס היום לתפארת בית המשפט העליון, בסמוך למנחת המסוקים של הכנסת. את פרנסתם הם שאבו מחווה שהייתה ברשותם. “היו לנו כ-60 פרות, כ-200 כבשים ועזים וכמה סוסים”, נזכר ירמי, “הייתה לנו מחלבה וסיפקנו חלב ומוצרי חלב לכל ירושלים”. ילדי המשפחה היו שותפים מלאים בעבודה בחווה, ועסקו בחליבה ובשיווק המוצרים.
כאשר התגייסו ירמי ואחיו לצבא, החליט האב לסגור את החווה, וחיסל אותה באיטיות, כשהוא מוביל את בעלי החיים אל המשחטה הסמוכה.
עם שחרורו מהצבא הצטרף ירמי לאגד. על הנסיבות להצטרפותו הוא סיפר לעיתון “בקיצור”: “הצטרפתי לאגד ב-1970. שנתיים הייתי שכיר ולאחר מכן נכנסתי כחבר. הפתגם העממי אמר אז, שכולם רוצים תואר דוקטור, חופשות של מורים ומשכורת של חבר אגד. היו ימים שהיינו מספר שניים במדינה בסולם השכר”.
אנשי אגד מנידים בראשם למי שממלא תפקידי ניהול. “למנהלים אין משכורת טובה יותר, לפעמים הם אפילו מרוויחים פחות מהנהגים, אולי יש להם מכונית צמודה, אבל זה בסך הכל ההטבה היחידה, ובצד זה יש להם כאב ראש אדיר”, אומרים הנהגים.
למרות זאת הנהג הצעיר היה רעב לתפקידי ניהול. עם השנים מילא תפקידים רבים במסגרת מחוז ירושלים של אגד. הוא התחיל כפקח שמירה. משם התקדם לתפקיד הקשה והבעייתי של מנהל האגף לשמירה ולביטחון (מי שאחראי על נושא האבטחה והניקיון בחניונים).
ירמי הדגיש בדבריו כי לאורך כל השנים באגד הוא היה נמנה על מותחי הביקורת ולא חשש לצאת אל מול המערכת כאשר היה נראה לו שמדובר בעוול או בעבירה. במסגרת התפקיד של מנהל האגף לביטחון ולשמירה עמד יושרו האישי בפני מבחן דרמטי. “היו כאלה שלא מצא חן בעיניהם האופן הפתוח שבו ערכתי את המכרזים לעבודות השמירה והניקיון”, הוא מספר, “איימו על חיי ועל חיי בני משפחתי, שלוש פעמים הציתו את מכוניתי, היו ימים שבהם ילדי נאלצו ללכת לבית ספר בלוויית אבטחה משטרתית צמודה מחשש שיפגעו בהם”.
עצביו של ירמי עמדו במבחן במשך חמש שנים תמימות, במהלכן זכה בתואר עובד מצטיין של מרכז הקואופרציה. בתום תפקיד זה עבר לעמוד מנהל מבנים ובינוי במחוז ירושלים. משם שוב לתפקיד קשה ומתיש, מנהל סניף במחוז ירושלים. הפתגם אומר ש”חברים יש רק באגד”. בפועל, כאשר מדובר במי שמתמנה למנהל במסגרת של קואופרטיב, הרי ניהול של צוות אנשים אינו משימה קלה כלל וכלל. במסגרת זו היה עליו לנהל סניף ובו כ-200 נהגים.
משם הדרך הייתה סלולה לתפקידים נוחים יותר. הוא שימש כמנהל אגף הביקורת במחוז ירושלים ולאחר תום הקדנציה קודם לתפקידו האחרון, מנהל הגדרות ארצי במרכז אגד בתל אביב. למרות זאת לא שכח את כסא הנהג. עד היום הוא מצוות את עצמו לנהיגה בקווים מסוימים, ככה סתם, בשביל הכיף. הוא פרש מאגד זמן קצר לאחר הבחירות למועצה האזורית מטה יהודה, בשנת 2004.
לחיים הפוליטיים של המועצה האזורית מטה יהודה נכנס ירמי בסערה תוך שהוא מציב לעצמו מטרה ברורה – להביס את ראש המועצה המכהן, מאיר ויזל. כניסתו למטה יהודה באה חודשים ספורים לאחר שעבר להתגורר בצור הדסה. לפני כן כלל לא ידע שיש סניף ש הליכוד במועצה האזורית מטה יהודה. “איציק זאדה מאדרת סיפר לי שיש סניף, הפנה אותי למזכיר, דוד טרבלוס. ביקשתי להיפגש עם היו”ר, ורמי שוקרי הזהיר אותי מיד שחבל לי על הזמן, כי במועצה זו יש יישובים שעדיין חושבים שבן גוריון חי”.
בכנס בחירות שקיים אז במושב ישעי עם ראשי מפלגת הליכוד דאז, נוצקו על ראשו מחמאות וביניהן: “נדבק ולא עוזב אותך” (גדעון עזרא), “בקיא בכל התחומים, היכולת שלו מהווה נכס, יכול להוביל את האזור” (ישראל כץ), “מנהל דיונים באווירה יפה מסודרת ומאורגנת, דוגמא למנהיגות חיובית עם חיוך” (ד”ר יובל שטייניץ), “אדם אכפתי בעל רצון לבוא ולהשפיע, רוצה ללמוד ומגיע תמיד עם בעיות שהוא רוצה לפתור” (ציפי לבני), “רציני, אחראי, מנהיג שמסוגל לבצע ולקדם, אינו עושה למען עצמו אלא למען הציבור, צייד שלא מרפה מהשרים ומהח”כים, אדם שהיה מוכן לצאת אל מול הגופים החזקים השולטים במועצה” (צחי הנגבי).
יותר מאוחר הגדיר ירמי את תחושתו באותו ערב באופן הבא: “זה היה כאילו עשו לי יום הולדת. אני לא רגיל לשמוע כל כך הרבה תשבחות”.
להלן קטע מכתבה שפורסמה במאי 2003 , בנוגע להתמודדותו על תפקיד ראש המועצה האזורית מטה יהודה:
-מתי החלטת שאתה רוצה להיות ראש המועצה של מטה יהודה?
– “לפני כשנתיים פנו אלי כמה חברי אגד שהם בעלי נחלות ביישובי המועצה, מכיסלון, אורה, גבעת יערים. הרבה אנשים אמרו תתמודד. הם אמרו לי שרק אני יכול להציל את המועצה הזו. בפעם הראשונה שפנו אלי השבתי בשלילה. הבקשות חזרו על עצמן. החלטתי לבדוק במה מדובר”.
ירמי הוא בן אדם יסודי. לדבריו הוא בדק את המצב במושבים, את מצב האגודות השיתופיות, התפלגות ההצבעה לכנסת, מצב התעסוקה, מאפייני החוזים עם המינהל. “זה עלה לי לא מעט כסף”, הוא אומר, “אבל הצטיירה לעיני תמונה שמה שהיה הוא לא מה שיש עכשיו. אופי היישובים משתנה, חלק מהנחלות בהן נמכרו, אנשים חדשים נכנסו, מתחילה תנועה פנימה של מי שמחפשים איכות חיים. התחלתי ללמוד מה זה קק”ל, למה הקימו את מינהל מקרקעי ישראל, למה המינהל מחכיר את האדמות לסוכנות, מה עקרונות החוזה המשולש, התחלתי להבין שהאדמה היא בעצם לא של מי שמעבד אותה. למדתי את מסקנות ועדת גל, את הפעילות של המשקם, את המלצות דו”ח מילגרום והגעתי לכמה מסקנות”.
-ומה היו מסקנות אלה?
“צריך להציל את בעלי הנחלות במושב מעסקני תנועת המושבים. בעלות פרטית על הנחלות רעה לארגונים, רעה לעסקנים ולכן הם מונעים כל פתרון. ההצעות שהביא דו”ח רונן היו הטובות ביותר, אבל העסקנים שוב התנגדו, הכל מאינטרסים אישיים”.
אנחנו יושבים בבר בהר, בית קפה קטן בסמוך לנס הרים. מהחלון נשקף הנוף הנפלא של רכסי הרי יהודה, רוח קרה מטיחה טיפות של גשם אל הזגוגית. האורחים האחרים בבית הקפה מנסים לדבר אבל זה לא קל. לירמי יש קול חזק ורועם ומדי פעם אני צריך לבקש ממנו להנמיך את הקול.
– “כן, אני יודע, יש לי קול חזק”, הוא מתנצל
יש לו פנים חזקות, כאילו חצבו אותן בסלע שחם, אף גדול ונשרי ועיניים עם מבט משועשע. הוא אוהב לדבר ולנאום, ואכן הוא מדבר כמעט ללא הפסקה. דרך השיחה שלו דידקטית, הוא מרצה את המשנה שלו לכל מי שרוצה לשמוע. חלק מתושבי צור הדסה, שם הוא מתגורר, מעידים כי הם חוששים להיפגש איתו משום שמיד הוא יחייך חיוך רחב ויעצור אותם לשיחה מתישה על מצבה העגום של המועצה האזורית. הדבר היחידי שגורם לו להפסיק לדבר זו הסיגריה שהוא צריך להצית מדי פעם. הוא אוהב לעשן, מתענג על הסיגריה ומודה כי זו אחת החולשות הבולטות שלו.
הוא נעלב במיוחד כשאומרים עליו שהוא פוליטיקאי. “אני פוליטיקאי?”, הוא מתרעם ולמרות פניו הכהות אפשר לראות שהוא מסמיק, “אני לא פוליטיקאי. לא באתי לחפש משרה, יש לי משרה מעולה, לא באתי לחפש משכורת, יש לי משכורת מצוינת, לא באתי לחפש מכונית צמודה, יש לי. אני אדם מבוסס מבחינה כלכלית, ילדיי מבוססים, אני לא זקוק לדבר. באתי להיות ראש מועצה שתורם ומחולל שינוי. אם לא אצליח להביא את השינוי אני לא רוצה את המשרה הזו”.
– אז מי הוא פוליטיקאי לפי הגדרתך?
– “פוליטיקאי הוא אדם שבא לחפש ג’וב”, הוא קובע בפסקנות.
– מה אתה חושב על אזור מטה יהודה?
“לאזור הזה יש פוטנציאל אדיר לתיירות ולא להיות אזור תעשייה עם פחונים. אפשר להציע להמוני אנשים ממרכז הארץ וגם מחו”ל נופש. צריך לפתח פה תעשייה נקיה כמו תעשיית היי-טק, להביא יזמים לאזור ולשכנע אותם להקים כאן פרוייקטים לתעשיית עתירת ידע, להתמקד המפעלים שאינם מזהמים, יש פה הרבה אנשים מעולים וצריך למצוא להם תעסוקה. יש כאן אוכלוסייה גדולה של פעילים ירוקים ותומכי איכות הסביבה, צריך לפעול איתם במשותף”.
– ומדוע דווקא אתה יכול לעשות את הדברים הללו ולא מישהו שחי באזור כבר שנים?
” רק אדם שאינו קשור באינטריגות, שאינו שייך לחמולות, שאינו כרוך בהסכמים שמתחת לשולחן, שאינו מחויב לכל מיני עסקנים מליגה ז’ בכל מיני עסקאות אפלות מתחת לשולחן, רק הוא יכול להביא את השינוי. במצב הנוכחי, כל מועמד שהוא מהגווארדיה הותיקה אינו יכול להחזיק את המועצה, מיד לאחר הבחירות יבקשו ממנו לעמוד בדילים שהוא רקח, והמועצה בדרך לפשיטת רגל. הציבור שראה אותי, ששמע אותי בחוגי בית והכיר אותי מקרוב, שקרא את מה שיש לי להגיד, אין לי צל של ספק שאקבל את תמיכתו ואני אהיה ראש המועצה הבא”.
בבחירות שהתקיימו בפברואר 2004 הפסיד ירמי לראש המועצה המכהן, מאירק’ה ויזל, בהפרש של כ-700 קולות בלבד. היה מדובר בהישג עצום עבור מועמד שרק שנה לפני כן לא היה מעורב כלל בפוליטיקה האזורית ולא היה מוכר כלל לתושבי האזור. הוא נבחר לאחד משני הנציגים של צור הדסה במליאת המועצה אך לא היה פעיל במיוחד, וטען כי לנציגים במליאה אין השפעה על המתרחש. זמן קצר לאחר הבחירות היה מעורב בתאונת דרכים קשה אשר כתוצאה ממנה חלה הידרדרות במצב בריאותו, הידרדרות שנמשכה עד למותו.
משפחתו של ירמי ז”ל מתגוררת בצור הדסה. הותיר אחריו אשה, דליה, ושלושה ילדים.
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר