יום ירושלים שלי

זאב בן יוסף מציג את יום ירושלים שלו

יום ירושלים האישי שלי איננו חל ביום הרשמי של כולם. כן, אני ללא ספק שמח גם ביום הרִשמי הזה, אבל יום ירושלים האישי שלי חל דווקא החל מהיום שלאחר יום ירושלים הכללי ונמשך בכל יום של הימים האחרים בשנה. גם את יום ירושלים האישי שלי הראשון לא חגגתי ביום שחרור העיר שחוברה יחדיו בכ”ח באייר תשכ”ז, יוני 1967, כי אם שנה לאחר מכן, ביוני 1968, כשהִגעתי לירושלים ממקום מגוריי דאז, העיר נתניה, כדי למצוא מקום מגורים לתקופת לימודיי באוניברסיטה העברית.

 

אותו יום התאהבתי עמוקות ממבט ראשון בעיר המיוחדת והמקסימה הזו  ומאז קשרתי את גורלי בגורלה והאהבה גוברת, בוערת, הולכת ומעמיקה. בכל יום אני מגלה פן חדש, צד צבעוני שלא הבחנתי קודם, מקום קסום שלא ידעתי, אנשים מעניינים, חדשים, ישנים ועתיקים תוכפים ובאים, נמוגים ונולדים. חגיגה אמיתית של יומיום בעיר תוססת, דינאמית, מְרָגשת, שאיננה נחה לרגע. העיר האמיתית ללא הפסקה. באותה שנה גם ידעתי אהבה גדולה נוספת, כשהִכרתי באוניברסיטה העברית בירושלים את מי שאני נשוי לה באהבה ואושר מזה 40 שנה, אם ילדינו, סבתא לנכדינו.

 

ויסלחו לי כל רואי השחורות ורודפי המדנים, אבל אני אוהב במיוחד את התסיסה הרותחת המיוחדת האופיינית כל כך לעיר הזו, קרועת העימותים והמחלוקות הקשות. לייהד את העיר, לדאוג לתושביה הערבים, להקים גדר ביטחון, להרוס את הגדר, לדאוג לשטחים ירוקים, לשמר אתרים ומבנים עתיקים, לבנות, לתעש ולפתח מקומות עבודה, להשוות את זכויות התושבים היהודיים לאלה של הערבים בבנייה, בהריסה, בעלייה להר הבית ובתפילה שם, להרבות אירועי תרבות, לשפר את החינוך, לדאוג לרווחת הנזקקים, האזרחים הוותיקים והגִמלאים. ומה לא.

 

אפילו המבקרים החריפים ביותר ייאלצו להודות, אם ישוו את מה שהיה בעיר לפני שנה לעומת מה שמתרחש עכשיו, שראש העיר ניר ברקת עושה המון למען כל אלה, ולפי כל הסימנים, בדרך החכמה והעקבית בה הוא מתנהל, נראה שצפויות לנו עוד לא מעט בשורות טובות מרנינות.

ותאמינו או לא, אבל העיר ממש לא הולכת ומתחרדת, כפי שמנסים להפחיד אותנו ומוציאים בזה דיבת העיר רעה ללא כל בסיס. ובאותה מידה גם ממש לא נכון שהעיר הולכת והופכת “שחורה” יותר כמאמר פובליציסטים מסויימים שהיו מזדעזעים קשות ויוצאים מגִדרם אילו היה מישהו משתמש בביטוי כזה כלפי ערבים למשל.

 

אין מה לדאוג. כולנו בעיר הזו מסתדרים עם כל הניגודים הללו – חרדים וחילונים, דתיים ואנטי דתיים, סטרייטים וגאים, אורתודוכסים ורפורמים. כולם אנשים טובים הרוצים בטובת העיר, והתוצאה תהיה בסוף משהו באמצע, פשרה, כמו תמיד, ונמשיך לחיות אחד עם השני או לצד השני.

מה שמעניק את הנופך המיוחד הזה לעיר הקסומה והרותחת ביותר בעולם, בימי ירושלים של הירושלמים בכל יום ויום שלפני ואחרי יום ירושלים.

 

 



אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר

פוסטים קשורים

נָחוּם הֵיימָן – חֲלוֹם יָשָן

לא עוד חורבן הבית

להילחם במאיימים על ערכינו