במקום לבוא בתלונות על חוסר המעש בתנועה, אלה קובלנץ יוצרת פעילות. לכם ולכן כדאי להצטרף. הלב האידיאולוגי של אלי חזן כבר נכבש
עד כמה שזה אולי יישמע בנאלי, אלה קובלנץ, ליכודניקית אקטיבית, נולדה בריגה בירת לטביה. במקרה או שלא במקרה ריגה זו העיר בה ייסד ז’בוטינסקי את תנועת בית”ר שעבורו הייתה אמורה להפוך לסמל הציונות האקטיסביסטית המובילה את השאר. המעשים שלה הוכיחו כי זה מה שקרה במבחן המציאות והזמן.
מי שקורא בין השורות מבין מייד כי יש לו עסק עם משהו שהוא גדול מבינתו. מעיין מקרה קלאסי של מיסטיקה ציונית. לכן זה מאוד מרתק בעיניי לשמוע כיצד התגלגלה הגב’ קובלנץ מברית המועצות לאחת הנשים האקטיביות ביותר בתוך תנועת הליכוד. דומה כי זאת הפעם הראשונה שהיא נחשפת בצורה כה בולטת. עד עתה אפשרי היה להתוודע אליה ולפעילותה דרך הפייסבוק. אך גם דרך השטח באמצעות הרגליים. היא הייתה בגרעיון המחדש נוכחות יהודית מסיבית באתרים שונים ביהודה ושומרון על מנת לגלות מחדש את המקום שבו הכל התחיל.
אלה, עבורך, מה בין ברית המועצות, או מה שהיה ברית המועצות, לבין ישראל ?
“שנים לפני עלייתנו דמיינתי ביני לביני את האושר הנכסף הזה בו אתהלך ברחובה של עיר ואדע שזה שמימיני וזה שמשמאלי, זו שמאחורי ואלה שלפני, כולם יהודים. כשהייתי בת שבע עלתה משפחתי לארץ עם גל העליה הגדול של ראשית שנות התשעים. לא התרחקנו הרבה משדה התעופה והתיישבנו בעיר לוד. על השתלשלות הארועים הזו אני אסירת תודה עד היום”.
באמת ? לוד לא סובלת מעודף דימוי חיובי. למה את מתכוונת ?
“לגדול בעיר הזו שרוויה בכל הדבש והעוקץ של המציאות הישראלית היה מאוד מחשל ובעיקר אמיתי ומצד האמת תמיד מוטב לפגוש כך לראשונה בארץ הזו. התקופה היתה תקופתו של מקסים לוי ז”ל. תקופת הזוהר האחרונה של העיר ובחסותה לאור השמש הנצחית של השפלה לצד הביוב הזורם באיילון ופרדסי התפוזים רחבי הידיים בניתי מחנות על עצים, שיחקתי מלחמות מים והבערתי מדורות ככל הילדים בני גילי”.
יש להניח כי שם נחשפת לפוליטיקה? הרי אלו השנים המעצבות של אנשים כמונו.
“אכן. אבל אני זוכרת את המודעות הפוליטית שלי מגיל מאוד צעיר. כבר בבחירות 1996, כשהייתי בכיתה ו’, סחבתי את הורי לעצרות פוליטיות וחברתי למאמץ ה”נתניהו ומח”ל” ככל שגילי איפשר לי. נצחון “הלמרות הכל” של שנת 96 היה רגע שיא בחיי הצעירים ומעבר לכך נראה לי אז כבשורה לעתיד לאומי איתן ארוך טווח. את הכהונה הראשונה של נתניהו חוויתי ברזולוציה מאוד ממוקדת : יצאתי מדעתי ממש ממסע ההשנאה התקשורתי היום יומי נגד נתניהו וממשלתו. אז נחשפתי לעובדה שישנה קבוצה מסויימת שלא משלימה אף פעם עם הכרעת העם ומוכנה להשתמש בכל האמצעים כדי להחזיר לעצמה את השליטה. אלו היו שנים בהם ראש הממשלה היה גיבור נעורי. ממש כך. קראתי את כל ספריו ואף כל חומר ביווגרפי שיכולתי להניח עליו את היד. תמונתו התנוססה בחדרי ואף שכבר אז צרם לי הסכם חברון ,אי ביטול הסכמי אוסלו וכדומה, איש בעיניי לא התקרב למעלותיו של האישיות הזאת שהייתה בעיני אישיות של יהודי שורשי וגאה, אינטלקטואל מבריק ובעל יוזמה שהליכותיו אומרות אצילות והוא עצמו גיבור חייל ומעבר להכל כובש בצורה בלתי נתפסת”.
אני שומע מה את אומרת על נתניהו. אגב, דברים להם אני שותף. מצד שני, את חברה במנהיגות יהודית בליכוד, גוף שאני מניח שחולק על נתניהו ועל מעשיו בשנים האחרונות. האם הדיעה שלך רלוונטית גם להיום כאשר אנו אחרי הקפאת הבנייה ביו”ש ושעה שהוא הכיר במדינה פלסטינית?
“נתניהו האמור מתייחס למחשבותי בפרק הזמן של ממשלתו הראשונה תמיד נזכור לו לטובה את הבנייה בהר חומה, את פתיחת מנהרות הכותל ואת העובדה שהוא ראש הממשלה היחיד שלא שכח את פולארד. כל מה שהוא היה אז בעיני- אלו הן תכונות יסוד טרומיות שלו . ללא ספק, ברמת הכשרון והיכולות מדובר בראש הממשלה המוכשר ביותר שהיה אי פעם למדינת ישראל. בתנאי משחק הנוכחיים ולאחר סדנאות החינוך שהעביר את נתניהו השמאל על כל שלוחתיו, בעיקר התקשורתית, הוא מתמרן ככל שכשרונו מאפשר לו. לצערי, כל זאת בתוך כתלי המגמה הכללית שעיצב השמאל מזה מספר עשורים. אלא שאני מאמינה שהתנאי משחק הללו לא הכרחיים אפשר וחייבים לשנות אותם. גם במישור הראלי מרחב התמרון, בנסיונות הבלימה ומזעור הנזקים עומד להסתיים. אנחנו יכולים לשנות פאזה, לשוב ולשאול את עצמנו : מדוע חלמנו את הארץ הזו? האם רק כדי לחיות כאן בשקט ובביטחון?או שמה יש למדינה היהודית איזה תפקיד נוסף בעולם? בוא ננסה לדמיין איך נראת מדינה יהודית שמנהלת מדיניות חוץ יהודית שחותרת למטרותיה בצורה אקטיבית. מדינה שמתנהלת כמו בעלת בית בכל מרחביה. מדינה שיודעת שלא היא שתלויה במדינה זו או אחרת אלא שהיא עצמה יסוד היסודות של כל מה שהעולם המערבי בנוי עליו וככזו היא צרכה להכתיב ולהוביל ולא להיגרר. מדינה יהודית שמזוהה עם היעוד האמיתי שלה מרגישה עצמה ופועלת כמעצמה שנותנת השראה לכל העולם”.
לוד שימשה בעצם כרטיס הכניסה שלך לפוליטיקה ?
“בשנים הללו הזירה המקומית נכנסה לסחרור. מצבה של העיר התדרדר מהר מאוד. האוכלוסייה היהודית היתה מאויימת מפעילות פלילית אלימה של המגזר הערבי והשבחי”ם, הבניה הבלתי חוקית פשטה, הרחוב הפך מסוכן גם בשעות היום ועל הפרק היו בחירות בין ראש העיר המכהן לנציג הליכוד שביקש לתפוס את מקומו. מכתב תמיכה נלהב שכתבתי התפרסם בכל העיתונות המקומית כחלק מתעמולת הבחירות של מועמד הליכוד. מאז השתלבתי במסע בחירות בן חודשים ארוכים עד לנצחון. זו הייתה טבילת האש הראשונה שלי בכל מה שקשור לפעילות פוליטית ליכודית פנימית וחיצונית. למדתי המון באותה תקופה מושכלות שמשמשות אותי עד היום. ממש כמו במגע הראשון שלי עם הארץ דרך העיר לוד, הליכוד היה ועודנו בעיני הדבש והעוקץ של החברה הישראלית ובעיקר הוא היה המציאות. אז ידעתי רק בחוש מה שבאפשרותי להגדיר היום : הליכוד הוא המקום הרלוונטי ביותר לבחון היכן החברה הישראלית נמצאת והמקום הרלוונטי ביותר להשפיע על כיוון התפתחותה. כך גם בכל מבחני הזמן הקשים שעברו עלינו בעשור האחרון, מבחנים בהם לדעתי ראשי התנועה פעלו בניגוד לחובתם הלאומית. חשבתי שמי שיוצא מחוץ לתנועה הזו יוצא אל מחוץ למציאות וממילא מכלה את כוחותיו לריק”.
אלה בינתיים גדלה. היא למדה בתיכון “שבח מופת” בתל אביב – המוכר לצערנו בגלל פיגוע הדולפינריום בו נהרגו תלמידיו. מי שירצה לחפש את השורשים האקטיביים יוכל למצוא אותם במקומות בהם פעלה ולמדה : לצד המגמה ההומאנית בבית הספר, השתתפתה במסגרות נוספות כמו “המכללה לביטחון לאומי לנוער” ולימודי עיתונאות ותקשורת לנוער. את שרותה הצבאי עשתה בביטחון שדה בחיל האוויר.
“כשבועיים אחרי השחרור התחלתי את לימודי לתואר ראשון בבר אילן. למרות העניין שבתפקיד הצבאי המונוטוניות של המסגרת מילאה אותי געגועים לספסל הלימודים. החוגים שבחרתי משקפים היטב את שני העוגנים החשובים בחיי: מדע המדינה, כפשוטו כדי להעמיד את הידע הפוליטי, ההיסטורי והמדיני .לימודי א”י וארכיאולוגיה כדי להיטיב ולהכיר את הארץ הזו שלנו מהחל ועד כלה את מה שהיא טומנת ברגביה, את כל הימים והעמים שראתה. אחרי שסיימתי את התואר הראשון המשכתי לתואר שני בארכיאולוגיה”.
בשנת 2000 עקרה אלה עם משפחתה לעיר אריאל שבשומרון. עבורה אריאל היא עיר נהדרת. מה שכן, היא עיר שללא ספק שינתה את חייה משום ששם היא יכלה לתת דרור לאקטיביות שלה במובן הפוליטי המחבר לאדמת הארץ.
איך בעצם התחלת את הסיורים והטיולים באזור ?
“מספר שנים אחרי שעברתי לאריאל, נוצר גרעין של חברים שוחרי ידע הארץ ואוהביה (אגב, רבים מהם חברי ליכוד). כולנו נתנו את דעתנו על כך שהשטח ביו”ש כמעט מת. מחוץ לגדרות הישובים אין תנועה ואין חיים. זו הייתה המציאות לאחר האינתיפאדה השנייה. ההשלכות של המציאות הזו היו קשות: מי שלא חי את המרחב שמחוץ לאזור ההתיישבות שלו מפסיד אותו לטובת מי שלא חי בתוך גדרות….מעבר לכך, אלפי אתרים היסטוריים וארכיאולוגיים שמפוזרים בארץ התנ”ך היא יהודה ושומרון יצאו מחוץ לתחום ההתייחסות של עם ישראל. לדעתנו, המצב פגע בתהליכי עיצוב הזהות הלאומית בימינו שהרי אי אפשר לבצר תפיסות מבוססות באשר לעתידו של עמך ועתידה של ארצך בלי להכיר בדעת ולגמוע ברגל את מרחבי הארץ כולה. לאור כל זאת התחלנו לארגן סיורים לכל אותם אתרי מורשת. בהתחלה הפעילות נשאה אופי חלוצי משהו. היה צורך לשנות הרגלים והנחות מוצא אצל כל מיני גורמים בשטח. ברוך השם, היום כ – 6 ו – 7 שנים אחרי, השטח מוצף במיני התארגנויות ויוזמות שונות. בכל יום שישי, שהוא יום הטיולים האולטימטיבי, יש במומצע כ – 4 או 5 קבוצות גדולות בשטח, פועלות מדרשות ובתי ספר שדה, מתארגנים כנסים וימי עיון מחקריים.
כדי להקל על הציבור להתעדכן בפעילות ישנו פורום הנקרא “טיולים בארץ ישראל” http://www.ladereh.com/BRPortal/br/P102.jsp?arc=119602
לפני כחצי שנה החלטנו ללכת עוד צעד אחד קדימה. למרות שיש טיולים ברמות שונות וכמעט כל אחד יכול למצוא את דרגת הקושי המתאימה לו רצינו לפרוץ עוד כמה מעגלים ולהביא את א”י למחשב ולאי פון של כל מי שיהיה מעוניין בכך. הקמנו את “צידה לדרך”. מדובר בירחון אינטרנטי לידיעת הארץ בו מתפרסמים מאמרים מרתקים בתחומים היסטוריים, ארכיאולוגיים, זואולוגיים, בוטניים, גאולוגיים ועוד, הקשורים לארצנוhttp://www.ladereh.com/BRPortal/br/P100.jsp. הכותבים הם מיטב החוקרים כאשר החומר מובא בצורה נגישה לקהל הרחב. לצד החוקרים הידועים אנחנו נותנים גם במה לחוקרים צעירים, סטודנטים וחובבים שהם אנשי השטח המגלים את המרחב מחדש ומוצאים בו מיני תופעות לא מוכרות”.
מה את מבקשת להשיג בפעילויות שאת עושה ?
“בפעילות שאני עושה אני מנסה לקרב אותנו למציאות תודעתית שתאפשר לנו להיות אנחנו במובן העמוק ביותר של המילה”.
את יודעת שפעילות בולטת שכזאת הופכת אותך למסומנת פוליטית כפוטנציאל פרלמנטארי מבוקש. לפיכך, מתבקש לשאול : היכן את רואה את עצמך בעוד כמה שנים?
“הגעתי למסקנה שעדיף לא לחשב חישובי קץ אישיים, אני מקווה שבמקום שיספק את חיפוש המשמעות שלי”.
אלה גם פעילה כאמור בקבוצת מנהיגות יהודית בליכוד ולכן זה מאוד מסקרן להבין מה בינה, פעילה ותיקה שנשבתה בקסמו של נתניהו באמצע שנות ה – 90, לבין משה פייגלין ומנהיגות יהודית.
“כשמנהיגות יהודית נכנסה לליכוד זו הייתה בשבילי גאולה אישית כי מהר מאוד נאמרו דברים שניסחו באופן מילולי את כל מה שאינטואיטיבית חשתי כלפי התנועה הזו. יש לי תחביב פרטי : בכל פעם שאני מוצאת איזה רעיון שמלהיב אותי במיוחד מתוך ההגיגים של אנשי מנהיגות יהודית אני הולכת אל כתבי ז’בוטינסקי המונחים בספרייה שלי ותוך דקות אני מוצאת רעיון דומה או מקביל וכן להפך. נדמה לי שאנשי מנהיגות אפילו לא יודעים בעצמם כמה הם קרובים למעוף החשיבה הלאומית של ראש בית”ר. אני יכולה לראות לנגד עיני את השיחה הקולחת שוודאי הייתה מתפתחת אם בצוק שמעל העיתים היה פוגש הענק בדורו ז’בוטינסקי את פייגלין המבריק גם לדעת מתנגדיו. אני מוצאת אצל ז’בו ציטוט לכל עת. כך מצאתי לברכות ראש השנה את: “לעולם תצמא נפשנו דע, יפי, טהרה, ותצא מהר קודשנו
האמת-שהוא תורה” (מתוך שיר הדגל).
גמר חתימה טובה”.
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר