חברי סיעת הליכוד בכנסת זוכרים את יצחק שמיר

סיכום ישיבת סיעת הליכוד לזכרו של יצחק שמיר, ראש הממשלה השביעי של מדינת ישראל:

 

 

רה”מ בנימין נתניהו:” את יצחק שמיר הכרתי עשרות שנים. האדם היה סלע מוצק, אדם שהאמין בארץ ישראל,בעם ישראל ובעצמאות ישראל. הוא עמד בפני קשיים עצומים כדי להגן על מדינת ישראל. יצחק הביא מאות אלפי עולים מברית המועצות ומאתיופיה ועמד במקביל מול לחצים מדיניים אמריקנים. הוא איבד את משפחתו בשואה, פעל בלח”י ובמוסד, הוביל את הכנסת כיו”ר הכנסת, כשר החוץ וכראש ממשלה.

זה לא נכון מה שאומרים על יצחק,שלא היה מתעניין בענייני החוץ. בתקופת כהונתי כשגריר ישראל באו”ם יצחק היה מתעניין בפרטי פרטים של הפוליטיקה האמריקנית.

מה שאפיין את יצחק יותר מכל היה הנאמנות הבלתי מסויגת למדינת ישראל ולביטחונה. יצחק היה עקבי מוצק ומאופק, שידע לבחור בעמדות ריאליות שמותאמות למציאות ויש להעריך אותו כאחד מדור הנפילים שנלחם על הקמתה של מדינת ישראל ולאחר מכן נלחם על הגנתה.

בזמן ששירתי כשגריר ישראל באו”ם, בא אלי יצחק יום אחד ואמור לי: סע למקום זה וזה,לשדה תעופה כזה וכזה,פגוש אדם בשם הזה ואמור לו כך וכך. עשיתי כדבריו.נסעתי,הגעתי לאותו שדה תעופה, פגשתי את האיש, אמרתי לו שיצחק שמיר מבקש למסור לו את המשפט והוא אמר לי:”תודה רבה” והלך. שמיר לא השתמש אפילו ביוני דואר. עד היום אין לי מושג מה אמרתי,ולמי אמרתי.זה שמיר.

 

יו”ר הקואליציה,ח”כ זאב אלקין:”אני אולי לא היחיד פה שלא פגש מעולם את יצחק שמיר אישית, אך אני בהחלט היחיד שיכול להגיד שלא הייתי יושב פה במדינת ישראל אלמלא יצחק שמיר. אני חוויתי את המדיניות שלו בצד השני של מסך הברזל, ראיתי את תוצאות פעילותו של שמיר כאשר ב1989 סגרה ארה”ב את שעריה כתחנה ראשונה ליוצאי ברית המועצות. בעת לימודי העברית בקיץ 89 התחלנו 30 תלמידים ושלושה חודשים מאוחר יותר כמורים הצלחנו להביא לכדי 3000 תלמידים ללימוד עברית.זאת מדיניותו של שמיר.”

 

השר לפיתוח הנגב והגליל, סילבן שלום:” נושא האחדות אפיין את שמיר. שמיר הקים את ממשלת האחדות השניה שעברה על חודו של קול. הוויתו הייתה תמיד לחבר ולאחד. הוא זה שהבין את הצורך להביא כמה שיותר יהודים מקצוות תבל. במשך 15 שנה זכיתי לבקר את שמיר לפחות פעם בחודשיים. להתייעצות, לחשיבה נבונה עם ביקורת. תמיד היה לו את הצורך לשמור על ישראל,על יו”ש,על הגולן.הליכתו של שמיר לוועידת מדריד הביאה לכך שעשרות מדינות הגיעו ופתחו עם ישראל ביחסים דיפלומטים. הסכם השלום עם ירדן מבוסס על אותה משלחת ירדנית שהגיעה למדריד . חברות ענק הגיעו לארץ בעקבות כך,חברות רכב,מקדונלד’ס. אמרו שבזמן כהונתו לא נעשה דבר? שמיר הביא עולים מאתיופיה, שמיר הביא עולים מברית המועצות,הוא זה שהקים שתי ממשלות אחדות, שמיר הוא זה שגילה איפוק במלחמת המפרץ והשתתף בוועידת מדריד.

 

יו”ר הכנסת, ראובן ריבלין:” שמיר היה אאוטסיידר מרוסיה שהפך לישראלי יותר מכולנו. יחד עם בגין ורה”מ בנימין נתניהו נכנסנו ב-1988 לתקופת כהונתו כרה”מ. שמיר בא אחרי מנחם בגין. להיות מנהיג אחרי בגין זו היתה משימה כמעט בלתי אפשרית ולכן גם היו לו התנגשויות. אני מוכרח לומר ששמיר היה אידיאולוג ממדרגה ראשונה בלי לזלזל בזירה הבינלאומית. שמיר ידע להגיד שיש רגע שבו אנו צריכים להכריע כדי לא לפגוע ביכולת שלנו להגן על קיומנו, ויש לומר את הדברים מבלי להתרפס. שמיר ידע שצריך להתחשב בעמדות של ידידותינו בעולם רק כאשר הדבר אפשרי. שמיר היה ראש ממשלה עם תוקף וללא תוקפנות

 

שרת התרבות והספורט, לימור לבנת: “שמיר היה בראש ובראשונה לוחם חירות ישראל,וכל ימיו פעל למען ארץ ישראל ולמען עם ישראל. אבי היה בלח”י, ולכן עבורי הוא קודם כל היה המפקד. אבי סיפר לי אתמול שכשנהג לבקר את שמיר במשרדו, הוא אמר לו כי כבר כמעט אין למי להתקשר שכן כמעט כל חבריהם כבר נפטרו…

הכרתי את שמיר שנים רבות עוד לפני שהיה ראש ממשלה.אמנם לא היתה לי הזכות לשמש חברה בממשלתו, אך היה לי הכבוד לשבת לצדו בספסלי הליכוד בשנים 1992-1996 .

בעיניו הגינונים והכבוד לא היו חשובים, זה היה אופייני לאנשי המחתרת. לא מספרים ולא מדברים. יש געגוע גדול מאוד שאני מרגישה לשמיר האיש, לדור הזה,לאופי הזה,לאמונה היוקדת שלא מתפשרים עליה. אי אפשר שלא להעריץ ולהעריך את היכולת הבלתי רגילה הזו. היה לנו כבוד גדול ששמיר היה מנהיגנו”.

סגן השר לפיתוח הנגב והגליל איוב קרא:” היתה לי הזכות לנהל שיחות רבות על שמיר בתחילת דרכי הפוליטית. סיפרתי לו באחד מפגישתנו על כך שבילדותי הביאו לי את הלירה של חירות והורי היו אומרים לי- יום אחד זו תהיה הלירה בישראל. כידוע אנשי אבו גוש היו אנשי לח”י,וכל פעם שנפגשנו במשך השנים היה שואל אותי: אתה עדיין שומר על אנשי אבו גוש? היה בו מעבר לעקשנות ולעוצמה גם רגש אנושי וקשר חם לאחר וכך אזכור אותו.”

 

ח”כ דני דנון:”כולם מדברים פה על מה היה שמיר. צריך ללמוד משמיר גם מה לעשות הלאה. כולם מדברים על נחישות ואיפוק וצריך לזכור גם ששמיר היה פועל מבלי לחשוב על הכותרת של מחר. באירוע שאירגנתי בפלורידה שאלו את שמיר על האיום הדמוגרפי. שמיר שאל חזרה:”מה האיום?  נביא מיליון יהודים מברית המועצות.צריך לזקוף לזכותו את העלאת היהודים מאתיופיה ומברית המועצות, יש להעריך את נחישות שלו בנושא עלייה ולקחת דוגמא לדרך שלנו היום.

 

השר בני בגין:” לשמיר היתה משמעת. בפעילות,בסבלנות ובאורך הרוח. כראש ממשלה ובזמן בניית תנועת הליכוד. מדובר באדם ובדור שעשה מלאכה נאמנה בפשטות וללא גינונים. שמיר היה בעל יכולת להפריד בין עיקר לתפל תוך דבקות במטרה. לא הייתי בין הצעירים המקורבים אליו אולם אני יודע שהיתה לו היכולת היפה לעבוד עם צעירים וגם זה ביטוי נאה לאישיותו הקשה מצד האחד ולנדיבותו מצד שני.”

 

שר התחבורה, ישראל כץ:” שמיר צמח מעצם התקופה בה נולד וגדל, והטרגדיה האישית שלו, כשראה את אביו נרצח על ידי גויים מול עיניו ולאחר מכן ההשתלבות הטבעית שלו באצ”ל ובלח”י. אי אפשר להיות מנהיג היסטורי בלי תקופה היסטורית. הוא מקומץ המנהיגים שהוביל כל אחד בדרכו את הנהגת המדינה.באופן מעורר התפעלות הוא השכיל להגיע למוסד ולאחר מכן הצטרף לחיים הפוליטיים. כלל לא היה בטוח שהוא יצליח במעבר אך זה קרה בשילוב האופי שלו והנסיבות שהובילו אותו לכהן גם כיו”ר הכנסת וגם כשר החוץ. יש לזכור את תרומתו לפיתוח ההתיישבות ובעיקר את ההחלטה שלו לסיכול האיום הגרעיני של עיראק. יצחק שמיר זומן על ידי ההיסטוריה. מרכז הליכוד ידע להציב אותו מאחורי ההגה ולדעת שהוא האיש הנכון כדי להכניס רגיעה, יציבות והמשכיות לליכוד ואכן הוא תרם להישג לליכוד בבחירות. בוועידת מדריד קרו דברים גדולים. דווקא אז סין הודו ומדינות מבריה”מ כוננו יחסים דיפלומטים עם ישראל. זה לא היה אחרי אוסלו כמו שמנסים להכתיב בהיסטוריה,כמו גם היחסים עם ירדן. אחד הלקחים שמדברים עליו במשך שנים הוא הסוף מבחינה פוליטית של כהונתו,אז התפצל הליכוד לכמה קולות שגרמו לירידה מהשלטון. הלקח הוא שמה שבא אחרי הימין תמיד יהיה יותר גרוע.תמיד צריך לזכור שהאחדות יותר חזקה מהאלטרנטיבות האחרות. מבחן המנהיגות הוא גם מבחן השנים. כיצד דמותו נזכרת.שמיר עומד במבחן זה וזכור כאדם שרתום למשימה, שלא מוותר ושדבק באמונתו.”

 

סגנית השר גילה גמליאל:” ״בהיותי יו״ר אגודת סטודנטים באוניברסיטת בן גוריון. הצבענו בסנאט להענקת תואר לשם כבוד ליצחק שמיר, למרות ההתנגדות העזה שבאה מקבוצת פרופסורים. הייתה לי הזכות להיות נוכחת ולברך את יצחק שמיר באופן אישי בטקס חלוקת התארים לשם כבוד.

 

השר לשירותי המודיעין דן מרידור:” אני השר היחיד ממשלת שמיר , זכיתי להיות איתו בקשרים אישיים והדוקים. שמיר היה אדם גדול מפני שהיה לו אגו קטן. האגו אצלו היה קטן אבל החזון היה גדול. שמיר לא הרבה לדבר על עצמו, הוא התחייב לכתוב את זיכרונותיו , הסופרת שכתבה איתו ניסתה להוציא ממנו דברים על עברו. תשובותיו בדרך כלל היו״ מי שצריך לדעת על הנושא הזה כבר יודע״ או ״זה מסוכן לדבר על זה״  ״ זה ממש אסור לדבר״ היה קשה לכתוב עם שמיר את זיכרונותיו.

זה מראה על האיש, הרעיון הציוני היה משנתו שילוב של אידיאולוגיה מוצקה מעשיות וראליזם. שמיר היה הראשון שניהל מו״מ עם הפלסטינים ללא תנאים מוקדמים. הוא האמין בממלכתיות ומקצועיות. הוא לא היסס לקחת אדם בעל השקפת עולם יונית כדוד קמחי למנכ״ל משרדו ולא היסס למנות את פרופסור ברונו לנגיד בנק ישראל למרות שהיה מאנשי שלום עכשיו.   . גם בעניין מלחמת עיראק, שמיר פעל בניגוד לדעת הקהל,נגד שרים ובכירים, נגד האתוס הישראלי של “תוקפים אותך-תענה”, הוא הבין שזו לא מלחמה מהסוג הרגיל. גם בעניין יהודי ברית המועצות, אמריקה נתנה מעמד של פליט לכל מי שרצה להגר לשם תחת הכותרת של חסר מולדת. שמיר הגיע למחלקת המדינה ושם אמר :” אין יהודי חסר מולדת אחרי 1948″.הוא ראה בזה פגיעה אישית והם קיבלו את זה שם ומעמד הפליט בוטל. היציאה מברית המועצות הפכה לרציונל של השיבה לישראל. מי יודע כמה היו מגיעים לישראל ללא התעקשותו מול האמריקנים.

מה שאפשר ללמוד מהאיש זה נחישות לצד מעשיות וריאליזם. שמיר הוא זן שהולך ופס מן הארץ.

 

 

השר לנושאים אסטרטגים משה (בוגי) יעלון:” ההיכרות שלי עם שמיר לא הייתה בפוליטיקה,כיוון שהייתי עם מדים. הייתי מגיע כמפקד היחידה ומיד הבנתי שמאחורי השאלות הענייניות שלו,שיכולות להפריד בין עיקר לתפל תוך חישוב סיכונים וסיכויים, עומדת הבנה עמוקה בפעילות מבצעית סודית. ראיתי את הברק בעיניים, ראיתי אז את גדולתו, כמה המעיט במילים, ומאחורי כל מילה היה ניסיון. “נו טוף” היה אומר כשרצה לאשר מבצע. כשנתבקשתי לשאת דברים לזכרו כשצוין יום הולדתו ה-95 במרכז רבין, גיליתי לתדהמתי כמה הישגים של שמיר שלא ידעתי עליהם. היה לו אגו קטן. שמיר לא כתב ולא פרסם והעוול הזה עוד דורש תיקון. גם בנושא העליה, גם בתחומים כלכליים, וגם העובדה שהניע את האמריקנים לפעול בעיראק ולחסוך לי לצנוח שם…. ברטרוספקטיבה למעשה תקופת כהונתו של שמיר זו התקופה האחרונה של עמידה איתנה. לאחריה באו שני עשורים של חיפוש פתרון כאן ועכשיו ואפשר ללמוד איזה מחיר שילמנו על העכשוויזם והפופוליזם.היום ניתן להעריך את העמידה האיתנה של שמיר. הוא בהחלט ייכנס לפנתיאון המייסדים”.

 

ח”כ ציפי חוטובלי:” אנקדוטה קטנה ששמעתי ממינה צמח כששוחחנו בערוץ הכנסת. היא סיפרה שפעם אחת פגשה את שמיר ואמרה לו:”העם לא מרוצה” והוא ענה לה :”תפסיקי,צריך לעשות מה שצריך לעשות”. הוא אדם של חזון שהתעלה מעל הלחצים ובאמת הצליח להוביל את הדרך תוך התעלמות ממה שנראה שגוי, גם אם העם לא הסכים איתו. הדבקות באידיאולוגיה שלו מובילה אותנו גם היום ודמותו מופיעה לנגד עיננו גם היום.”

 

השר יוסי פלד:” הרגשתי צער אישי כאדם. היו לי כמה נקודות מפגש עם שמיר. כאלוף פיקוד הצפון רמת המעורבות שלו היא לא נתפסת היום. היו לו ביקורים תכופים,הגיע מלווה ביועצים ומאבטחים, שמיר היה היחיד שקרא את המסמכים ללא משקפיים והיחיד שנשאר ערני לכל אורך הסיורים. יום אחד הגעתי לכאן,לבוש מדים, למשרד ראש הממשלה, ביחד עם 20 מושבניקים, עסקנו במכסת ביצים. שמיר בא ושאל אותי, מה אתה עושה כאן? ועניתי לו :” אתה אמרת שביטחון בלי יכולת של המתיישבים לחיות בכבוד הוא לא שווה,אז באתי לעזור להם”. מילים לא עשו על שמיר רושם. הוא היה אומר בארבעה משפטים מה שלחלקנו לוקח שעה וחצי להגיד.

במלחמת המפרץ, במטכ”ל התעקשו לשלוח 6 אוגדות דרך ירדן. לשמיר היתה יכולת עמידה מול לחץ של צבא וזה לא פשוט. נגד האמוציות ובעד הריאליזם. לא היה קל לבוא למטכ”ל כזה. היתה לו מנהיגות. רבין פעם אמר שהלוואי והשרים והח”כים היו מתייחסים אלי כמו ששמיר מתייחס אלי.

שנה אחרי שהשתחררתי נרשמתי לסניף הליכוד בנתניה. מהלך כזה של אלוף ישר מעורר מחשבה שהוא זומם משהו, וזומנתי למשרד ראש הממשלה, היו שם גם מרידור ואולמרט. ושמיר אומר לי:”טוב, מה אתה רוצה?” ואני עניתי:”כלום,להיות חבר הליכוד בסניף נתניה”. הצעירים לא האמינו לי, הוא היחיד שהאמין. לימים הם שצדקו”.

 

 



אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר

פוסטים קשורים

פורסם הגיליון ה – 200 של כתב העת “האומה”

“לא מסרתי סמ”ר מאדמת ארץ-ישראל”

על דרכו של יצחק שמיר וראייתו הנכונה את הנולד