|
|
לנאום השר המצולם מאתר הכנסת לחצו כאן אדוני היושב ראש, מכובדי ראש הממשלה בנימין נתניהו, גברתי יושבת ראש האופוזיציה ציפי לבני, גברתי נשיאת בית המשפט העליון השופטת דורית בייניש, נשיא בית המשפט העליון לשעבר השופט מאיר שמגר, מכובדי מבקר המדינה השופט לינדנשטראוס, ותיקי המחתרות הלוחמות, משפחות עולי הגרדום.
שלמה בן-יוסף, אליהו בית-צורי, אליהו חכים, דב גרונר, מרדכי אלקחי, יחיאל דרזנר, אליעזר קשאני, משה ברזני, מאיר פינשטיין, יעקב וייס, אבשלום חביב, מאיר נקר.
שמות קסומים ונוראי-הוד. שמות הגיבורים שמסרו את נפשם, ובכל זאת בני-אלמוות הם. שמות שהם אגדות שעליהן גדלנו. שמות הלוחמים שהתוו את הדרך לתקומת-ישראל והדהימו את הכובש הזר ואת העולם כולו באומץ-ליבם. במעמד זה, אדוני היושב-ראש, פורעת כנסת-ישראל חוֹב של כבוד לִנְפילי המאבק לעצמאות עמנו, שבמשך שנים רבות הוצנע חלקם במערכה לקוממיות ישראל.
סיפורם של עולי הגרדום אינו סיפור גבורה או תעוזה של רגע. אמת, הם היו לוחמים שביצעו משימות נועזות כנגד הכובש הזר. הם עמדו בגאווה מול שופטיהם, התריסו מולם ונשבעו מחדש אמונים לדרך שבה הלכו. הם סרבו לבקש חנינה.
קריאת התגר הזאת סימלה את נחישות הרוח להביס את השלטון הזר ולהקים מדינה יהודית. במשפט השלטון-הזר הם הורשעו ונדונו למוות. ב”משפט ההיסטוריה” של תולדות ישראל רקומים שמותיהם באותיות-זהב.
על הנחשון שביניהם, שלמה בן יוסף, אמר ראש בית”ר זאב ז’בוטינסקי: “הוא היה בית”רי פשוט, שאלוקים הוציא מן השורה בעיניים עצומות. אין אני ראוי לדבר על אודותיו. ורק זאת אומַר לכם, שהעולם הבריטי כולו הזדעזע והחל להבין מה תוכנו של המושג “הדר”. בן יוסף קיים את נדרו. בתא-המוות שלו הוא כתב על הכותל: “למות או לכבוש את ההר””.
אדוני היושב-ראש, לראשונה ציינה מערכת החינוך את גבורתם של שנים-עשר עולי-הגרדום לוחמי המחתרות במסגרת תוכנית ייחודית לתלמידי כיתות ח’-ט’, שכללה שיעורים המתייחסים לדמויות ולאירועים מכוננים מתקופת התקומה, כמו גם דיון בערכים של חירות, הקרבה, שליחות ואהבת הארץ.
במהלך משותף עם בית מורשת אורי צבי גרינברג, ואני רוצה להודות במיוחד למורתי, כלת פרס ישראל וחברת הכנסת לשעבר גאולה כהן, שבלי האנרגיות האדירות שלה, המפעל הזה לא היה יוצא לדרך ומצליח באופן שהוא הצליח.
התוכנית הזו, אדוני היושב ראש כללה תחרות עבודות תלמידים שעסקו בסיפורם של “עולי הגרדום”. במשך תקופה קצרה, אדוני ראש הממשלה, של פחות מחודש ימים הוגשו 750 עבודות בתחומים של מלל, אומנות פלסטית ומדיה. אתמול, במרכז מורשת בגין, חילקנו את הפרסים לזוכים.
אבל הדבר המעניין ביותר היה להיווכח פעם נוספת בצמא שקיים בנוער שלנו לחיבור לשורשים שלנו ולַמאבק של התנועה הלאומית להקמת מדינה יהודית. היקף ההשתתפות בתחרות מלמד שאין מקום לקטרוּג על הנוער שלנו. עלינו, על החברה הישראלית, על ההנהגה הישראלית לבחון כיצד היא נותנת כלים לחיים שיש בהם תוכן, משמעות, ערכים ואידיאלים לדור העתיד שלנו. וזה הכיוון בו נתמיד להוביל את מערכת החינוך – העמקת החינוך לערכים.
חברות וחברי הכנסת, זהו סיפורה של יציאת עם ישראל מעבדות לחרות. החרות לא הייתה מושגת בלי תעוזת הנפש של יחידים שהשליכו, פשוטו כמשמעו, חיים מנגד. מסירות הנפש לא הייתה קמה אלא על יסודות של אמונה עזה ובלתי מתפשרת גם בזכותנו לחיים של חרות ובזכותנו על הארץ הזאת.
עלינו, שזכינו בזכות אותה הקרבה לחיות במדינה יהודית בארצנו, מוטלות שלוש חובות: האחת – לזכור את הגיבורים ואת הגבורה; השנייה – לספר לבנותינו ולבנינו פרקי זהב אלה בתולדות עמנו, וכל המרבה הרי זה משובח; השלישית – לשאת את הרעיון והאידיאלים שלמענם היו מוכנים למסור את חייהם: אהבת המולדת, אהבת ישראל ואהבת החרות.
הם חיו חיים קצרים ועלו לגרדום צעירים, אבל הם קנו לעצמם מקום בנצח. תהילת עם לעולם. מתוך “שיר לעֲדֵי עַד” של אורי צבי גרינברג:
“בוכים למת – ושוכחים. זה דינו של המת לעולם אבל שקידש את השם, שהמוקד -בלב שרפו והוא חי, נוטף דם לאפרו והוא עוד בעורו ולבושיו חז חזון אל מעבר גוף החוזה בעולם. בוכים למת – ושוכחים. זהו דינו של מת בעולם אבל שקם בעם כקם עמוד השחר בלב העם ונודע שלא מאתמול שמו קורן באדיר הרוג מלכות – דינו דין חי לעולם אין לשכוח דם זה הגוף, אין שוכחים, השוכח – בוגד”.
יהי זכרם ברוך וצרוב לעד בזיכרון האומה.
|
|
|
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר