זאב בן-יוסף מסביר את הערך המכונן שיש לכינוס ועידת
ירושלים-רבתי המעניקה מענה מעשי ומדיני כאחד לתוכניות חלוקת ירושלים וחזרה לגבולות 1967
בשקט ובעקביות פועלת קבוצה נלהבת ומעשית של פעילי ציבור ירושלמים בראשות אריה הס, איש מפלגת העבודה לשעבר, וסגניתו מהליכוד סנדרה רג’ואן, כדי לקדם ולהוציא לפועל את תוכנית ירושלים רבתי שתוכננה על ידי החטיבה להתיישבות עוד בשנות השמונים, אך חלקים נרחבים ממנה עדיין ממתינים לביצועם. ועידת ירושלים רבתי שמכנסת “מועצת ירושלים ובנותיה” בראשות הס ורג’ואן ב-31 במאי במרכז בגין בבירה, בה ישתתפו אישים בכירים מהתחום המדיני, הכלכלי והעסקי, מיועדת גם להוות אירוע מכונן שיעניק תשובה מעשית ומדינית מוחצת לרעיון מדינה ערבית נוספת בין הירדן לים בגבולות 1967 שבירתה ירושלים, שאבא אבן הגדיר בזמנו כ”גבולות אושוויץ”.
במרכז ועידת ירושלים רבתי עומדת הצעת החלטה שתוגש לאישור הועידה האומרת כי
הכוונה להכריז חד-צדדית על כינון מדינת פלסטין בגבולות 1967 שבירתה ירושלים, מהווה סיכון לביטחונה וקיומה של מדינת ישראל, ועידת ירושלים רבתי קוראת לממשלה להכריז על תחום השיפוט של ירושלים כבירת מדינת ישראל והעם העם היהודי ועל כינון תחום שיפוט ירושלים רבתי בגבולות שמציעה מועצת ירושלים ובנותיה, הרואה בירושלים רבתי, בקעת הירדן, יהודה ושומרון חבלי ארץ המהווים יחד את מזרח ישראל, אשר דינם ומעמדם הלאומי, הבינלאומי, האסטרטגי והמשפטי חייב להיות כדין מעמד מערב ישראל, צפונה ודרומה.
על בסיס קביעה זו, פונה ועידת ירושלים רבתי לממשלת ישראל בבקשה להחליט בהקדם האפשרי על קידום תוכנית אב מקיפה לבניית 200,000 יחידות דיור במזרח ישראל, מהם 100,000 יחידות דיור בירושלים רבתי וכן 100,000 יחידות דיור ביהודה, שומרון ובקעת הירדן, על משבצות קרקע שיוקצו בתנאי חכירה אפסיים, לקליטת חצי מיליון יהודים נוספים בירושלים רבתי וחצי מיליון יהודים נוספים בבקעת הירדן, ביהודה ובשומרון בעשרים השנים הקרובות. זאת, בנוסף להקמת רשת תעסוקה מגוונת בירושלים וסביבותיה, המבוססת בעיקרה על היי-טק.
נקודת המוצא של תוכנית ירושלים-רבתי גורסת שחלוקת הבירה תנציח את הסכסוך לעוד דורות רבים, תנביט זרעים של שנאה, התמרמרות וחשבונות היסטוריים נוספים, ותהיה רעה מאוד לשתי האוכלוסיות היהודית והערבית. מכיוון שכך – המשך ניהול הסכסוך כאן בירושלים, עדיף על ניסיון לפתור אותו, שכן הסכסוך על ירושלים הוא בגדר בעיה שנכון יותר לחיות איתה בדרגת קושי כזו או אחרת. פתרון כביכול רק יעצים את הקושי ואת הסכסוך ולא יקל עליו. הסכם אוסלו הוא דוגמא ברורה לפתרון שהעצים קשיים והחריף בעיות במקום להקל ולפתור אותן.
שיחות רחוב עם רבים מתושבי מזרח ירושלים העלו כי הם אינם מעוניינים בחלוקת העיר. הם מעדיפים, כרע במיעוטו מבחינתם, להמשיך ולחיות תחת השלטון הישראלי. השלטון הישראלי אמנם לא טיפל מספיק בתשתיות, בשירותים העירוניים ובפיתוח מזרח העיר, אבל תושבי העיר הערבים נהנים מהטבות חומריות רבות, כמו דמי הביטוח הלאומי, זכאות לקצבאות שונות, חופש תנועה, חופש ביטוי רב יחסית, חופש דת, נגישות למקומות עבודה, ועוד ועוד. עובדה שקיים פער עמוק בין ההצהרות של ההנהגה הפוליטית והדתית של הפלסטינים, לבין מה שכל אחד יכול לשמוע מה”עמך” הפלסטיני, בשיחות רחוב מזדמנות,
בשיחות רחוב יזומות ובשיחות רבות שלא לייחוס ולא לציטוט עם מגוון של תושבים.
דווקא מנהיגים יהודיים, רובם ככולם ממחנה השמאל, ללא מנדט ציבורי ובניגוד מוחלט לכל שבועותיהם, ונדריהם בעבר ומבלי לשאול את הציבור, הם היוזמים של הרעיון שעכשיו מותר ואפשר לחלק את ירושלים מחדש. ניתן להעריך שהציבור לא ייתן מנדט לכך, שכן ברובו הוא עדיין מבין שחלוקה כזאת פסולה לא רק מנקודת מבט ציונית-היסטורית-יהודית, אלא רעה מאד גם מבחינה מעשית.
במשך שנים היה השמאל הציוני שותף לתפיסה בדבר אחדות ירושלים ולמערכה נגד חלוקתה מחדש. במשך שנים הוא היה שותף להתיישבות היהודית באיזורים שאינם צפופי אוכלוסיה ערבית וחלקו תמך גם בהתיישבות באיזורי צפופי אוכלוסיה ערבית בירושלים, מתוך הבנה שמנקודת המבט היהודית-ציונית (לא הערבית) – ירושלים היא פלנטה אחרת.
הוא היה נכון להתפשר על שטחים ומתיישבים בחבלי ארץ אחרים, למען ירושלים.
בשנים האחרונות שינה השמאל הציוני שינה את עמדתו והכניס את ירושלים למעגל המחלוקת הפנימית. זהו הגורם המרכזי לשינוי בגישתה המעשית (לא העקרונית) של ארה”ב לשאלת ירושלים בפרט ושטחי יהודה ושומרון בכלל.
ובאמת, אי אפשר לדרוש מהנשיא אובמה להיות יותר ציוני ופטריוט מאשר השמאל הישראלי שלנו, המסכים לחלוקת ירושלים ולקווי 1967.
יש לקוות שהציבור היהודי הרחב, עם משאל עם או בלעדיו, לא ילך שולל אחרי השינוי הזה וימשיך לדבוק באחדותה של העיר הזאת ובמחוייבות ההיסטורית, היהודית והמעשית שלו כלפיה.
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר