השר כץ בתל חי : “ראש הממשלה – כמו המגינים של תל חי”

שר התחבורה ישראל כץ הגיע היום לעצרת השנתית לרגל יום תל חי ולעניות דעתו : ראש הממשלה שווה למגיניה. לשניהם שליחות היסטורית בזמנים שונים. ליכודניק מביא את נאומו המלא  

מכובדי…
היום לפני 95 שנים התחולל בחלקת אדמה זו הקרב הראשון לתקומת ישראל בעת החדשה.
כאן בתל חי, החליטו יהודים, לראשונה מאז ימי הרומאים, לא להיכנע. לא לסגת, ולהשיב מלחמה שערה כנגד אלה המבקשים לכלותם. 95 שנים חלפו. כמעט מאה. במשך תקופה ארוכה זו לא מעט השתנה. מדינת ישראל קמה, מתיישבים חדשים הקימו עיר למרגלות תל חי, הלא היא קרית שמונה, קריה נאמנה המהווה בית לעשרות אלפי תושבים. ומיליוני יהודים נענו לקריאתם של הרצל וז’בוטינסקי ועלו ארצה. אין ספק שבמשך תקופה זו, עם ישראל קצר הצלחות רבות. אך למרות השינויים וההתפתחויות המשמעותיות, למרות ההתקדמות הרבה, נדמה שיש עדיין הרבה מן המשותף בינינו לבין אותם מגינים אמיצים. אמנם היום אנו חיים לבטח במדינתנו ובארצנו, נהנים מעוצמתו של הצבא החזק ביותר במזרח התיכון וכלכלה משגשגת אשר עמדה אל מול משברים לא פשוטים. מחברים את הפריפרייה למרכז באמצעות מהפכת הכבישים ומסילות הרכבת המנגישות מיליונים למרכזי הערים הגדולות. אך למרות ההתקדמות המבורכת, כמו אותם חלוצים שלחמו כאן, גם עלינו מרחפת עננת סכנה מאיימת. קיומנו כאן אינו מובן מאליו. יש שעדיין לא מוכנים לקבל את שיבת ציון והקמתה של מדינת ישראל. ביום ראשון בערב, ראש הממשלה בנימין נתניהו, יצא לשליחות שאין חשובה ממנה- מניעת השגת נשק גרעיני ממדינה אשר פועלת ללא הרף להשמדתנו. שליחות זו אינה פשוטה, היא נתקלת בקשיים רבים. גם שליחותם של מגיני תל חי נתקלה בקשיים, תושבי היישוב זכו לביקורת קשה משכניהם המוסלמים, אך גם חלק מהשותפים מבית, חבריהם לתנועה הציונית, לא הבינו את פשר ההתעקשות על ההתיישבות בנקודה הצפונית. הם לא ראו למרחקים כמו אותם קומץ אמיצים. בסופו של דבר, למרות המחיר הכבד בדמות שמונה מטובי בניה של הארץ ובראשם טרומפלדור עצמו שנפלו בקרב על תל חי, אנו יודעים היום שאילולי קורבנם יכול להיות שחבל ארץ זה לא היה היום בידי מדינת ישראל. לא הייתה קרית שמונה. לא הייתה מטולה או כפר גלעדי. אצבע הגליל, מהאזורים היפים ביותר במדינתנו, יכול היה להיות חלק משטחם של אחת משכנותינו הצפוניות, אילולי העמידה הציונית הבלתי מתפשרת. גם מאבקו הנחוש של ראש הממשלה סובל מהתנגדויות ודברי ביקורת. הן מחלק מבעלות בריתנו המבקשים שנסמוך עליהם בכל מחיר והן מצד חלק משותפינו כאן במדינת ישראל החוששים ממה שיאמרו הגויים, אך כמו המגינים הנחושים של תל חי שלא ויתרו, גם ראש הממשלה יודע שאת הקרב הזה אסור להפקיר ועל עמדת ישראל אסור לוותר. אנו לא נסכים לשום צעד שיסכן את מדינתנו.
כפי שיש את אלו האמונים על בטחון המדינה ורווחת תושביה, יש את אלו האמונים על עתידה של מדינת ישראל- נעריה וצעיריה. אתם. ותפקידכם לא פחות חשוב. אני רוצה לברך את תנועת הנוער בית”ר, את ההנהגה, מפקדי המעו”זים, המדריכים והחניכים, את כולכם. על עמידה בלתי מתפשרת על הציונות. אני רוצה לעודד אתכם, מנהיגי המחר, המשיכו לחנך את הנוער בישראל על ברכי תורת זאב ז’בוטינסקי, התמידו בעבודתכם הברוכה, מדינת ישראל צריכה תנועת בית”ר חזקה, גדולה ומשפיעה. זאב ז’בוטינסקי ידע עד כמה חשוב לכל ארגון או תנועה נוער חזק ומוביל, הוא למד את חשיבות החלוציות מידידו יוסף טרומפלדור והבין שהמדינה היהודית, כשתקום, תצטרך נוער ערכי וחדור אמונה בצדקת הדרך. הוא חינך דור צעירים מובחר, דור שבניו הקימו את האצ”ל והלח”י, דור שהקים משקי חירות בפריפרייה ושכונות מגורים במרכזי הערים, דור שעמד ללא מורא מול הצורר הנאצי בגטאות ובמחנות הריכוז, ובשיאו הוביל למרד הגטאות הגדול, מרד גטו ורשה. היום אתם ממשיכים את דרכם של אלו. עליכם, הבית”ריות והבית”רים הפועלים ברחבי הארץ, מוטלת האחריות להניף את נס בית”ר אל על. עשו זאת ביראת כבוד.
לסיכום אחזור לקרב על תל חי, בשירו “שיר אסירי עכו” תיאר ראש בית”ר מבין כתלי כלא עכו שם נאסר ע”י הבריטים, את גבורתם של נופלי תל חי, בבית הראשון לשיר, ביקש ז’בוטינסקי להסביר את גבורתם המופלאה של הראשונים ליפול עם נשק לצידם בארץ ישראל:
מִנִּי דָן עַד בְּאֵר שֶׁבַע,
מִגִּלְעָד לַיָּם,
אֵין אַף שַׁעַל אַדְמָתֵנוּ
לֹא כֻפַּר בְּדָם.

דָּם עִבְרִי רָווּ לַשֹּׂבַע
נִיר וָהַר וָגַיְא;
אַךְ מִדּוֹר וָדוֹר
לֹא נִשְׁפַּךְ טָהוֹר
מִדַּם חוֹרְשֵׁי תֵּל חַי.

יהי זכרם של חורשי תל חי ברוך.

תל חי!



אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר

פוסטים קשורים

די לקומבינות חיים כץ

ישראל כץ : עד סוף ינואר התחקירים על השולחן שלי

לאן נעלמו הצ’קים בסיעת הליכוד בהסתדרות