אלי חזן על ספרו החדש של ליאור אלפרוביץ’ השופך אור לא רק על הפיגוע הנוראי במומבאיי אלא גם על חסידות חב”ד וחסדיה לעולם היהודי
ב- 28 בנובמבר 2008 חוותה הודו את אחד מפיגועי הטרור הקשיים שידעה. חוליית מחבלים שאומנו בפקיסטן נחתו בערב בחופה של מומבאיי באמצעות סירה שנחטפה בלב ים. משהגיעו אל החוף התפצלה החבורה לחוליות רצח שהתפזרו ביעדי התקיפה שנבחרו מבעוד מועד. רובם פנו למרכז התיירות שמציעה העיר. ואכן תוך שעה קלה הפכו תחנת הרכבת התחתית המרכזית, מלונות טאג’ מאהל ואוברוי לזירות רצח. המחבלים ירו לכל עבר והשליכו רימונים. מניין ההרוגים עלה על מאה.
שניים מהמחבלים, לא המשיכו אל אזור המלונות אלא פנו לאזור צדדי יחסית ומתוייר פחות. את המודיעין על המקום שמצוי סמוך לשוק של רובע קולאבה הם קיבלו כמה חדשים לפני כן, מאדם שביקר במקום. “הנארימן האוס”, זה היה שם המקום בפי תושבי השכונה, אך עבור התיירים היהודים הוא הוכר כ”בית חב”ד מומבאי”.
עתה, קצת יותר משלוש שנים לאחר שהתבררו תוצאות הפיגוע שהחריד את ישראל, בו נרצחו שישה ישראלים, בהם גבי ורבקי הוצלברג, שליחי חב”ד שהקימו את הבית, יוצא לאור בהוצאת אחוזת בית, ספרו המרתק של ליאור אלפרוביץ, “השליחות האחרונה”, המגולל את מסכת חייהם של השניים.
זהו ספר רחב יריעה שאינו מסתפק בתיאור תולדות חייהם של גבי ורבקי, אלא מבקש להכיר לקורא את האידיאל של חסידות חב”ד שמניע למעלה מ-4000 שליחים הפזורים בכל רחבי העולם במטרה אחת, לשמש כתובת “לכל עניין יהודי”.
וכך נפרשים לעיניי הקורא הרקע לתולדות תנועת החסידות מייסודה על ידי הבעל שם טוב, לפני כמאתיים וחמישים שנים באוקראינה. דרך הקמת חסידות חב”ד על ידי רבי שניאור זלמן מהעיר ליאדי שברוסיה לפני כמאתיים שנים, ועד הקמת מוסד השליחות בידי רבי מנחם מנדל שניאורסון, המוכר בפי כל כ- “הרבי מלובביץ'”.
בשפה בוטחת ומשופעת בפרטים מוליך אלפרוביץ את קוראיו בין שבילי החיים האישיים של גבי ורבקי המשתלבים עם קורותיה של חסידות חב”ד. המעבר של גבי מקריית מלאכי לניו יורק, התעצבות אישיותה של רבקי בעיר עפולה, ההכרות, הנישואין וההחלטה המשותפת אך רצופת הלבטים לצאת לשליחות במומבאי. ועד לתיאור מפורט ומאלף של אירועי הפיגוע עצמו.
הספר חושף גם את המנגנון הרעיוני והטכני שעומד מאחורי השליחים שנבחרים בקפידה ונשלחים ליעדים בהתאם לכישוריהם. בשונה מהמחשבה הרווחת זו אינה הגרלה או יוזמה פרטית, אלא חלק מרעיון כולל שמטרתו היא לקרב יהודים ובכך לזרז את ביאת המשיח, שהוא על פי הספר, יסוד מרכזי בתפיסה החב”דית.
חווית הקריאה בספר אינה פשוטה כלל לנפשו של הקורא שיודע כי זהו סוף טרגי וידוע מראש. ככל שחולפים הדפים, ההזדהות עם גבי ורבקי הולכת ומתגברת. עם זאת אלפרוביץ מצליח לשמור על טון מדוד ושקול. הדילוגים בין ההיסטוריה המשפחתית לחסידית נעשים בעידון ששומר על מקצב אחיד ומונע בלבול שעלול היה לצוץ בשל ריבוי הפרטים. אך אופי הכתיבה הוא זה שמצליח לשמור על מסגרת אחידה, על מארג עלילתי אחד שמשלב בין תקופות, רעיונות אישים ומקומות שונים ומשונים.
“השליחות האחרונה” מאיר אם כן את המציאות המובנת מאליה באור חדש. בתי חב”ד מוכרים לרובם של הישראלים. מי מאיתנו לא מצא עצמו נעזר בהם, בין בארץ ובין בחו”ל. אנו שומעים עליהם בהקשרים מגוונים. סדרי פסח המוניים לתרמילאים במזרח ובדרום אמריקה, סיוע למטיילים שנקלעו למצוקה, או יוזמות ציון חגים עם בכירים בשלטון המקומי בכל מדינה. אז פעם הבאה שאתם נכנסים לבית כזה, שעבור רבים קיומו ברור מאליו ממש כמו קיומה של נציגות דיפלומטית ישראלית במדינה זרה, תחשבו רגע, על הספר הזה ועל האנשים שסיפורם מובא בו. אלו אנשים שמקדישים את חייהם לטובת אותו רגע בו תזדקקו להם, הם עוזבים את משפחותיהם והנוחיות של הסביבה המוכרת, רק כדי שיהיה לכם עם מי להדליק נרות או מקום להניח תפילין. והם עושים זאת באהבה גדולה, ותוך מסירות נפש, ובמקרה של גבי ורבקי, עד מוות ממש.
השליחות האחרונה, ליאור אלפרוביץ, אחוזת בית.
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר