נתניהו נהנה בשנים האחרונות מהברית הבלתי מעורערת עם המפלגות החרדיות, אבל השבוע הוא קיבל מהן צלצול השכמה: נאמנותן איננה דבר מובן אליו ועומדות בפניהן אופציות נוספות – למשל שותפות חדשה עם גנץ ואשכנזי. תודה לאתר אל מוניטור ולמזל מועלם. כל הזכויות שמורות להם
בתחילת השבוע, כשמהדורות החדשות והרשתות החברתיות עסקו ללא הפסקה בנתוני תחלואת הקורונה הגבוהים ביישובים חרדיים, ובעיקר בעיר הגדולה בני ברק, החלו לצוץ גילויי כעס כלפי ראש הממשלה בנימין נתניהו מצד ההנהגה החרדית. שתיקתו של נתניהו לנוכח מה שהחרדים פירשו כהסתה קולקטיבית נגדם, צרמה להם ונראתה לפתע חשודה. בעוד סגר מוטל על בני ברק, הצבא מנהל את העיר ועיתונאים מדווחים ממנה כאילו הייתה זירת קרבות – חשו החרדים שהדיון הציבורי במחדלי ניהול המשבר על ידי נתניהו מוסט אליהם. במקום לעסוק במחסור בערכות בדיקות, ציוד מיגון ומכונות הנשמה, הם הפכו לשק חבטות ומטרה לגילויי שנאה פרועים.
עיתונאים חרדים הפעילים ברשתות החברתיות כיוונו אצבע מאשימה כלפי נתניהו כמי שבעורמתו מניח לציבור החילוני להתגולל עליהם, כדי שלא יעסקו במחדליו. “הממשלה נערכת להפיל את ניהול התוהו ובוהו של משבר הקורונה על הראש של המגזר החרדי. נתניהו מאיץ בשעות האחרונות להטיל עוצר מלא על היישובים החרדיים בלבד, ללא שום מבחן שוויוני לכלל האזרחים, ולהפוך את החרדים לשעירים לעזאזל בתקשורת. ביבי אל תנסה, זה פשוט לא יקרה”, צייץ ביום ראשון [5 באפריל] יוסי אליטוב, עורך העיתון החרדי “משפחה” ופרשן פוליטי, הנחשב דמות בכירה בנוף התקשורת החרדית והחילונית.
אמירות דומות מצד עיתונאים חרדים נוספים צברו תאוצה בערוצי תקשורת שונים ולא נעלמו מעיניהם של הפוליטיקאים החרדים. אלה מצאו את עצמם מאז פרוץ משבר הקורונה בעמדת התגוננות לאור התפשטות הנגיף המואצת בקרב הציבור שלהם. באווירה הזאת הם נאלצו לצאת להגנתו של שר הבריאות יעקב ליצמן, מנהיגם הפוליטי הבכיר, שהואשם בטיפול כושל במשבר ובמתן הקלות לחרדים, שהמשיכו להתפלל בבתי הכנסת וגרמו להתפשטות המגיפה. המתקפה על ליצמן, שבהמשך חלה בעצמו בקורונה והוכנס לבידוד, לוותה גם בקריאות לפיטוריו ונתפסה כהתרת דמו בקרב החרדים.
חברי הכנסת החרדים הבינו בנקודה הזאת שהעיניים נשואות אליהם, בעוד נתניהו מתעלם ממצוקתם ונהנה פוליטית מכך שהאש מכוונת אליהם. הם התעשתו ויצאו לקרב משלהם על התודעה הציבורית. חבר הכנסת משה גפני מיהדות התורה הסיר את הכפפות ושיגר איום תקשורתי כלפי נתניהו [5 באפריל]: “לא נהיה שותפים של מי שיטיל סגר על המגזר החרדי. זהו קו אדום מבחינתנו. אני מצפה מראש הממשלה נתניהו לפעול בעניין הזה ולא רק להגיד”. גפני הדגיש שהוא אומר את הדברים על דעת עמיתיו השר ויו”ר ש”ס אריה דרעי והשר ליצמן.
נתניהו מיהר לעצור את הסחף. הדבר האחרון שהוא זקוק לו עכשיו בשיא משבר הקורונה והמו”מ לממשלת אחדות, שבלוק הימין-חרדים שגיבש בעמל רב יתפרק. “אני מגנה בתוקף את ההסתה הפרועה נגד הציבור החרדי, שהפנים את הסכנה ואת הוראות משרד הבריאות. מגפת הקורונה לא מבדילה בין חרדים לחילוניים, בין ערבים ליהודים. גם אנחנו לא. המלחמה הזאת היא של כולנו. יחד ננצח אותה”, הצהיר לתקשורת והפיץ את דבריו ברשתות החברתיות. הצהרת נתניהו הרגיעה את הרוחות, כמו גם העובדה שהחליט להטיל סגר מלא על מדינת ישראל בחג הפסח ולא רק על יישובים חרדיים.
למרות זאת, משבר הקורונה ימשיך לאתגר את ברית נתניהו והחרדים, שנראתה עד כה כבלתי חדירה, ויש לכך מגוון סיבות. למשל, השינויים המהירים שעוברים על החברה החרדית בישראל בימים אלה, שדומה שגם להנהגה הפוליטית שלה אין עליהם שליטה. כניסת מאות חיילים ליישובים חרדיים והמגע הבלתי אמצעי בינם לבין צעירים חרדים חושף אותם באחת לעולמות אחרים, שהתנהלו עד כה במקביל אליהם. על פי נתונים אחרונים של חברות התקשורת, נרשם זינוק של 45% בשימוש באינטרנט במגזר החרדי מאז פרץ משבר הקורונה. זוהי מהפכה של ממש שצפויה לשנות סדרי עולם בחברה החרדית, ובעיקר בקרב הדור הצעיר שיהיה חשוף למידע שאינו מטעם הסמכויות הרבניות המסורתיות. במילים אחרות, זהו פתח לשינוי עומק שמטריד מאוד גם את ההנהגה הפוליטית החרדית, ששואבת את כוחה מהרבנים. הצעירים עשויים לקרוא תיגר על הוראת הרבנים עבור מי להצביע בבחירות.
נתניהו נהנה בשנים האחרונות מהברית הבלתי מעורערת עם המפלגות החרדיות. כראש ממשלה הוא שמר על האינטרסים הסקטוריאליים שלהן, על תקציביהן הייעודיים ועל הסטטוס קוו בענייני גיוס. הן מצידן העניקו לו הגנה גם בשעותיו הפוליטיות הקשות, כשלא הצליח להקים ממשלה פעם אחר פעם כנאשם בשוחד. לכן, כאשר חשו בימים האחרונים שנתניהו מתעלם ממצוקתם, הם מיהרו להניח בפניו מעין אולטימטום. אין לראות בדברי גפני כסוף הברית כמובן אלא כצלצול השכמה לנתניהו, שלא יקבל את נאמנותם כדבר מובן אליו משום שעומדות בפניהם אופציות נוספות.
בעיקר רומז גפני ליכולת של החרדים לשתף פעולה עם יו”ר כחול לבן בני גנץ, שנפרד לאחרונה מהשותפות עם יו”ר יש עתיד יאיר לפיד. לפיד הוא סדין אדום במגזר החרדי. הוא נחשב לדמות שנואה הרודפת אותם, וביתר שאת מאז חבר ליו”ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן, שניהל קמפיין נגד החרדים במערכות הבחירות האחרונות. עם גנץ בעל השורשים החרדיים אין להם בעיה, הם מרגישים איתו נוח ומחבבים אותו.
נקודה נוספת שנתניהו צריך להיות מוטרד ממנה היא הברית שנרקמה בשבועות האחרונים בין השר דרעי לבין מספר 2 של גנץ, הרמטכ”ל לשעבר גבי אשכנזי. בין השניים נוצר ציר חזק שתרם רבות להאצת המו”מ להקמת “ממשלת קורונה”, שיכול בעתיד לשמש פלטפורמה לברית חדשה בין החרדים לגנץ ואשכנזי. כעת, כאשר המערכת הפוליטית מתעצבת מחדש, נפתחות גם אפשריות חדשות עבור כולם.
למאמר המקורי מהאתר באנגלית לחצו כאן
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר