סגנית השר גילה גמליאל מבקשת להציע דרך חשיבה אחרת לגבי האתגרים החברתיים האקטואליים במדינת ישראל
בשבועות האחרונים אנו עדים למחאה חברתית מתרחבת, שאותה מובילים הצעירים בישראל.
לכאורה מדובר בהתנגשות אינטרסים בין הממשלה לבין אזרחי המדינה. לכאורה מדובר פה ב”משחק סכום אפס”, שבו כל הוצאה ממשלתית לסבסוד והקלה בתחום מסוים באה על חשבון תחום אחר. לכאורה.
אני רוצה להציע דרך חשיבה אחרת שיכולה גם לספק פתרונות אמיתיים למעמד הביניים הנשחק וגם לשמש מנוע צמיחה של המשק בשנים הקרובות. במילים אחרות, במקום להיאבק על נתחים של אותה “עוגה”, אני מציעה להגדיל את “העוגה”.
המפתח טמון בהבנה כי הפניית משאבים ממשלתיים ארוכי טווח לטובת אוכלוסיית הצעירים היא השקעה ולא הוצאה. השקעה, בניגוד להוצאה, אמורה לשאת פירות בטווח הבינוני והארוך. מכאן נשאלת השאלה כיצד הופכים את הפניית המשאבים לאוכלוסיית הצעירים, שהם השדרה המרכזית של מעמד הביניים, להשקעה?
יש לממשלה תוכנית כזו. ביוני 2009 הצגתי בפני ראש הממשלה תוכנית אסטרטגית לקידום הצעירים בישראל, והיא אומצה על ידיו. לפי התוכנית, שני מנועי הצמיחה החזקים ביותר הם השכלה ותעסוקה. מחקרים כבר הוכיחו כי קיים קשר מובהק בין השכלה לבין תעסוקה, הן במניעת אבטלה והן בהיבט של גובה השכר ורמת החיים. לפיכך, השקעה של המדינה בשני תחומים אלה תניב את התרומה המרכזית לצמיחתה של כלכלת ישראל.
רכישת השכלה גבוהה מבטיחה שכר גבוה יותר ותעסוקה רציפה יותר. שני מרכיבים אלה תורמים להגדלת התמ”ג (תוצר מקומי גולמי) לנפש. אם בנוסף תפחית המדינה את נטל המס ואת מחירי הנדל”ן והמזון, ותבנה תשתית של תחרות אמיתית – כל אלה יחד יגדילו באופן משמעותי את ההכנסות של האזרחים. כיום, יודע כל סטודנט לכלכלה, רוב ההכנסה בקרב מעמד הביניים מופנית לצריכה פרטית ולא לחיסכון. לכן הגדלת ההכנסה בקרב המעמד הבינוני יכולה לשמש אחד ממנועי הצמיחה החזקים ביותר לכלכלת ישראל.
כדי להמחיש את הפוטנציאל הטמון באסטרטגיה זו, בואו נניח כי באמצעות השקעה בהשכלה גבוהה וביצירת מקומות תעסוקה יגדל התמ”ג לנפש, ובעקבותיו יגדל השכר הממוצע במשק ב-12 אחוזים, ובמונחים כספיים, ב-1,000 שקלים בחודש (השכר הממוצע כיום הוא 8,700 שקלים). כעת נניח כי באמצעות שכלול התחרות במשק, מה שיביא להוזלת יוקר המחיה, ובאמצעות הפחתת מחירי הנדל”ן, תעלה ההכנסה ב-1,000 שקלים בחודש. מספר השכירים במשק עומד כיום על כ-3 מיליון. חישוב פשוט מראה כי סך ההכנסה הנוספת במשק (2,000 שקלים כפול 3 מיליון) יעמוד על 6 מיליארד שקלים בחודש או 72 מיליארד שקלים בשנה. גם אם רק 80 אחוזים מזה יופנו לצריכה פרטית, מדובר בפוטנציאל של כ-58 מיליארד שקלים בשנה שיחזרו למשק ויזניקו את כלכלת ישראל.
אם זה נשמע לכם דמיוני, הנה נתון שיראה כי מדובר פה בהערכה זהירה. השכר הממוצע בארה”ב עומד על פי 1.5 מזה שבישראל, ובבריטניה הוא עומד על פי 1.8. תוסיפו על זה את המחירים במדינות האלה, מחירים נמוכים פי שניים ויותר ביחס לישראל, ותבינו כי פוטנציאל הצמיחה גבוה הרבה יותר. וזה כאשר הבאנו בחשבון רק את השכירים (ללא בעלי העסקים הקטנים ובעלי החברות). המצב כיום הוא שאת מרבית הרווחים והמשאבים גורפת קבוצה מצומצמת מאוד של טייקונים שמפנה את מרבית הרווחים לחיסכון ולא לצריכה פרטית, וגרוע מכך, היא מעבירה את הכסף מחוץ לישראל.
תפקידה של הממשלה וחובתה הכלכלית-חברתית-מוסרית הם ליצור שני תהליכים אסטרטגיים בו בזמן: הראשון – הוזלת יוקר המחיה באמצעות פירוק המונופולים, יצירת תחרות אמיתית, הידוק הפיקוח הממשלתי במקרים שבהם נדרשת התערבות ממשלתית ורפורמות מרחיקות לכת במינהל מקרקעי ישראל ודומיו. התהליך השני טמון בהגדלת התמ”ג באמצעות השקעה בשני מנועי הצמיחה – השכלה גבוהה ותעסוקה.
יישום מוצלח של שני תהליכים אלו יוביל לשינוי אמיתי ובר קיימא בחברה הישראלית.
הכותבת היא סגנית שר במשרד ראש הממשלה
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר