זאב בן-יוסף מפריך את ניסיונו של נתניהו להציג את ז’בוטינסקי כמי שהטיף רק לתחרות חופשית תמידית במשק ומוכיח כי ז’בוטינסקי תמך דווקא במעורבות ממשלתית מרחיקת לכת בכלכלה בזמן משבר חברתי בו נוצר פער גדול מידי בין עשירים לעניים
ראש הממשלה נתניהו, שנאם לא מכבר במליאת הכנסת במלאת 71 שנה לפטירת זאב ז’בוטינסקי, ציטט ממִשנתו הכלכלית-חברתית רק את מחציתה, המצדדת בתחרות חופשית; וכידוע – חצי אמת גרוע משקר. שכן כתביו ונאומיו של ז’בוטינסקי מעידים כי גם תמך במעורבות ממשלתית מרחיקת לכת בכלכלה בזמן משבר חברתי, כאשר הפער בין עשירים לעניים מתרחב מידי, ואז יש לדעתו לקחת מהעשירים את המיותר להם ולתת זאת לעניים. יתרה מזו: לא רק שז’בוטינסקי לא התנגד בעיקרון למלחמת מעמדות, כפי שייחסו לו בטעות, אלא הוא אף הטיף למאבק של העובדים לשמירת זכויותיהם המינימאליות (שהן חמשת הממ”ים: מזון, מעון, מלבוש, מורה, מרפא). חובתה של המדינה, אמר, לספק צרכים בסיסיים אלה לכל אדם; ואם המדינה איננה עומדת בכך, רשאים העובדים להיאבק להשגתם.
“חד-נס” – מושג מותנה
מקור הטעות של אלה הסבורים שז’בוטינסקי היה קפיטליסט שמרן נעוץ בעיקר ברעיון ה”חד-נס” של ז’בוטינסקי. אומנם, כל עוד לא הוקמה מדינת היהודים סבר ראש בית”ר כי יש לרכז את כל המרץ, האנרגיה והמשאבים רק במטרה הזו, ועד להשגתה אסור שייכון במקביל שום מאבק להגשמת אידיאל נוסף, גם לא מאבק למען זכויות העובדים, אף לא מלחמת מעמדות. אולם עיקרון זה, מושג ה”חד-נס” של ז’בוטינסקי, שמשמעו דגל אחד, לאומי, המחייב להתרכז ביעד של הקמת המדינה ובו בלבד – הינו מושג מותנה והוא מתבטל לאחר שהוקמה המדינה.
ז’בוטינסקי קבע כי המשימה של הקמת המדינה הינה כה קשה ומסובכת, עד שהיא תובעת את כל הכוחות של דור מקימי המדינה, שעליו היה מוטל להקדיש עצמו כליל לתפקיד האחד הזה. ואילו כאשר תוקם המדינה, לא רק שיהיו לה אידיאלים נוספים אחרים, אלא שהיא אף תהפוך למעבדה חברתית, בה תתגשם בדרך המיוחדת היהודית התרופה לגאולת החברה האנושית כולה.
במכתב שכתב בפאריס ב-2 במאי 1935, אומר ז’בוטינסקי בפירוש שלאחר הקמת המדינה הוא מוכן לא רק לנטוש את עקרון ה”חד-נס”, אלא שהוא מוכן אפילו לצוות על צאצאיו לצאת למהפֵּכה חברתית לאחר שתקום המדינה. כך שבפועל מתגלה ז’בוטינסקי הליבראל-קפיטליסטי גם כמהפכן-סוציאליסטי בזעיר אנפין.
זיבוטינסקי כמהפכן-סוציאליסטי
התופעה הבולטת ביותר של מהפכנות סוציאליסטית מתגלה בעיקר בפרק החברתי-כלכלי של מצע בית”ר שכתב ז’בוטינסקי, ותעיד הכותרת שבחר לפרק זה: “הסוציאליזם הבית”רי”. שם הוא מעלה את “רעיון היובל”, הלקוח גם הוא מהתנ”ך, כמו כל שאר עקרונותיו החברתיים-כלכליים של ז’בוטינסקי. מדובר ברעיון סוציאליסטי-מהפכני פשוטו כמשמעו, למרות שבניגוד לסוציאליסטים והקומוניסטים, הוא גם מצדד בחברה בה קיימת תחרות חופשית מלאה, ללא שום התערבות ממשלתית, למעט חובת האספקה של חמשת הממ”ים” לכל אזרח (ראה לעיל).
לפי השקפת העולם היהודית, אומר ז’בוטינסקי – אין המדינה אדונו של היחיד. לא רק מי שעובד צריך לאכול, אלא כל המתהלך רעב. את העולם צריך לשפר על ידי מהפיכות תקופתיות תמידיות, שיצמצמו את הפער בין הרעב לשבע. מזמן לזמן מתחוללת הסערה ההופכת את הכול, ואז מתחילה ההתחרות הטבעית מחדש.
הסוציאליזם המהפכני של “רעיון היובל”
מזמן לזמן,אמר ז’בוטינסקי, כאשר הפערים בין עניים לעשירים מגיעים לידי תסיסה חברתית משמעותית המפריעה לתִפקוד החברתי – “תחולל החברה בעצמה מהפיכה סוציאלית גדולה ויסודית, תשנה את הכול, תיקח מן העשיר את המיותר לו ותתנהו לעני. אולם לאחר המהפֵּכה – נשאר כל אחד חופשי במעשיו, להתחיל מחדש את מלחמתו הסוציאלית, לשאוף שוב למצב טוב יותר, שוב לנצל ולאמץ את כל כוחותיו וכישרונותיו [בעוד שבמשטר סוציאליסטי, בו יש שִוויוֹן שאיננו מצריך תחרות – תחסר לו המוטיבציה לעשות כן]. פירוש הדבר להתחיל מבראשית, לבל תקפא האנושות בחוקיות של אבן, שבה אין טעם ואין היגיון למישהו להיטיב לעבוד מאשר שכנו, כי בין כך ובין כך הוא יישאר ‘יחסן’ כמוך. לא, האנושות צריכה תמיד לסעור, לרתוח, לתסוס; כל אדם צריך לראות לפניו דרך פתוחה למעלה ההר, האחד יעלה, השני יחליק וייפול; חיים יהיו, הִתחרות וקידמה – עד ליובל המהפכני החדש, כאשר ישוו מחדש עני ועשיר, ואחר כך יתחילו שוב מבראשית”.
ז’בוטינסקי – סוציאליסט ליבראלי וקפיטליסט מהפכני
כשם שהיה ליבראל ומהפכן כאחד (ובעצם ניתן להציב את מִשנתו באמצע הסקאלה של הקצוות הללו), מתברר שבין קצוות הסקאלה של סוציאליזם וקפיטאליזם היה ז’בוטינסקי איש המרכז והאמצע המאוזן. הוא צידד אומנם בתחרות חופשית (במשך רוב הזמן), אבל תמך גם בְּמהפֵּכה סוציאליסטית למהדרין שתתרחש אחת למספר עשרות שנים, לאחר שיתברר כי הפער החברתי גדל מידיי וגורם להתפוררות חברתית-לאומית; ולאחר שצומצם הפער בין עשירים לעניים – שוב חוזרים לתחרות חופשית.
אפשר להסכים עם דעתו של ז’בוטינסקי ואפשר להתנגד לה, אבל כשאנו מאמצים עמדה חברתית-כלכלית כלשהי, חשוב שנדע את העובדות לאשורן וכדאי שנבין היכן אנו עומדים ביחס לאידיאולוגיה השורשית של ההוגה הציוני הדגול. במיוחד כשמדובר בנאום פומבי של ראש ממשלה שאביו נמנה על אנשי סודו המסורים ביותר של זאב ז’בוטינסקי.
הכותב, זאב בן-יוסף, מנכ”ל חטיבת בוגרי בית”ר, בעל תואר ראשון במדע המדינה ומסיים תואר שני בפילוסופיה של המדעים, הינו עיתונאי ועורך כתבי עת.
מקורות:
עולמו של ז’בוטינסקי, מ’ בלע, ע’ 170 – 173 ; רעיון בית”ר, 1934, כרך “בדרך למדינה”, ע”ע 333 – 334 ; מִשנתו הסוציאלית של זאב ז’בוטינסקי, א’ אקסלרוד, הוצ’ הוועה”פ של הסתדרות העובדים הלאומית, תשכ”ב ; כל יחיד הוא מלך, ר’ בילסקי, הוצ’ דביר, 1988 ; זאב ז’בוטינסקי -האיש ומשנתו, י’ נדבה, הוצ’ משרד הביטחון, 1980 ; לתיקונו של עולם, הוצ’ מסדר ז’בוטינסקי, 2001.
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר