יוסף עברון בראיון מקיף עם השר סילבן שלום – ערב ראש השנה תשע”ב
- · ביסודו של נאום אובמה באו”מ עומדת מערכת היחסים המתמדת והאמיצה בין ארה”ב לישראל הנתמכת על ידי כלל הציבור האמריקני.
- · אבו מאזן בנה מגדל קלפים גבוה שהתמוטט מול עיניו ומכאן נאום התסכול.
- · “האביב הערבי” הביא לסילוקם של מנהיגים פרו מערביים (כמובארק ובן עלי), אך לא הצמיח את ההנהגה הדמוקראטית הנכספת.
- · אם ההתקפות מעזה יימשכו יש לשים להם קץ גם אם מדובר בכניסה קרקעית.
- · פרויקט הדגל של המשרד לפיתוח הגליל והנגב הוא בית הספר לרפואה בצפת.
- · מסילת הרכבת בין עכו לכרמיאל התשתית למסילת רכבת לצפת ולקרית שמונה.
- · אל לו לליכוד להתעלם מהמחאה החברתית אלא להצטרף אליה; הדגל
החברתי כלכלי הוא דגלו מאז הקמתו ועלינו להיות נאמנים לשורשינו. - · חוסן לאומי אינו רק חוסן ביטחוני אלא גם חברתי: הגיע הזמן לשינוי סדרי עדיפויות ולהשקעה רבה יותר בתחומים אזרחיים.
- · נגד “הכרזת מלחמה” על הטייקונים, אין לשכוח שהם מעסיקים אלפי משפחות.
- · בעד החלת סוף שבוע ארוך בימים שבת-ראשון.
שאלה: כיצד יש להתייחס לנאום האוהד של הנשיא – האם הוא נובע מהרצון לרצות את היהודים בארה”ב ערב בחירות או מתוך אהדה כנה ואמיתית לישראל ?
סילבן שלום: ביסוד העניין עומדת מערכת יחסים הדוקה ואמיצה בין ארה”ב לבין ישראל הנובעת מערכים משותפים לשני העמים. הממשל האמריקאי רואה במדינת ישראל בת ברית אמיתית. לעולם המערבי ברור כיום כי ישראל היא אי של יציבות והמשענת היחידה של המערב במזרח התיכון. יותר ויותר מבינים, ש”האביב הערבי” איננו מה שקיוו במערב, והקיצוניים עשויים להשתלט על חלק מהמדינות במזרח התיכון. משמע הדבר, שאירן הולכת להתחזק והדמוקרטיה היחידה שניתן להסתמך עליה היא ישראל, וחשוב לחזק אותה. במזרח התיכון מצויות עתודות הנפט ל-50 השנים הקרובות והשליטה באזור היא קריטית. זהו מאבק אדירים על צינור החמצן של המערב, בין העולם המערבי והחופשי, לבין איראן וגורמים פונדמנטליסטיים המסכנים את השליטה המערבית באזור.
ש. כיצד לדעתך על ישראל לנהוג בעתיד כלפי אבו מאזן והרשות הפלשתינית שהוא עומד בראשה, לאחר נאומו המרושע, ואי נכונותו להידברות עם ישראל ,לעומת להיטותו להגיע להסכמה עם החמאס ?
ת. נאומו של אבו מאזן היה נאום שנבע מתסכול. אבו מאזן הבין כי הקהילה הבין לאומית איננה בכיסו. הנאום שלו היה נאום של של אכזבה גדולה; הוא בנה מגדל קלפים שהתמוטט מול עיניו. הציפיות שנטע בפלסטינים היו כל כך גבוהות, שאבו מאזן מתקשה עתה להתמודד עם תוצאותיהן המאכזבות. אין ספק, כי הופעתו באו”מ הייתה אחת מנקודות השפל שלו. הזהירו אותו מראש, הן סאלם פיאד, ראש ממשלתו שהתנגד למהלך, הן החמאס, שהתנגדותו נבעה מסיבות אחרות. אבו מאזן סבר, שהוא בא לקצור פירות, להירשם בהיסטוריה הפלסטינית כמי שהביא להם מדינה, אך בסופו של דבר זה לא קרה, והוא נתן ביטוי לאכזבתו בנאומו הקיצוני.
מה דעתך על ההתרחשויות המהפכניות במדינות האזור – האם הן יובילו לדמוקרטיזציה באותן ארצות ?
ת. האביב הערבי הביא לסילוקם של מנהיגים פרו מערביים כמו מובראק ובן עלי ולא הצמיח במקומם מנהיגים עם גישה פרו מערבית, נהפוך הוא. אני סבור, שכיום, בעיצומו של המאבק המתנהל מול איראן על שליטה במזרח התיכון, מתחזקת ההכרה, שהדמוקרטיה היחידה שניתן לסמוך עליה במזרח התיכון היא ישראל. ולא מדובר רק בארה”ב אלא גם במדינות אירופה, הנזקקות לדלק לא פחות מהאמריקנים. הדעה, שמדינה פלסטינית, אם תקום, תישלט על ידי הכוחות המתונים הולכת ומאבדת את אחיזתה; אין שום ביטחון, שלא יהיה זה דווקא החמאס שינצח בבחירות שתיערכנה (אם תיערכנה), מה שיעניק לאיראן גישה יבשתית לעיראק, לסוריה, לירדן (שמשטרה הנוכחי עלול להתמוטט) בעוד עתידה של מצרים לוט בערפל. כל זה מוביל את ארצות המערב למסקנה, שיש לחזק את ישראל כאי של יציבות במזרח התיכון.
האם מדיניות ההבלגה שנקטה ישראל לגבי ההתקפות מעזה על יישוביה נראות לך נכונות – והאם יש להמשיך בכך גם בעתיד אם יחודש היירי ?
ת. ההתקפות החוזרות ונשנות על יישובי הדרום, זה למעלה מעשור, הן בלתי נסבלות, ואם הן יחודשו, יש לשים לכך קץ אחת ולתמיד. כיום כבר לא מדובר בקסאמים הנורים לעבר שדרות ועוטף עזה אלא בטילים הרבה יותר קטלניים המסוגלים להגיע עד לבאר שבע ואף ליישובים רחוקים יותר במרכז הארץ. מחובתנו לעשות כל שניתן, כולל כניסה קרקעית, פעולות של סיכול ממוקד ופגיעה בתשתיות – כדי להגן על היישובים המותקפים ולהחזיר לעצמנו את ה”הרתעה”, שדומה שאבדה לנו. לא ייתכן מצב, שאזרחי ישראל לא ינומו שנתם בשלווה, בעוד שראשי ארגוני הטרור ישנים על מי מנוחות. אנו יודעים, שהיירי מתבצע או פוסק אך ורק בהסכמתו של החמאס, אשר שליטתו על ארגוני הבת כמעט מוחלטת.
יחד עם זאת, אל לנו לפעול מן הבטן אלא גם מן הראש; יש לזכור שלכל פעולה שלנו יהיו מחירים מדיניים וביטחוניים, אך חובתה הבסיסית של כל ממשלה בישראל היא להבטיח את שלומם וביטחונם של אזרחיה.
הפרויקטים שישנו את פני הגליל והנגב
כשר הממונה על פיתוח הגליל והנגב – האם תוכל לפרט את ההישגים בתחום זה מאז כניסתך לתפקיד ?
ת. פרויקט הדגל של המשרד הוא הקמת בית הספר לרפואה בצפת בעוד כשבועיים, עם פתיחת שנת הלימודים האקדמית, ייפתח בית הספר החמישי לרפואה בישראל בעיר צפת. 130 סטודנטים ראשונים יחלו שם את לימודיהם. לא מדובר רק בתוספת של רופאים נוספים, שהמערכת כה זקוקה להם אלא במהפכה של ממש עבור העיר צפת ואזור הגליל, הדבר יביא לתוספת של 5000 מקומות תעסוקה ולשדרוג בתי החולים ומערכות הבריאות באזור.
האם אינך סבור שבעייתה העיקרית של העיר צפת היא העדר מקורות לתעסוקה – ויותר חשוב להקים שם מפעלים להעסקת עובדים מאשר להקים מכללות ?
ת. בית הספר לרפואה בצפת יהווה תשתית להקמת אוניברסיטה בגליל. אוניברסיטה בגליל תביא לשינוי פני הצפון כפי שעשתה אוניברסיטת בן גוריון בנגב. כל הפרויקטים שאנו מובילים מוסיפים מקומות תעסוקה. יצירת תעסוקה הינה שיקול משמעותי במעבר של תושבים לנגב ולגליל ובשימור אוכלוסייה קיימת ועל כן אני פועל רבות בתחום זה. אנו מובילים הקמה ושדרוג של אזורי תעשייה, אשר כבר מהווים מקור משיכה למפעלים גדולים, דוגמת “טרה” ו”סודה סטרים” ופועלים על מנת להביא עוד מפעלים רבים לאזור.
העתקת בסיסי צה”ל לנגב תשנה את פני האזור
בנגב אנו מובילים פרויקט עצום אשר ישנה את פני האזור. המשרד לפיתוח הנגב והגליל אחראי למתן המענה האזרחי של מעבר בסיסי צה”ל לנגב, שעתיד לשנות את פני האזור. משפחות הקבע מהוות אוכלוסייה פוטנציאלית למעבר ואנו מסייעים להם בסבסוד עלויות פיתוח ושכר דירה. בנוסף, אנו גם מקימים שכונות ייעודיות למשפחות הקבע, שאחד מבני הזוג, או שניהם, יעברו לשרת באזור.
בימים אלו אנו פועלים במלוא המרץ לקידום הקמת בית חולים שני בנגב. פערי הבריאות בין הפריפריה למרכז משתקפים היטב בתחום הבריאות; הקמתו של בית חולים נוסף, תביא לצמצום פערים דראסטי ולשיפור השירות הרפואי לתושבי האזור, תוך תוספת של אלפי מקומות תעסוקה.
פרויקט אחר, שאנו מקדמים, הוא הקמת שדה תעופה בינלאומי נוסף בנבטים, שיציב את הנגב על המפה העולמית. גם מהלך זה יספק אלפי מקומות תעסוקה לתושבי האזור וימשוך תושבים חדשים.
תחום נוסף שאנו משקיעים בו רבות הוא תחום החינוך, אשר לדעתי הוא הכלי העיקרי לצמצום הפערים בחברה. הבאנו פרויקטים של “כיתות חכמות” וסיסמא לכל תלמיד. “כיתה חכמה” הינה סביבה אינטראקטיבית, אשר מכינה את התלמיד לסביבה הטכנולוגית ומעשירה אותו. פרויקט סיסמא לכל תלמיד שולב אף הוא בעשרות בתי ספר, מה שיאפשר גישה מרחוק לפורטל הכיתתי לתלמידים, מורים והורים, גם אם הם אינם נוכחים בבית הספר. בנוסף הצלחנו להביא להקמת שלוחה של “בצלאל” בערד, ואנו מובילים את פתיחת האקדמיה למוסיקה באוניברסיטת בן גוריון.
מסילת ברזל לצפת ולקרית-שמונה
עם כניסתי לתפקיד הצבתי יעד של הבאת 300 אלף מתיישבים נוספים לנגב ו300 אלף מתיישבים נוספים לגליל בעשור הקרוב. הקמתי במשרדי את מנהלת ההתיישבות בראשות פנחס ולרשטיין והשינוי כבר ניכר בשטח.
במסגרת פעולותינו לשדרוג וחיזוק תשתיות התחבורה לנגב ולגליל, הובלנו את הקמתה של מסילת הרכבת בין עכו לכרמיאל (אשר תהווה את התשתית למסילת רכבת לצפת ולקרית שמונה); התחלנו בביצוע הכפלת מסילת הרכבת בין באר שבע לתל אביב, מה שיוביל לקיצור זמן הנסיעה ל48 דקות. כמו כן יזמנו את הארכת כביש 6 לצומת שוקת בדרום ולצומת כברי בצפון, תוך פתיחת חלקו הדרומי לנסיעה, ללא תשלום.
אנו מקימים גרעיני התיישבות וכפרי סטודנטים. גרעיני ההתיישבות הינן קבוצות המתארגנות יחד ומבקשות מודל של התיישבות קהילתית, הן בערים והן במרחב הכפרי ואנו מקדמים זאת בנגב ובגליל. לבד מהקמת גרעינים תורניים (בהם אני רואה את חוד החנית של הציונות) יזמנו הקמתם של כפרי סטודנטים ברחבי הנגב והגליל, ובימים אלה מוקמים גרעיני בוגרים, אשר סיימו את לימודיהם ומקימים התיישבות קבע בנגב.
הדגל החברתי-כלכלי היה מאז ומתמיד דגלו של הליכוד
מה דעתך על המחאה החברתית ?
ת. אני חושב שלא ניתן להתעלם ממנה. מזה שנים אני טוען, שיש לשים את הנושאים האזרחיים בראש סדר היום הציבורי ולעבור מתפיסה ביטחונית לתפיסה חברתית. על אף שהיו כאלו שתפסו טרמפ פוליטי על המחאה, אין ספק כי מדובר במחאה אותנטית, אשר מגיעה מקרב העם. המחאה הינה ייחודית, מתוקף העובדה שהיא מגיעה מן המעמד הבינוני. לא רק שאיננו צריכים להתנגד לה, אנו צריכים להצטרף אליה. הליכוד היא מפלגת העם והדגל החברתי כלכלי הוא הדגל שאנו מניפים כל השנים. על הליכוד להיות נאמן לעצמו ולשורשיו. אנחנו צריכים להנהיג כלכלה רחומה המנצלת את היתרונות של הכלכלה החופשית, אך עדיין שומרת על רגישות חברתית גבוהה.
הגיע הזמן לשינוי סדרי העדיפויות
עלינו להבין כי חוסן לאומי אינו רק חוסן ביטחוני, אלא הוא גם חוסן חברתי. עלינו להבין כי לא כל תקציב הביטחון הוא ביטחון וישנה אפשרות להתייעלות אדירה בביטחון. בדו”ח ברודט התחייבה מערכת הביטחון להתייעלות של 3 מיליארד ₪, אנו צריכים את הכסף הזה ויש להשקיע אותו בחינוך, בריאות, תשתיות ופריפריה.
יש לעצור את מתווה הורדת המיסים הישירים ולהעלות מיסים עקיפים. הפערים בחברה הם גדולים ויש לתת מענה נכון יותר לקבוצות שעובדות. בהיותי שר אוצר, העברתי את הרפורמה הגדולה במס, אשר הביאה למתווה של הורדת מיסים ליחידים וחברות. לצד מתווה הורדת המיסים הטלתי גם מס על הבורסה, בשיעור של 15 אחוזים, אשר מכניס 8 מיליארד ₪ בשנה. זה היה צעד לא קל, שניסו לעשות אותו גם לפני ללא הצלחה. אני מאמין שחייבים להנהיג מדיניות מאוזנת וכי לצד ההפחתות יש צורך למצוא מקורות מימון. כיום כאמור, אני סבור כי יש לעצור את מתווה הפחתת המיסים הישירים. צעד נוסף הוא מתן פטור ממס הכנסה לבעלי שכר של 10,000 ₪ ומטה. מהלך זה יש לבצע בשתי פעימות, כאשר בשלב הראשון יש לתת פטור ממס הכנסה לעובדים המרוויחים את השכר הממוצע במשק ובשלב השני, כאמור, לעובדים המרוויחים עד 10,000 ₪. על מנת לממן זאת יש לבחון מדרגת מס נוספת למרוויחי שכר גבוה. כמו כן אני בהחלט חושב כי יש מקום להעלות את המיסוי על רווחי ההון לרמה של 25%. אני מעוניין להבהיר, אני מתנגד למלחמה שהכריזו בטייקונים. אל לנו לשכוח שהם מעסיקים עשרות אלפי משפחות וכמובן שאנו לא רוצים שהם יעבירו את עסקיהם לחו”ל, אך גם על הבכירים לתת ואלו שיש להם צריכים להיות שותפים. זו תהיה תרומתם האמיתית לצמצום הפערים. מדיניות זו היא אשר יוצרת את האיזון של עזרה לשכבות הבינוניות תוך פריסה נכונה של נטל המס.
חשוב לציין כי, כצעד משלים לרפורמה במס חוקקתי בכנסת שעברה את חוק מס הכנסה שלילי שמטרתו היא להיטיב עם משפחות אשר אינן מגיעות כלל לסף המס ולכן מתווה הורדת המיסים לא היטיב עימן. בינואר הקרוב יחל לפעול מס הכנסה שלילי בפריסה מלאה, בכל רחבי הארץ, דבר אשר יכניס מאות ₪ למשפחה מן המעמד הנמוך, בה אחד או שניים מבני הזוג עובדים, אך אינם מגיעים לסף המס. הפעולה תעודד את המשך עבודתם מחד ואת יכולתם לחיות בכבוד מאידך.
אני מאמין כי הגיע הזמן לשינוי סדרי עדיפויות ולהשקעה רבה יותר בתחומים אזרחיים כמו חינוך, בריאות, תשתיות ופריפריה.
בעד סוף שבוע ארוך
מתוך תפיסה זו אני מקדם את יוזמתי להחלת סוף שבוע ארוך, בימים שבת ראשון. סוף שבוע ארוך הוא מהפכה של ממש. כיום אין סוף שבוע אמיתי במדינת ישראל. המהלך יהיה בעל השפעות משמעותיות הן כלכליות והן חברתיות. 75 אחוזים ממדינות העולם ו100 אחוזים מהמדינות המפותחות עברו לסוף שבוע בימים שבת וראשון.
זהו צעד מתבקש מבחינת המשק הישראלי . יום שבתון נוסף, שבו יהיו פתוחים בתי העסק, התחבורה הציבורית, ואתרי התיירות צפוי להרחיב את הצריכה הפרטית, את ענף התיירות ואת ענפי השירותים.
נפגשתי כבר עם הגופים הכלכליים הבכירים במשק, אשר הביעו תמיכה בלתי מסויגת ביוזמה (כולל איגוד לשכות המסחר, התאחדות התעשיינים והסתדרות העובדים). אני מאמין ששינוי כזה צריך לעבור דרך הממשלה, אך אם הדבר יתעכב היוזמה תתקדם דרך ערוצים אחרים. חשוב, כמו כן, לציין, שסוף שבוע בימים שבת-ראשון יאפשר גם לאוכלוסייה הדתית ליטול חלק בפעילויות דוגמת ספורט, טיולים, קניות ובילוי. יהא בכך, משום מתן פתרונות ומענים לכלל האוכלוסייה.
אני מאחל לכולנו שתהיה זו שנת תפנית ושהשנה באמת הנושאים האזרחיים יעמדו בראש סדר העדיפויות הלאומי. אם נדע למצוא את הגשר בינינו, מובטח לנו שהשנה תהיה שנה בה נדע לקדם את עצמנו ובעיקר לקדם את הפריפריה.
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר