61 מנדטים צבועים ימין. זהו מספר המנדטים שעליו חולמים מזה כמה שנים מצביעי המחנה הלאומי. זאת המשימה, זה היעד. כדי לסייע במטרה בעוד כ- 7 שבועות, אזרחי מדינת ישראל, ייצאו בפעם הרביעית תוך שנתיים לקלפיות כדי לבחור את המועמד הראוי ביותר לכהן כראש ממשלת ישראל.
תמה עונת המלפפונים הפוליטית. אקורד סיום הגשת הרשימות היה החבירה של חגית משה לבנט, ומצד שני, סמוטריץ, הסכים לקבל אליו את איתמר בו גביר כבלוק טכני. הסקרים הראשונים לאחר סגירת הרשימות, משקפים בעקביות עיקשת את התרחיש שמצביעי הימין מייחלים לו, עוד מנדט או שניים, ובישראל תושבע ממשלת ימין מלא מלא. על מנת לעמוד ביעד צריך לדעת לתמרן. מי שיהווה לשון המאזניים לפי התחזיות יהיה נפתלי בנט.
כשהאחרון נשאל חדשות לבקרים האם ימליץ על נתניהו, נשלפת תמיד התשובה שמאחוריה יש אג’נדה מתוכננת בקפידה אשר נאמרת בנחישות- “את נתניהו צריך להחליף!”.
כדי להיות עם המנצחים, בנט יצטרך לשמור על הקלפים קרוב לחזה. הוא וחבריו לסיעה זהירים בראיונות. בנט נזכר בערגה מימיו בסיירת ולא שוכח להיעזר באחד מעקרונות המלחמה- פשטות. נראה כי כל יציאה ל”פעולה” (ראיון) מבוצעת באופן קפדני ומתודרכת בנקודות ברורות. בנט משתדל להימנע מסיסמאות וכל זאת, על מנת להערים ולטשטש את מתחריו, סער ולפיד. המסרים של בנט ו- חברי “ימינה” עמומים, ואין לי כל ספק שהדבר נובע מנקודת מבט של פוליטיקאי לא מספיק מנוסה כאשר בסבב א’ סיעתו דאז, “הימין החדש”, קרסה, ולא עברה את אחוז החסימה.
נפתלי בנט נלקח בחשבון כאשר נתניהו עושה מתמטיקה פשוטה בעזרת אצבעות. בנט יודע שבמידה וייבחר ראש ממשלה שלא עונה לשם: נתניהו, אזי, בנט בבעיה. פסגת שאיפותיו של מנהיג “ימינה” היא להנהיג את הימין בישראל ביום שאחרי עידן נתניהו. מבחינת בנט, בהינתן ויושבע ראש ממשלה חדש בישראל, במקרה הטוב, בנט יצטרך להניח את המטרות שלו בהקפאה ולהתפלל שמשהו במפה הפוליטית יקרה כדי שהוא יוכל להפשיר את הסיעה בחזרה. במקרה הבלהות, בנט ייעלם מהמפה הפוליטית אט אט ועל מפלגתו ייגזר גריטה כואבת. בהינתן והציונות הדתית בצירוף בן גביר שהתמרכז השבוע באמירותיו, תעבור את אחוז החסימה, נתניהו אומנם ייסחט על מנת להכניס את בנט, אבל גם בנט יודע שציפור אחת ביד עדיפה משתיים על העץ. עדיף לו לבנט, לא לחפש הרפתקאות ולשים את האגו בצד. כיום, נתניהו הינו המנהיג הפופולרי והיציב ביותר בדור האחרון. לדאבונו של בנט, הוא עד למנהיגות הזו דקה, דקה.
נפתלי בנט צריך לצבור עוד ניסיון מיניסטריאלי כדי לעקוף את מתחריו מבחוץ. יש עוד מספר קריטריונים שהוא צריך לעבור על מנת להציב את עצמו כאלטרנטיבה לנתניהו. לדוג’, כהונה נוספת כשר בממשלה תחת נתניהו ועבודה מתואמת של הליכוד עם סיעת “ימינה” בענייני משפט, תשקף נאמנה לציבור כי הגיעה העת למעשים. לעניות דעתי, לבנט אין תסריט של הקמת ממשלה אחרת. אופתע אם כן. אמנם, לאדם הסביר יש זיכרון קצר, אך אם בנט יתמהמה ויתחמק, הליכודניקים, אשר סבבי מערכות הבחירות היו אקדמיה מזורזת עבורם לשמירת הזיכרון וגיבוי ליום שיצטרכו, והם, לא ישכחו וינקמו בחזרה בהזדמנות הקרובה שתהיה. הצטרפות לכל ממשלה אחרת ו/או ישיבה תחת בנט עצמו, תציף משקעים עוד בטרם סיום 100 ימי החסד שהציבור יעניק לממשלה שתקום.
באשר לנתניהו והיעד 61. בימים אלו, אנו חווים משבר מורכב מאין כמותו, ועדיין, נתניהו שקורץ מחומר של מנהיגים דגולים, עומד על הרגליים ובשונה מראשי סיעות אחרות, הוא פועל להשאיר את המדינה “מעל המים” ותוך כדי מתמרן בין אירן לייצוב הכלכלה בישראל. תומכי הליכוד, יודעים להעריך את מנהיגותו של נתניהו. בזמן אמת, הם יידעו לצופף שורות. כשמועמדים אחרים מחרימים את נתניהו מתוך מניעים אישיים, על המחנה הלאומי להתאגד סביב נתניהו והליכוד.
אין ולא יהיו תירוצים, כדי לנצח- חייבים את המנדט ה- 61.
מאת: עו”ד אוהד אבידר.
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר