תיאור המחלוקת שמשסעת את המייסדים שלב אחרי שלב , ופרשנות של יעקב מאור
הבחירות לועידת הליכוד הסתיימו, אבל המחלוקות בשטח ממשיכות לבעבע ולרחוש. לאחר פרסום תוצאות הבחירות יש לאנשים לא מעטים טרוניות על מעשים לא כשרים לדעתם שעיוותו את התוצאות. המחלוקת הגדולה ביותר בשטח היא בקרב המייסדים. למייסדים שמורים 250 צירים בועידה. על מקומות אלה התמודדו שתי קבוצות: האחת- קבוצת אלי שטרית וחוג תגר. השניה- קבוצת אהרון מלצר.
התוצאה- קבוצת מלצר זכתה בכל 250 המקומות, וחוג תגר בראשות אלי שטרית לא הכניסו אפילו ציר אחד.
תוצאות אלה היכו בתדהמה ליכודניקים רבים. אלי שטרית וחבריו מהאצ”ל נחשבים “עמודי יכין ובועז” של התנועה שלנו. אם היינו חברה בע”מ – היתה להם מנית יסוד. אילו תנועתנו היתה נדל”ן – היא היתה רשומה על שמם בטאבו. הם נלחמו בשורות האצ”ל לגרש את הבריטים ולהקים את המדינה. הם הקימו את מפלגת חרות ואת התנועה יחד עם מנחם בגין. כמעט כל חברי הכנסת של חרות היו מחוג תגר. הם נחשבים המצפן האידיאולוגי של הליכוד. הכל יודעים שהם חפים מכל אינטרסים פרטיים ואינם זקוקים לג’ובים. לכן בכל הפריימריס האחרונים ראשי קבוצות עלו לרגל לאברום אפל ז”ל ולמחליפו אלי שטרית יבל”א לקבל המלצות על מתמודדים אידיאולוגיים, והוסיפו כמה מהם גם לדילים שלהם. ההשפעה של חוג תגר על הליכוד גדולה ממשקלו המספרי והכמותי. ראש חוג תגר הקודם, אברום אפל, הוא שהקפיץ את ביבי לראשות התנועה וראשות הממשלה. יש מוסכמה בליכוד שאלי שטרית הוא שהכניס לכנסת הקודמת את גדעון סער, ולכנסת הנוכחית את אופיר אקוניס וציפי חוטבלי. עד היום בכנסים של מרכז הליכוד יש חברים שבשלב ההצבעות מסתכלים לכיוון של אלי שטרית וסמי סמואל ויוסקה נחמיאס, כדי להצביע בשיטת “לאורם נלך”. לכן מפתיע שמעתה לא נראה בועידת הליכוד את “האבות” שלנו. הרחקתם כעת ממוסדות התנועה נחשבת בעיני רבים כעבירה על מצוות “כבד את אביך ואת אימך”.
אהרון מלצר לא היה באצ”ל. הוא הצטרף אלינו בשנות השבעים יחד עם שמחה ארליך וגדעון פת ושאר חברי המפלגה הליברלית לשעבר. מאז הוא פעיל מאוד בעניני המפלגה וצבר זכויות רבות. בעשור הקודם הוא הקים את “הפורום לשמירת ערכי הליכוד”, שהיה מעין ארגון-גג שתחתיו התקבצו ראשי כמה קבוצות אידיאולוגיות, ביניהם עמנואל וייזר ממסדר ז’בוטינסקי, הלל ארמן ואהרון בר מחוג תגר, שבח שטרן ונתן אנגלסמן ממטה יו”ש, אלי קורנפלד מקבוצת “דרכך דרכנו”, משה פייגלין ומיכאל פואה ממנהיגות יהודית וראשי קבוצות אחרות (ואנוכי ביניהם). הפורום השפיע על הח”כים, על לשכת הליכוד ועל המרכז, אך הוא דעך לאחר שלא הצלחנו למנוע את הגירוש מגוש קטיף.
מי שמתמצא בזרמים שמתחת לפני השטח לא הופתע אחרי הבחירות האחרונות לועידה. ידענו שקבוצת אהרון מלצר נערכת לבחירות בצורה מקצועית. מלבד חבריהם הטבעיים, הם הבטיחו לעצמם מראש תמיכה של ישראל כץ עם כ300 מצביעים, תמיכה של מיקי איתן עם כ250 מצביעים, ותמיכה של מנהיגות יהודית עם כ120 מצביעים. עם נתוני פתיחה כאלה היה ברור שהם יזכו בשני שליש, ואף היה סיכוי שהם יזכו בכל המקומות, כפי שאכן קרה.
לפני הבחירות היו ליכודניקים שפנו אל אלי שטרית ואל אהרון מלצר בהצעה שיגיעו להסכמה על רשימת צירים, כמו שנעשה במספר סניפים. זה היה יכול לייתר את הצורך בבחירות לקבוצת המייסדים. מיכאל פואה מקבוצת מנהיגות יהודית סיפר לי שלפני שנענה לבקשה של מלצר להצטרף לקבוצתם, הוא הפציר באלי שטרית להגיע להסכמות עם הקבוצה השניה. רק לאחר שנדחה בעקשנות, הוא הודיע בצער לשטרית על החלטתם לתמוך בקבוצה היריבה.
גם כותב שורות אלה חשש מהתוצאות, ולכן נקטתי יוזמה לנסות לגשר בין שני המחנות. אהרון מלצר הסכים מיד. לעומתו, אלי שטרית הציב תנאי מוקדם: “קודם שיוציאו מהרשימה את משה דולגין, אפרים אבן, ואהרון בר”. הוא היה מוכן להתחיל לדבר על רשימה מוסכמת רק בתנאי שיעיפו את שנואי נפשו. משה דולגין הוא מראשי קבוצת המייסדים של מלצר, ואהרון בר פעיל שטח נמרץ. מלצר היה נאמן לחבריו ולא הסכים לסלקם. כך נכשלתי גם אני בניסיון הגישור, כמו שקרה גם לחברים אחרים.
במצב זה הלכו שתי הקבוצות לבחירות, והתוצאות ידועות. מלצר לקח את כל הקופה, ושטרית נמחק.
כעת אלי שטרית מסרב להשלים עם התוצאות. הוא טוען שהיתה פגיעה חמורה בטוהר הבחירות ע”י אנשי המנגנון. לדבריו נמנעה מרבים מתומכיו זכות הבחירה, ולכן התוצאות אינן משקפות את רצון הבוחר. הוא מאשים את צבי דוד (מאנשי דולגין) שלקח ללא סמכות מהחדר של רפי דואק או מחדר המחשבים טפסים של חברי קבוצת שטרית, והסתיר אותם כדי שהקלדניות לא יוכלו לרשום אותם ב”ספר הבוחרים” כבעלי זכות בחירה. לדברי שטרית, אילו כל המתפקדים שלו היו מגיעים להצביע, התוצאות היו אחרות. אגב, חוץ מהמייסדים יש עוד קבוצה תל אביבית שמאשימה את צבי דוד באותם מעשים. אם זה נכון, מדובר בעבירה תנועתית ומוסרית חמורה ביותר, אולי אף פלילית.
לפיכך אלי שטרית דורש לבטל את תוצאות הבחירות לועידה, ולקיים בחירות חוזרות לקבוצת המייסדים. הוא פנה לראש התנועה, בנימין נתניהו, במכתב שמפרט את טענותיו לזיופים ואת דרישתו לבחירות חוזרות ולשמירה על טוהר הבחירות.
נתניהו וגבי קדוש מבינים את הנזק התדמיתי שעלול להיגרם לליכוד אם יקבלו את דרישתו של אלי שטרית. בנוסף, אם יעתרו לבקשתו זה יהווה תקדים שבעקבותיו יבקשו בחירות חוזרות גם בעוד קלפיות בכל הארץ. לכן הם הציעו פתרון אחר לסגור בשקט את הפרשה המביכה. נתניהו הציע להכניס לועידה כמה צירים מקבוצת שטרית בלי בחירות.
אהרון מלצר מתקומם ומתנגד לזה. “מכוח איזה סעיף בחוקה רוצה ביבי להוסיף צירים לועידה? בחוקת הליכוד אין סמכות לראש התנועה להכניס לועידה אנשים מטעמו. כדי לעשות זאת יש לשנות תחילה את חוקת הליכוד”.
מלצר אומר שהוספת צירים שלא נבחרו זו עקיפה של הדמוקרטיה. בבחירות דמוקרטיות מי שנבחר – נכנס. מי שלא נבחר – נשאר בחוץ. מלצר מציג את התוצאות לקבוצת המייסדים ומראה שהציר האחרון שנכנס ברשימת המייסדים של מלצר קיבל 250 קולות. לעומתו, המועמד הראשון מקבוצת שטרית שזכה במספר המצביעים הגדול ביותר קיבל רק 99 קולות. לדעתו, היה על אלי שטרית לפנות לבית הדין של התנועה, כפי שידע לעשות במקרים רבים בעבר. נתניהו איננו הכתובת.
גם מלצר פנה לראש התנועה, ולדבריו ביבי אמר לו “אם אין הסכמה של כל המייסדים אז אני לא רוצה להעביר את זה בכוח”.
אבל בכך לא הסתיים המאבק. לפי שמועה אחרונה שמסתובבת במסדרונות המצודה, כעת מציע נתניהו לשתי הקבוצות להכניס עוד עשרה צירים לכל קבוצה בלי בחירות. מלצר מוסיף להתנגד גם לכך.
בשבוע שעבר התרחש מפנה בפרשה. הכביסה המלוכלכת שלנו יצאה החוצה. העיתונאי יובל קרני פרסם בידיעות אחרונות שתי כתבות שבהן הציג רק צד אחד במחלוקת. את הצד של אלי שטרית בלבד. בצד השני רותחים מכעס. לפי הניסוח של הכתבה ניתן להבחין בין השורות במגמה להכפיש שוב את הליכוד. בושה גדולה לכולנו.
תם ולא נשלם.
ולסיום היבט אישי:
הפרשה המביכה ידועה לנו במערכת האתר “ליכודניק” זה מכבר, אך העדפנו לא לפרסם בפומבי את הסיפור העסיסי הזה. עולה ממנו ריח לא נעים שפוגע בליכוד כולו. אנו חוששים גם שבמערכת הבחירות הבאה לכנסת ישתמשו מפלגות אחרות במידע הזה כדי להשמיץ את הליכוד ולהבאיש את ריחנו בעיני מצביעים מתלבטים. האחריות הפנים מפלגתית עומדת לנגד עינינו. כך עשינו בעבר גם בפרשה לא נעימה אחרת של סכסוך בברית חיילי האצ”ל בין אלי שטרית לבין אפרים אבן. עדיף שזה יישאר במשפחה.
כשאני וחבריי מביטים בהתקוטטות המביכה של שטרית ומלצר אנחנו מרגישים כמו ילד קטן ששומע את הוריו רבים בצעקות ושוברים צלחות במטבח. הילד אוהב את שניהם, אוטם את אוזניו, ולא יודע היכן להסתתר או לקבור את עצמו. הילד היה מבקש שיפסיקו לריב כבר. שיחזור השקט לבית והאהבה בין ההורים. אני מרשה לעצמי לפנות מכאן אל אהרון ואלי, ובמיוחד אל המקורבים בעלי השפעה עליהם, שיפתרו כבר את המחלוקת ויחזירו לכולנו שלום-בית.
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר