זאב בן יוסף מביא בלעדית לליכודניק מבט נוסף על תחרות החיבורים שנערכה לז’בוטינסקי
רבים ניסו ומנסים לסלף ולטשטש את מורשתו של זאב ז’בוטינסקי, כשהם מקנים לו דמות לאומית קיצונית-פאשיסטית שהתכחשה לכאורה לזכויות החברתיות של העובדים בפרט ולזכויות האדם בכלל מאחר שהמדינה היא מעל הפרט. אין סילוף גדול מזה של איש הרוח הגדול והמתון הזה, ליבראל ודמוקרט מושבע, אשר קבע שכל אדם הוא מלך, שהמדינה באה לשרת אותו ולא להיפך, וכי זכויות הפרט ושוויון ההזדמנויות של היחיד גוברים על הכול. רק מספר קטן של אִרגונים חסרי אמצעים מנסה לטפח את המורשת האמיתית של ענק רוח זה: מִסדר ז’בוטינסקי, מכון ז’בוטינסקי, תנועת בית”ר, המועצה להנצחת ז’בוטינסקי וברית חיילי האצ”ל. אחד האמצעים החשובים שנועדו להטמיע את המורשת האמיתית של ז’בוטינסקי בקרב הנוער הוא תחרות החיבורים שמארגן מִסדר ז’בוטינסקי מידי שנה.
בטקס מרשים ומְרגש שנערך לא מכבר בכנסת בו חולקו פרסים לתלמידים ולבתי ספר שהגישו חיבורים על ז’בוטינסקי ומִשנתו, היה אכן ניתן לחוש שחל בהחלט מפנה בהנחלת המורשת האמיתית של ז’בוטינסקי.
מי שפועל רבות להפצת מורשת ז’בוטינסקי, נגיד מסדר ז’בוטינסקי עו”ד עמנואל וייזר, ציין בטקס כי עצם התחרות הזו שהופנתה לבני נוער תואמת את גישתו של ז’בוטינסקי שראה בנוער את המפתח לעתיד כמנוף ומנוע לשינוי. ההשתתפות בתחרות, אמר וייזר, העניקה לנוער מעבר להזדמנות לזכות בפרסים, גם הזדמנות להכרת דמותו האמיתית ולא כפי שסילפו אותה במשך השנים, ומה שלא פחות חשוב – קנה מידה לבחינה של מי ששואפים להנהיג את העם. ההיכרות עם דמותו רבת הכישרונות מאפשרת להבין את דבריו כשאמר – מנהיג אמיתי איננו זה התובע להנהיג, אלא זה שדבריו נכנסים ללב שומעיו ונשמעים להם כהד להשקפותיהם, כך שמרצונם החופשי ישאפו להקריב הכול כדי ללכת אחריו.
מי שאירח את הטקס, יו”ר הכנסת ראובן (רובי) ריבלין ציין כי חסד עשה הזמן עם ז’בוטינסקי,
ועם מורשתו והגותו, שכן חילופי העתים ושינויי הנסיבות שהתחוללו בארץ ובעולם במרוצת המאה החולפת לא הִקהו את משנתו הלאומית והדמוקרטית שהינה חיה ובועטת. ז’בוטינסקי והתנועה הרביזיוניסטית, על כל מה שהיא מייצגת, אמר ריבלין, הייתה במשך עשורים שלמים “סדין אדום” בעיני חלקים לא מבוטלים בציבור ובהנהגה בישראל.
רבים התקשו להכיל את השניוּת ואת המורכבות של אדם לאומי ברמ”ח אבריו, ועם זה הומניסט וליברל בשס”ה גידיו. ריבלין הביע צער על כך שגם היום יש כאלה הרואים בכך סתירה, אבל הביע בטחונו שהתלמידים שהשתתפו בתחרות התוודעו מקרוב אל תורתו הייחודית והבינו ש אכן ייתכן כי “יילכו שניים יחדיו” – ש”קיר הברזל” ו”שתי גדות לירדן”
אינם עומדים בסתירה להתנגדות החריפה ל”מאיוריזציה”, לעריצות הרוב, כלפי כל מיעוט;
ושהקריאה “ציוֹן כולה שלנו”, אין משמעותה ויתור על היותה של מדינת ישראל מדינה דמוקרטית לעילא ולעילא.
גם למי שמוצאים עצמם חלוקים על דרכה של התנועה הרביזיוניסטית ושל בית”ר, הוסיף ריבלין, אין מחלוקת, בראייה היסטורית, בדבר התרומה החשובה שהנחיל ז’בוטינסקי
לתודעה הלאומית, לתקומת העם וגאולתו ולתרבות העברית המתחדשת. ז’בוטינסקי השכיל להיות לא רק סופר והוגה, אלא גם איש מעשה; לא רק חולם ואיש חזון, אלא גם בעל תוכנית מעשית הפועל להנחלתה והגשמתה. החיבור הזה, בין רוח ומעשה, אמר ריבלין, חסר לנו בנוף הפוליטי של היום. ריבלין מצטט את ז’בוטינסקי שכתב: “כל מובנו של הרוויזיוניזם הוא, שבמקום להיכנע למהלך החיים העיוור, מכריחים אנחנו את החיים ללכת בכיוון המתאים” ומציין שאין לנו ביטוי מזוקק מזה לחזון ומעשה ההולכים יחדיו.
שר החינוך גדעון סער אמר כי ז’בוטינסקי לא היה רק מחייה הציונות הלאומית, שכן מִשנתו עומדת על שלושה יסודות: היסוד הלאומי, היסוד החברתי, היסוד הדמוקרטי-ליבראלי. הוא ראה בנוער את גלגל התנופה המניע את הספינה הלאומית לכיוון הנכון ולכן תחרות החיבורים מכוונת אל הנוער.
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר