בישיבת הממשלה המיוחדת שהתקיימה בשבוע שעבר בתל חי, הוחלט כי מאה וחמישים אתרים יזכו לטיפול מיוחד של התוכנית לשימור אתרי מורשת.
בעקבות “זעם המתנחלים”, הוחלט ברגע האחרון, להוסיף לרשימה עוד שני אתרים שאתרע מזלם והם מצויים מעברו האסור של הקו הירוק. וכך, מצאו עצמם מערת המכפלה וקבר רחל, חוסות בצלן ההיסטורי של שכונת מונטיפיורי בתל אביב ותחנת הרכבת בירושלים.
המהלך כצפוי, עורר סערה שהגבירה את מפלס הזעם בשתי גדותיה של ארץ ישראל, זו שמעבר לקו הירוק וזו שלנו גם כן. יריב אופנהיימר וחבורת “שלום עכשיו” מן הצד האחד, זעמו על סיכול ניסיונות השלום של נתניהו שבעשותו כך ויתר על המדינה היהודית, ואבו מאזן בשם בערבים והאיסלאם הכריז מן הצד השני, כי זוהי למעשה התגרות שתוביל למלחמת דת.
הצהרתו של אבו מאזן היא בהחלט סיבה טובה לבדוק מדוע שני אתרים אלו הם שיעוררו דווקא את מלחמת הדת. בעיקר בשל הראיה המעניינת והחדשה את קבר רחל כאתר מוסלמי קדוש. שהרי אם אפשר למצוא איזו זיקה בין מערת המכפלה לאיסלאם, מה בקברה של אשת יעקב ישראל בן יצחק, קושר אליו את המוסלמים?
הקשר אפוא טמון בסב, אברהם, הקבור במערת המכפלה ולצדו יצחק בנו ויעקב ישראל נכדו. אברהם, כך על פי המסורת, נצטווה ללכת ממולדתו שבאור כשדים ולהתיישב בכנען היא ארץ ישראל. התורה, מסמנת את מסלולו בארץ. ראשיתו באלון מורה שבאזור שכם, משם הוא נמשך דרומה, אל בית אל, העי, באר שבע, עד ירידתו של אברהם למצרים לפרק זמן מוגבל, שבסיומו הוא שב לארץ ומתיישב באלוני ממרא הסמוכה לחברון. משמתה עליו אישתו שרה, רכש אברהם בארבע מאות שקל כסף את מערת המכפלה בחברון והפך אותה לחלקת הקבורה של בניו היורשים ונשיהם, יצחק רבקה, יעקב ולאה. רחל רעייתו השניה של יעקב אינה נקברת בחברון, כך מלמד המקרא, אלא דווקא בדרך אפרת היא בית לחם, משום ששם מתה בלידתה את בן הזקונים בנימין.
אברהם אם כן, הוא זה שקבע בעקבות צווי האל, את סביבת מגוריה החדשה של משפחתו באזור ההר של כנען. יורשיו של אברהם המזוהים כאבות האומה היהודית, פועלים אף הם באותו מתחם שבלבו שוכנת מערת המכפלה, כלומר חלקת הקבורה המסמלת את היות חבל הארץ האמור, מקום נחלתם. קבר רחל, ואתרים נוספים המוזכרים במקרא כמו גם למשל קבר יוסף בנה המצוי בשכם, ממשיכים את אותה המגמה על פיה אזור יהודה ושמרון הם הם ערש לידתה של האומה היהודית.
ואם כך, הרי ברור שהמחאה הערבית להכלת שני הקברים הללו ברשימת אתרי המורשת נתקלת בהתנגדות עזה ובזעם. משום שהמאבק כאן הוא לא על מקום הקיום, אלא על עצם הזכות לקיום. והכלי להשגת מטרה זו, היא הכחשה. כלומר, לא הבנה של הנסיבות ההיסטוריות שהובילו לסכסוך ויצירת דיאלוג שיוביל למציאת פתרון פרגמטי שייטב לשני הצדדים, אלא הכחשה של עצם הזיקה ההיסטורית של העם היהודי לאותו חבל ארץ, זיקה המעניקה את הזכות הטבעית ליישוב יהודי בו.
בעניין זה יש לציין, כי במקצוע ההכחשה, אבו מאזן הוא בהחלט איש מקצוע. שכן עבודת הדוקטורט שלו באוניברסיטת לומבובה הסובייטית, עסקה ב: “הקשרים בין הנאציזם לציונות בין השנים 1933-1945”, וכללה לא מעט ציונים ואזכורים הממעיטים בממדיה של השואה.
ובזה בדיוק דברים אמורים, כאן המטרה היא שלילת הלגיטימציה להקמת הבית הלאומי היהודי שהוקם – ויש לומר זאת בבירור – בשל הניסיון היהודי באירופה בזמן מלחמת העולם השניה. וכאן המטרה היא שלילת הזיקה היהודית ההיסטורית לקבר רחל ולמערת המכפלה. בשני המקרים סילוף עובדות היסטוריות משמש ככלי להשגת מטרות מדיניות, המתגלם בסופו של דבר על הסירוב הפלשטינאי להכיר בזכותו של העם היהודי למדינה ריבונית כאן, בפלסטינה היא ארץ ישראל.
שני המקרים דנן, מלמדים אפוא, לא רק על אופי המאבק בין שני העמים שהוא בהחלט בעל קווים דתיים כפי שזיהה אבו מאזן בחושיו החדים, אלא גם על חשיבותו של מקצוע של ההיסטוריה, כאמצעי, אולי הבלעדי, שיש ביכולתו להסביר את סיבת ישיבתנו דווקא במקום הזה. לא משום שזוהי ארץ גזירה אליה נמלט העם היהודי, אלא היא העריסה הגיאוגרפית עליה עוצבה זהותו הקולקטיבית.
פורסם גם ב”ישראל היום”
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר