באירופה, הטענה כי “ההתנחלויות” מהוות מכשול לשלום הפכה לדוגמה שלא ניתנת לעירור.
זאת, על אף העובדה שלא היה שלום בין ישראל לבין שכניה הערביים בין 1949 ולבין 1967 כאשר לא היו “התנחלויות”; על אף העובדה שההנהגה הפלשתינית דחתה את הצעותיהם של אהוד ברק (ביולי 2000) ושל אהוד אולמרט (בספטמבר 2008) לפנות כמעט את כל הישובים היהודים ביהודה ושומרון; ועל אף העובדה שפינוי כל ה “התנחלויות” ברצועת עזה “תוגמל” על ידי ירי של אלפי רקטות.
אחד המכשולים המרכזיים (והאמיתיים) לשלום בין ישראל לבין הפלשתינים הוא “זכות השיבה.” באמצעות ה “זכות” הזאת, תובעים הפלשתינים את הפיכתה של מדינת ישראל למדינה דו-לאומית עם רוב ערבי, כתוצאה מהגירה של כשבע מיליון ערבים לישראל, בטענה שהם צאצאיהם של 600,000 הערבים שנטשו את בתיהם במלחמת העצמאות.
רוב הישראלים דוחים את התביעה הזאת על הסף, אם כי חלק מהם מנפנפים בה כתרגיל רטורי שהפלשתינים עצמם לא מאמינים בו. ואולם סירובם של ארעפת ושל עבאס לוותר על “זכות השיבה” גרם לדחיית ההצעות של ברק ושל אולמרט. כמו כן, מערכת החינוך והתעמולה הפנימית של הרשות הפלשתינית לא מציגות את “זכות השיבה” כפנטזיה, אלא דווקא כעיקרון מקודש של הלאומיות הפלשתינים, עיקרון שוויתור עליו מהווה בגידה.
אחד הגורמים המרכזיים להנצחת “זכות השיבה” הוא סכנות אונר”א (UNRWA), וזאת משתי סיבות.
ראשית, המנדט של אונר”א הוא לא לעזור לקליטת הפליטים הפלשתינים במדינות התושבות שלהם אלא לממן ללא הגבלת זמן את שהותם במחנות פליטים (בניגוד למנדט של נציבות האו”ם לפליטים, UHNCR, אשר פועלת לקליטת פליטים בארצות המקלט שלהם).
שנית, בעוד ונציבות האו”ם לפליטים (שהיא אחראית על כל הפליטים בעולם, למעט הפליטים הפלשתינים) מגדירה כפליט רק מי שגורש בפועל מארצו, אונר”א מגדירה כ “פליט פלשתיני” לא רק את הערבים שנטשו את בתיהם ב- 1948, אלא צאצאיהם לנצח נצחים.
כתוצאה משני ההבדלים הנ”ל (הן מבחינת המנדט והן מבחינת ההגדרה), מספר הפליטים בעולם ירד מ- 60 מיליון ב- 1947 ל 17 מיליון היום, בעוד ומספר ה “פליטים הפלשתינים” עלה מ- 600,000 ב- 1948 ל 7 מיליון היום.
אילו הייתה נציבות האו”ם לפליטים אחראית על הפליטים הפלשתינים, היו נותרים היום כ- 100,000 פליטים פלשתינים, רובם קשישים. במקום לפתור את סוגיית הפליטים הפלשתינים, אונר”א הפכה אותה לאחד הגורמים המרכזיים להמשך הסכסוך עם ישראל. אונר”א, למעשה, משתפת פעולה עם מדינות כמו לבנון וירדן, אשר משאירות פליטים במחנות לאחר דור שלישי ובתנאים אומללים ומשפילים, במקום לקלוט אנשים המשתייכים לאותו עם, לאותה שפה, ולאותה דת.
אם כן, פירוק אור”א והעברת הטיפול בפליטים הפלשתינים לנציבות האו”ם לפליטים יסיר מכשול מהותי לשלום.
האיחוד האירופי החליט לאחרונה לעשות בדיוק את ההיפך עם החלטתו להעניק 72 מיליון אירו לאונר”א. לכן, האיחוד האירופי, אשר מממן למעשה את המשך הסכסוך הישראלי-ערבי, מהווה בעצמו מכשול לשלום.
ד”ר עמנואל נבון הוא מרצה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטת תל-אביב ומועמד על משבצת העולים ברשימת הליכוד לכנסת ה- 19.
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר