ההיסטוריה הקצרה של מדינת ישראל כמדינה שזורה עמוק בחיי האו”ם. הלחצים התמידיים של גופים ומדינות העוינות את מדינת ישראל בלא קשר למה תעשה ישראל גוברים על השכל הישר הגם, שתרומתנו לאנושות הנה ללא עוררין, האהדה פוחתת עקב השנאה לכל אשר יהודי
חוקת ארגון האו”ם שנחתמה ב- 26 ביוני 1945 מכילה עקרונות מרכזיים ובהן הכרזה כי אסור שזוועות מלחמות העולם יחזרו על עצמן לעולם. באותה ההכרזה נאמר כי הגנה על זכויות האדם וכבודו היא “הבסיס לחופש, צדק ושלום עולמי” כמו כן, התחייבות של מדינה לאו”ם קודמת לכל התחייבות אחרת בלא קשר לנסיבותיהם וכי, על החברים יהיה ליישב את הסכסוכים ביניהם בדרכי שלום, ולהימנע מאיומים ושימוש בכוח על מנת להשיג שטחים ועצמאות מדינית. האו”ם אף מבטיח כי תיתן סיוע בהתאם לאמנה בכל הנדרש למעט מדינות שהאו”ם נמנע מהן או נוקט נגדן אכיפה.
בפרק השני של המגילה נקבעו הקריטריונים לחברות בארגון. חברות באומות המאוחדות פתוחה לכל המדינות שוחרות השלום אשר מקבלות את ההתחייבויות הכלולות במגילה ורוצות לבצע אותן. מדינה חברה אשר תפר בהתמדה את העקרונות הכלולים במגילה עלולה להיות מגורשת מהארגון על ידי העצרת הכללית בהמלצה של מועצת הביטחון.
מטרת האו”ם על פי אמנתו להציל את הדורות הבאים מפורענות המלחמות, להבטיח זכויות יסוד בסיסיות לגברים ולנשים בכל מדינה, להבטיח שיתקיימו תנאים של צדק וכבוד, שכנות טובה בין מדינות וחיי שלום. כמה האמנה ומילותיה מנוגדות למדיניות האו”ם כאשר הנה מופנית כלפי ישראל.
יחסי האו”ם וישראל נמצאים בקונפליקט מתמשך עוד בטרם הקמת המדינה, רוב המחלוקות נוגעות לסכסוך הישראלי – ערבי / פלסטינאי.
האו”ם משמש ככלי שרת בידי מגני ישראל והדבר ניכר באופן עקבי ברוב הצעות החלטה על הפרת זכויות אדם (67 הצעות גינוי מ- 2006-2016) בעוד אשר בשאר מדינות העולם 61 גינויים באותן פרק שנים.
המדיניות האמריקאית בחלקה הגדול פרו ישראלית ומובלת על ידי חברי סנט רפובליקני בעוד שבקרב חברי הסנט הדמוקרטי גוברת ההשפעה האנטי ישראלית, למרות זאת, הווטו האמריקאי מעניק לישראל מעטפת הגנה בפני ניסיונות לגינוי פרי יוזמתה של הקואליציה האסלאמית.
במאמרו של דוד בן גוריון מיום 21.3.1954 בעיתון “דבר”, בעת היותו בשדה בוקר – ציטוט – “גם מעצמה גדולה אינה מסוגלת להגן בכל מקרה על חיי אזרחיה, אבל עלינו להיגמל מהאשליה האווילית המחוסרת כל שחר ונטולת כל יסוד – כאילו ישנו מחוץ למדינת ישראל כוח ורצון בעולם שישמור על חיי אזרחנו, כושר התגוננותנו הוא ביטחוננו היחיד”.
עד כמה צדק האיש.
עוד בתקופת בן גוריון קיבל האו”ם החלטות אנטי ישראליות בכוח רוב מדינות הגוש המזרחי ומדינות ערב, הביטוי “או”ם-שמום” נטבע על ידי בן גוריון כחוסר אמונה בארגון האו”ם והחלטותיו האנטי-ישראליות, הביטוי שיקף את התפישה שישראל איננה צריכה להתייחס לעמדותיו של האו”ם, כאשר מדובר בדאגה לאינטרסים החיוניים שלה.
ב- 1966 אמרה גולדה מאיר: “מעולם לא אמרתי או”ם-שמום. תמיד אמרתי, ואני אומרת זאת גם עכשיו: לביטחונה של ישראל אחראית מדינה אחת בלבד – מדינת ישראל” (מעריב, 14.12.66).
ביולי 1997, כאשר התקבלה באו”ם החלטת גינוי לישראל על הקמת השכונה החדשה בהר-חומה בדרום ירושלים, הגיב ראש הממשלה בנימין נתניהו: “אם זה מה שיש לאו”ם לעשות, אז הוא באמת שמום”.
שנה אחר כך זכה הביטוי לחשיפה בינלאומית רחבה בעת ביקורו בישראל של מזכ”ל האו”ם קופי אנאן בנאום שנשא במליאת הכנסת במארס 1998 ציטט את האמירה “או”ם-שמום” וציין כי ישראלים עושים מפעם לפעם שימוש בביטוי זה, והזהיר מפני דה-לגיטימציה של הארגון הבינלאומי. “בלי האו”ם”, אמר מזכ”ל הארגון בצירוף של אנגלית ועברית, “לא יהיה לנו כלום”.
טרם נפקחו עיני הנציגים באו”ם וממשלותיהם “הנאורות” בעת הזו למרות האירועים המחרידים המתרחשים כמעט בכל פינה של העולם, הקיבעון הנו תוצר של ריבוי נציגים באו”ם מהמדינות האסלמיות המשפיעים על הלך הרוח בארגון והחשש של “הנאורות” לסרב.
הנאומים “חוצבי הלהבות” של נציגינו באו”ם לכל אורך השנים נופלות על אוזניים ערלות, מיעוט מחברי הבית ו”המשוכנעים” נותרים על מקומם בעוד הרוב יוצא מהמשכן, כך אין ניתן ליישב סכסוכים בדרך של שלום, למנוע ולהימנע מאיומים ושימוש בכוח על מנת להשיג שטחים ועצמאות מדינית, אלה אינן מדינות שוחרות השלום כמתבקש מהחברים באו”ם על פי האמנה וכל שכן, שכנות טובה בין מדינות וחיי שלום.
כבר נאמר, יאה כותב יאה מקיים ברם, אין דבר מכל אלה והעתיד לוט בערפל.
מאחל לכל עם ישראל וליהודים באשר הם
שנת שלום ותשקוט הארץ ארבעים שנה.
אביגדור
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר