בית הדין של הליכוד, נמצא “בניגוד עניינים”.

רק לאחר שלקחתי את ייצוגו של מרשי, עפר בינשטוק, בנוגע לתביעה שהגישו נגדו הליכודניקים החדשים, נחשף בפניי העולם המופלא של הפוליטיקה הישראלית, ועולמו המופלא של בית הדין של הליכוד, שניתן לסכמם במילים “ניגוד עניינים”.

אב בית הדין של הליכוד הוא מיכאל קליינר, אשר היה ח”כ מטעם הליכוד בעברו. לאחר מכן פרש והצטרף לגשר של דוד ולוי, ולאחר מכן הקים עם בני בגין את “חרות – התנועה הלאומית”.

קליינר ובגין כינו את מפלגתם כך בכוונה, כדי להדגיש כי הליכוד הפסיק מבחינתם להיות החרות האמיתית, והליכוד של ימינו מהווה סטייה בלתי רצויה. לאחר מכן היה לקליינר ניסיון נפל להקים מפלגה עם ברוך מרזל. בכל הניסיונות הללו, הדגיש קליינר שוב ושוב כי מנקודת מבטו הליכוד הפסיק להיות ה”חרות” האמיתית.

ואז, בצעד שניתן להגדירו כאחד התמוהים ביותר שניתן לחשוב עליו, החליטו בליכוד להחזיר את קליינר כאב בית הדין של המפלגה בה הוא נלחם למעלה מעשור.

כאן מגיע הפאנץ’ – אין שום בעיה עם המהלך הזה. מפלגה היא גוף וולנטרי, ובניגוד לבית משפט רגיל, היא יכולה להביא דיין שיהיה במצב של ניגוד עניינים, אם זה נראה לה נכון, ואפילו לשים אותו כאב בית דין.

וכאן מגיע הפאנץ’ הכפול – כל החלטה מהותית שקובע קליינר לגבי הליכוד נגועה בניגוד עניינים חריף. זה בסדר, כאמור. אולם קליינר החליט פתאום שקני המידה של המשפט האזרחי הרגיל, חלים כעת על גוף וולנטרי כמו מפלגה.

פתאום פסקי הדין שלו מתמלאים ציטוטים של בג”ץ ואהרן ברק, המסבירים כמה ניגוד עניינים הוא דבר רע, כמה עקרון השוויון הוא דבר חשוב, כמה חשוב לפעול בהתאם לכללי המשפט המנהלי, שהם כל דבר שהוא מידתי וסביר.

ומי כותב את הקביעות הללו? אב בית דין, אשר בנסיבות רגילות, לא היה מתקרב לרוב התיקים בהם הוא מטפל, מאחר והוא מצוי בניגוד עניינים חריף, על סמך אותם פסקי דין שהוא עצמו מצטט.

האדם הזה קבע כי אסור לגרש את הליכודניקים החדשים – הפוקדים בסיטונאות אנשי שמאל לליכוד ומריצים אנשי שמאל מטעמם לכנסת – כקבוצה, כי הדבר נוגד את פסיקות בג”ץ לגבי מנהל תקין.

נזכיר: הוא מסרב לאפשר את גירושם של הליכודניקים החדשים בשם המנהל התקין, אשר בשמו הוא בכלל לא היה אמור לכהן כאב בית דין, מה שהופך את כל הפסיקות שלו לבטלות.

אבל החגיגה לא נעצרת כאן. מי שמייצג את הליכודניקים החדשים הוא עו”ד איתן הברמן, לשעבר היועץ המשפטי של הליכוד, שדאג לסלק את פייגלין וחבורתו מהליכוד, מאחר והם היוו “סוס טרויאני בליכוד”, כפי שכינה זאת ח”כ מסוים.

כעת הוא מגן על ארגון שמבצע מהלך דומה לזה של פייגלין – שנגדו הוא פעל לפני למעלה מעשור – רק שהפעם המתפקדים אינם אנשי ימין, אלא אנשי שמאל מובהקים, הפוקדים את עצמם למפלגת ימין.

וכאן מגיע הפאנץ’ הכפול – מה עושה הברמן ביום-יום? הוא היועץ המשפטי של הבית היהודי (מה שנשאר ממנו, לפחות).

אז ככה נראה משפט צדק בבית הדין של הליכוד: היועץ המשפטי של הבית היהודי טוען מול דיין שמצוי בניגוד עניינים, ומסביר מדוע צריך להשאיר קבוצה שפוקדת מצביעי הרשימה המשותפת לליכוד במפלגה.

הדיין שמצוי בניגוד עניינים החליט שעכשיו – 4 חודשים טרם הבחירות – זה לא הזמן לעיין בעתירה שהוגשה לפני שנה, הכוללת 1,000 עמודי ראיות, המוכיחים כי הליכודניקים החדשים עוינים את הליכוד ומנסים לבצע השתלטות עוינת, ונותן לארגון הזה שעוין את הליכוד יד חופשית לפעול.

גבירותיי ורבותיי, אמרו נעים להכיר לשומרי הסף בליכוד. ייתכן ותזהו את שיטות הפעולה שלהם ממקומות אחרים.

בחירות נעימות.



אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר

פוסטים קשורים

די לקומבינות חיים כץ

ישראל כץ : עד סוף ינואר התחקירים על השולחן שלי

לאן נעלמו הצ’קים בסיעת הליכוד בהסתדרות