החלטת בית הדין שמתפקדי הליכוד יבחרו את מתמודדי המחוזות
בעניין:
העותרים: 1 .משה איפרגן, חבר מרכז הליכוד; 2 .אלעד מלכא, חבר הליכוד, עתירה מס’ 22-1663
נגד
המשיבה: תנועת הליכוד, באמצעות ב”כ עו”ד אבי הלוי
פסק דין
עו”ד מיכאל קליינר, נשיא בית הדין
1 .לפנינו עתירה של אלעד מלכא ומשה איפרגן המבקשת לקבוע כי בחירת נציגי המחוזות לרשימת הליכוד
לכנסת ה-25 תתבצע על ידי המתפקדים בעלי זכות הבחירה במחוזות הליכוד, איש איש במחוזו, ולא על
ידי כלל חברי המרכז שנבחר בשנת 2012 .וזאת כפי שהורתה חוקת הליכוד בעת שנבחר המרכז המכהן
עדיין עד היום.
2 .לשיטתם, מרכז שנבחר על בסיס חוקה שהפקידה את בחירת המועמדים לכנסת במחוזות בידי כלל חברי
התנועה, איש איש במחוזו, אינו רשאי להפקיע לעצמו את זכות הבחירה הזו, והשינוי מן הדין כי ייכנס
לתוקף רק במרכז החדש שיבחר בוועידה הבאה.
3 .היועץ המשפטי של הליכוד נשאר נאמן לעמדה שהביע בדיון קודם, כפי שיפורט להלן, והביע את תמיכתו
בעמדה המשפטית העומדת בבסיס העתירה.
4 .שורשיה של העתירה בתיקון לחוקת הליכוד מ-2015.6.14 ,בו הפקיע המרכז מ-000,140 חברי התנועה
במחוזות את הזכות לבחור את נציגם ברשימה והעביר אותה לחבריו שלו הפזורים מדן ועד אילת.
5 .בעקבות החלטת זו של המרכז, עתר חבר התנועה משה איפרגן, העותר מס’ 2 בעתירה שבפנינו, וביקש
מבית הדין לקבוע כי התיקון לחוקה ייכנס לתוקף רק במרכז החדש שייבחר בוועידה הבאה של התנועה,
הלא היא הוועידה החמישית
6 .בדיון שקיים בית הדין בזמנו תמך היועץ המשפטי של הליכוד, עוה”ד אבי הלוי, בעמדת העותרים, ואף
הרחיק לכת וקבע כי “קבוצה קטנה של חברים שלה ההגמוניה במרכז החליטה על נטילת הזכות
מהמתפקדים, והיא תקבע מי יהיו נציגי המחוזות…”. הוא הגדיר את התוצאה כלא צודקת ולא
דמוקרטית.
7 .בפס”ד של בית הדין מיום 2016.3.16 שדחה ברוב דעות את העתירה, כתב חבר בית הדין עוה”ד יצחק בם
בדעת המיעוט שלו, כי חזקה על המרכז שלא התכוון לפגוע בהסתמכות של חברי התנועה שנמנעו מלהציג
מועמדות למרכז בעצמם ובחרו נציגים בידיעה שהמרכז לא בוחר נציגים לכנסת, ואם יהיה שינוי הוא
יחול רק על המרכז הבא.
8 .דעת הרוב של חברת בית הדין עו”ד מיקי מזר ושלי קיבלה את העתירה בהתבססה על עקרון משפטי שאי
אפשר להפריז בחשיבותו, והוא כיבוד הסכמה בין הליכוד לבין העותר דוד אמסלם בעתירה 14/1262 ,
אותה אימץ בזמנו בית הדין ונתן לה תוקף של פסק דין.
9 .להבהרת העניין אין מנוס מללכת עוד צעד אחורה בזמן, להתחלת הפרשה כולה: חה”כ אמסלם )כתוארו
היום(, עתר עוד לפני הבחירות ב-2015 לקיים הצבעה במרכז על הצעתו לתיקון החוקה על פיה תועבר
בחירת המועמדים לכנסת ה-20 מהמתפקדים למרכז. בפשרה שקיבלה תוקף של פס”ד משך אמסלם את
עתירתו. בתמורה התחייבו תנועת הליכוד וראשיה שלא לטעון נגד החלת שינוי שיטת הבחירות לקראת
הבחירות לכנסת ה-21 ,אם אומנם כך יוחלט במרכז. ואכן, לאחר הבחירות לכנסת ה-20 קיבל המרכז
הצעה על פיה צירי הוועידה יבחרו את הרשימה הארצית, וחברי המרכז מכל הארץ את נציגי האזורים.
10 .בדיון שהתקיים מתחו שופטי הרוב והמיעוט ביקורת על כך שעוה”ד הלוי תומך בעמדה הנוגדת התחייבות
מפורשת של המפלגה וראשיה, אולם הוא טען שהוא הסתייג מהפשרה כבר בעת חתימתה, וכיועץ משפטי
חובתו להציג בכל דיון את העמדה המשפטית הנכונה.
11 .מובן שלכאורה העותר מס’ 2 שלא היה צד להסכם אינו מושתק מלטעון נגדו, אך אנו קבענו אז שתקנת
הציבור מחייבת כיבוד הסכמים ושמתן תוקף פס”ד להסכם מציב משוכה גבוהה מאוד כלפי כל מי
שמבקש לשנות את ההלכה שנקבעה על פיו. בבית הדין של הליכוד נעשה כמעט בכל דיון מאמץ להגיע
להסכמות בין הצדדים, ובדרך כלל ניתן להן תוקף של פס”ד. שהרי אם צדדים להסכם פשרה לא יהיו
משוכנעים שהתחייבויות עתידיות הניתנות להם תמורת ויתורים בהווה תקוימנה, יקשה מאוד על בית
הדין לממש את מדיניותו המוצהרת לשאוף לסיים דיונים בהסכמות.
12 .במאזן השיקולים הגענו אז למסקנה שהיות שמדובר בהתחייבות חד-פעמית, ושאם הוועידה לא תשכיל
לשנות את סעיף 139 ,המרכז החדש שבפתח )כך נראה המצב באותה עת( עומד ליישם את התיקון, ולכן
יש להעדיף את עיקרון יציבות פסקי דין שאימצו הסכמות שהנהגת התנועה היא צד להן, על העקרונות
הנכונים והחשובים שביסוד עמדתם של העותר איפרגן, היועץ המשפטי ועוה”ד בם בדעת המיעוט שלו.
13 .חברת בית הדין עוה”ד מזר ביטאה יחד איתי תמיכה בעקרון של הקניית מעמד וכוח לחברי המרכז. גם
היום אין חולק על הצורך שהוועידה החמישית תמצא דרך מועילה ויעילה לממש רצון זה.
14 .בפסה”ד של הרוב ב-2015 ניתן משקל משמעותי לכך שמעורבות כלשהי של המרכז בבחירה תיושם ותעוגן
הלכה למעשה בבחירות המקדימות לכנסת ה-21 .זאת לצד האינטרס המובהק לדאוג לכך שבליכוד
יקוימו הסכמים וייבלמו נסיונות לעוקפם.
15 .השאלה העומדת בפנינו עכשיו היא אם משנוצר התקדים והבחירות האחרונות התקיימו על פי התיקון,
יש דרך חזרה.
16 .התשובה, לדעתי, היא שאם בית הדין יגיע למסקנה שהן מן הבחינה המשפטית והן מבחינת טובת התנועה
נכון יהיה לשנות את ההחלטה שנתקבלה ב-2016 על סמך נימוקים שהיו רלוונטיים לקראת הבחירות
ה-21 ואינם רלוונטיים היום, ערב בחירת הכנסת ה-25 ,אין מניעה לקבל את ההחלטה הנכונה
ואין כן כל הצדקה להמשיך לדבוק בהחלטה שאיננה נכונה משפטית ותנועתית.
17 .החלטת המרכז לאמץ את העקרון שיש לתת לו שותפות משמעותית בבחירת חברי הכנסת ראויה ורצויה.
אבל בגלל אילוצי הפשרה הגיע המרכז לתוצאה לא טובה. אם ניתן היה להעלות על הדעת 10 הצעות
לחלוקת הכוח בין המרכז למתפקדים, נראה שהתוצאה שהתקבלה היא הגרועה ביותר.
18 .ערב בחירות גורליות בהן הכול מבינים שתוכרענה במידה רבה סביב היכולת לגייס את הבוחרים
לקלפיות, הרעיון שכל המועמדים והפעילים בצפון הארץ, למשל, במקום לפעול בקרב המתפקדים
בטבריה או בקרית שמונה יסתובבו בנגב ובכל יתר רחבי הארץ לשיחות נפש וסחר עם פעילי האזורים
האחרים כדי לקושש קולות לבחירתם כמועמד אזור הצפון ברשימה ולהפך, הוא רעיון הנוגד בעליל את
טובת הליכוד, ואשר על כן אין סיבה או מחויבות לדבוק בו.
19 .נותרת שאלת ההסתמכות של מועמדים פוטנציאליים על השיטה שהייתה נהוגה בבחירת המועמדים
בבחירות לכנסת ה-21 .בהקשר זה ייאמר כי על הקדמת הבחירות לכנסת הוחלט לפני שבועות בודדים,
ודבר הגשת העתירה שבפנינו היה ידוע לחברים טרם ישיבת המרכז שקוימה ביום ד’ השבוע. למועמדים
שתכננו להיפרד מהמתפקדים באזור שלהם ולצאת למערכת בחירות בקרב חברי המרכז בכל הארץ, אין
זכות מוקנית למה שהיה בפעם הקודמת יותר מחברים אחרים שתקנון הבחירות שאושר במרכז שינה
לרעה את מצבם לעומת הבחירות הקודמות, כמו בני מיעוטים שהבטחת הייצוג שלהם ירדה מהמקום ה-
32 למקום ה-44 ,נשים חדשות שבנו על ארבע משבצות הבטחת ייצוג וקבלו רק אחת, צעירים שמוצאים
עצמם נאבקים על המקום ה-40 במקום ה-31 ,ועולים ובני מיעוטים המגלים שהותר לח”כ מכהן הזוכה
גם למימון ממלכתי להתמודד מולם על המשבצת המוקצית להם.
לא כל השינויים הללו הם בני תיקון, כך שמועמדים רבים יצטרכו לבחור לעצמם מסלול מחדש. לחלקם
יצא אפילו מתוק מעז.
אשר על כן אני בדעה כי יש לקבל את העתירה ולהורות ליועץ המשפטי לעשות את כל הצעדים הנדרשים
ליישום ההחלטה זו בבחירות המקדימות בשלושה באוגוסט הקרוב.
עו”ד יצחק בם, חבר בית הדין
1 .כפי שסברתי בדעת המיעוט בעתירה הקודמת בעניין זה, כך אני סבור גם היום – המרכז שנבחר על
סמך חוקה שקבעה בחירות למחוזות על ידי המתפקדים אינו יכול להפקיע את זכות הבחירה מן
המתפקדים וליטול אותה לעצמו. הדבר פוגע בהסתמכות של מאה ארבעים אלף חברי התנועה אשר
בחרו את חברי המרכז על סמך הוראת החוקה לפיה לא המרכז הוא שבוחר את מועמדי התנועה
לכנסת. הדבר פוגע בהסתמכותו של מי ששקל להציג את מועמדותו למרכז והחליט אשר החליט על
סמך הוראת החוקה לפיה לא המרכז הוא שבוחר את המועמדים לכנסת. התיקון לחוקה שעבר בשנת
2015 ואשר מפקיע את הבחירה של מועמדי המחוזות מן המתפקדים ומעניק אותה למרכז לא כלל
שום הוראה בדבר התחולה. משכך, סברתי כי יש לקבוע כי שינוי כללי המשחק צריך לחול מן המרכז
הבא והלאה, כך שלא ייצא מצב שהמרכז הנוכחי משנה את הכללים לטובת עצמו. בעיניי, פסיקתי
הייתה נכונה אז, והיא נכונה גם היום. צר לי שדעתי לא התקבלה אז, אך רשאי בית הדין לחזור בו
מטעותו כיום.
.בהקשר זה יכולה לעלות טענת הסתמכות – מועמדים ששקלו לרוץ במחוזות הסתמכו על תחולה
אקטיבית של הוראות התיקון לחוקה וחיזרו על פתחיהם של חברי המרכז זה זמן, בתקווה שאלה
יאותו להצביע להם. אולם, למועמדים ולחברי המרכז אין זכות קנויה בשיטת הבחירה ובהוראות
התחולה של התיקון לחוקה המפקיעה את זכות הבחירה של מועמדי המחוזות לטובת המרכז. בעיה
עשויה להתעורר אם משנים את כללי הבחירות לאחר תחילת מערכת הבחירות, אך הפתרון לבעיה זו
נמצא במישור של קביעת מועדים של הבחירות ושל מערכת הבחירות.
3 .בניגוד להוראת בית הדין להביא שני נוסחים אלטרנטיביים של תקנון הבחירות לאישור המרכז,
הדבר לא נעשה. משכך, סבורני, כי לנוכח החלטתנו היום, על וועדת החוקה לנסח תקנון בחירות חדש,
אשר יישם את פסיקתנו מהיום בדבר אופן הבחירה של מועמדי המחוזות. על התקנון לקבוע גם לוח
מועדים חדש, באופן שמערכת הבחירות תתחיל לאחר כניסתו של התקנון החדש לתוקף. ברי כי אי
אפשר לומר שמערכת הבחירות התחילה, אם אין תקנון תקף. מכיוון שבניגוד לבחירות הארציות,
המועדים בבחירות הפנימיות בתנועה אינם קשיחים, ניתן לקבל את התקנון החדש, עם לוח מועדים
חדש, ולקבוע כי מערכת הבחירות תתחיל עם כניסתו של התקנון החדש לתוקף. כדי למנוע טענות
ומענות, יש להפיץ את הצעת התקנון בין חברי ועדת החוקה לפחות 24 שעות לפני ההצבעה עליו.
4 .אכן, לפי התקנון שדינו לביטול ולתיקון מערכת הבחירות התחילה. קביעתנו היום מחייבת להתחיל
את המערכת מחדש, כולל הגשה מחודשת של כלל המועמדויות. ניתן ודאי לזקוף את דמי הרישום
ששולמו לרישום מחדש של המועמד, אך ככל שמי מן המועמדים יחליט שלא להירשם מחדש, התנועה
תחזיר לו את דמי הרישום.
5 .הוראתנו בדבר קיום דיון מחדש בתקנון בוועדת החוקה מייתרת גם את העתירות שביקשו לבטל את
ההליך בפני הוועדה מחמת פגמים שנפלו בו, אשר נדונו לפנינו.
6 .ברי, כי נצטרך לערוך דיון נוסף בפסיקתנו היום. ברם, סבורני, כי טוב תעשה התנועה אם כבר עתה
תפיץ הצעת תקנון חדש בין חברי ועדת החוקה, וכבר עתה ייקבע דיון בוועדה, על מנת שככל שהדיון
הנוסף לא ישנה את הפסיקה, תהיה התנועה ערוכה לכנס את המרכז, לדון בתקנון ולאשרו במהירות.
עו”ד יאיר לחן, חבר נשיאות בית הדין
לאחר שקראתי את חוות דעתם של חבריי מצאתי גם אני להצטרף לתוצאה אליה הגיעו בקבלת
העתירה.
העתירה שבפנינו מבקשת סעד זהה לזה שהתבקש בעתירות שנדונו והתקבל בהן פסק דין מיום
16.3.16( עתירות מס’ 16-1316 ,16-1332 . )נימוקיה אז היו אותם נימוקים. לא התכנסה ועידת ליכוד
חמישית, לא נבחר מרכז חדש. ומרכז הליכוד שקיבל את התיקון לסעיף 139 הוא בעצם אותו מרכז
ליכוד גם היום.
העותרים טענו בפנינו, הן בכתב והן בעל פה, כי הציפייה הייתה שיישום או החלת תיקון סעיף 139
סיפא לחוקה, על בחירת נציגי המחוזות לכנסת ה-21 תהיה חד פעמית, ולאחריה תיבחר ועידה חדשה
ויכונן מרכז חדש. הוא ורק הוא, המרכז החדש שייבחר לאחר הבחירות, יהיה זכאי ליהנות מהזכות
לבחור את נציגי המחוזות. המרכז כיום אינו זכאי ליהנות מהזכות שניטלה ממתפקדי הליכוד.
לפיכך, דעתי היא כי רק לאחר כינונה של הוועידה החמישית ובחירת מרכז חדש ניתן יהיה להחיל
את סעיף 139 סיפא לחוקה
לפיכך סבורני כי יש לכנס את ועדת החוקה ולבצע תיקון בתקנון הבחירות המקדימות ליישום
החלטה זו.
———————————-
אשר על כן הוחלט פה אחד לקבל את העתירה ולהורות על כינוסה לאלתר של ועדת החוקה ליישום
ההחלטה.
)-( )-( )-(
______________ ________________ ______________
עו”ד מיכאל קליינר, עו”ד יאיר לחן, עו”ד יצחק בם,
נשיא בית הדין חבר נשיאות בית הדין חבר בית הדין
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר