הניצחון של הרצוג הוא לא פחות ממהפך היסטורי במפלגת העבודה והוא עשוי לסמן את הכיוון החדש אליו תלך המפלגה : למשל, לחזרתו של עמיר פרץ
לא מצ’עמם
אמש, סיימתי להרצות בשעות הערב והתקשרתי לכתבת בכירה באחד מהיומונים בישראל. שוחחנו על המהפך השלטוני בנורווגיה וכדרך אגב שאלתי אותה לאן היא שמה את פעמיה ? העיתונאית השיבה : “תשמע, אתה השלישי היום שעוסק בקרביים של המערכת הפוליטית ששכח שיש בחירות פנימיות במפלגת העבודה. זה מעיד על השיעמום במפלגה הזאת. ישנו דפוס בולט שחוזר על עצמו כאשר אני משוחחת עם אנשים. הם אומרים פחות או יותר את הדברים הבאים : אני רוצה שבוז’י ינצח אבל ככל הנראה שלי ניצחה”. אם אשאיל מבנימין נתניהו במטפורה הפוכה את משפטו “החלק הראשון לא נכון והחלק השני לא יהיה” לניצחון של בוז’י ולמשפט שהביאה אותה עיתונאית הרי שיהיה זה מדויק לומר : החלק הראשון נכון והחלק השני לא היה”.
הניצחון של בוז’י הרצוג מוכיח שמפלגת העבודה היא לא מפלגה משעממת. היא שומרת על מסורת “עריפת הראשים” של מנהיגיה בצורה מרשימה. היא ככל הנראה המפלגה הדמוקרטית ביותר בישראל. אם בשנים הראשונות מנהיגה, דוד בן גוריון, נחשב “דמוקטטור” עד שהוא הודח בבושת פנים על ידי חברי מפלגתו והקים את רפ”י הרי שמאידך, יחימוביץ’ נחשבה דמוקרטית מוגבלת. זכור לפעילי המפלגה כיצד היא יצאה נגד השינויים בחוקה של אהוד ברק אבל כאשר היא עמדה בראשות המפלגה היא הנהיגה שינויים קיצוניים יותר הנחשבים בעייתיים.
אנטגוניזם
אחד הגורמים לניצחון הבלתי ייאמן של הרצוג הוא האנטגוניזם שחשו רבים מהמתפקדים, אך גם חברי הכנסת של העבודה, כלפי יחימוביץ’. עקב בצד אגודל היא הצליחה להרחיק ממנה עוד ועוד אנשים על רקע ההתנהגות האישית המחפירה שלה שעמדה בניגוד לנחרצותה האידיאולוגית. המרוויח במקרה הזה הוא בוז’י הרצוג. התדמית של הרצוג היא תדמית של חנון פוליטי. אפילו ב”ארץ נהדרת” בתחילת הדרך לא הפסיקו להגחיך אותו כאשר הם יצרו מערכון באמצע שנות ה – 2000 שבו נראית אורנה בנאי בדמות ח”כ ענבל גבריאלי משפילה את הרצוג עד עפר והוא קורא בקול לאחר מכן : “בוז’י שולט”. ההגחכה הפכה למציאות ועתה נשאר לראות מה יהיה דפוס הפעולה של הרצוג ואיך הוא יצליח לשקם את מפלגתו ההרוסה? האם הוא אכן יזחל לממשלה כפי שהיטיבו לתאר אותו או שמא יו”ר האופוזיציה החדש יקבע את מעמדו משם ? ומי שחושב שהרצוג ייכנס לממשלה מידית טועה. איתן כבל, מתומכיו הראשונים של הרצוג, עמד על כך שהם לא יזחלו לממשלה. ראוי להזכיר שכבל הוא אדם שפיו וליבו שווים והוא סירב להצעות מפתות מאהוד ברק בקדנציה הקודמת ובלבד שיתמוך בכניסה של העבודה לממשלת נתניהו. מרוויחים נוספים מהאנטגוניזם כנגד שלי יחימוביץ’ ומהניצחון של בוז’י הם ח”כ אראל מרגלית שיחזק את מעמדו במפלגה בצורה מהותית. ראוי לשים לב אליו. השנייה שחיזקה את מעמדה היא ח”כ מירב מיכאלי שנטשה את יחימוביץ’ לעייפה והיא הסמן הכי מובהק של אותו אנטגוניזם שציינתי.
ואם במיכאלי עסקינן הרי שאי אפשר להתעלם ממעשה אבות סימן לבנים בפוליטיקה הישראלית : חיים הרצוג, הנשיא השישי ואחד האישים הפוליטיים המשמעותיים ביותר שהיו כאן, לא הצליח להגיע אל ראשות מפלגת העבודה. בוז’י הרצוג, בנו, הצליח לעשות זאת. טומי לפיד רצה להגיע מעלה במעלה הפוליטיקה הישראלית. שינוי נעצרה על 15 מנדטים ולפיד סיניור שימש רק כשר משפטים. לפיד ג’וניור – להלן “הבן שלי יאיר” – גרף מספר מנדטים רב מזה של אביו, מונה לשר אוצר והוא עשוי למצוא עצמו בעמדה בכירה יותר. ואילו מיכאלי ? סבה, ישראל קסטנר, היה מועמד מפא”י לכנסת, לא נבחר, הואשם ששיתף פעולה עם הנאצים במהלך השואה, נרצח וזוכה לאחר מכן על ידי בית המשפט העליון. קסטנר לא הצליח להיבחר לכנסת אך מירב מיכאלי, נכדתו, כן הצליחה לעשות זאת והיא עכשיו בעמדת זינוק.
משחק הכיסאות
להרצוג אתגר ענקי לשקם את המפלגה שייסדה את המדינה, הידרדרה ל – 13 מנדטים, לא הצליחה לשמש אלטרנטיבה ממשית לאחר המחאה החברתית ועתה עומדת על 15 מנדטים. אני סבור שבראש ובראשונה הוא יצטרך לבסס את מעמדו בתוך המפלגה : יש לזכור כי רוב חברי הכנסת של העבודה תמכו במובהק בשלי יחימוביץ’. במנגנון המפלגה ובמוסדותיה נטועים עמוק אנשיה של יחימוביץ’. ובכלל, מה תעשה עתה יחימוביץ’ ? האם תפרוש ? האם תישאר כאופוזיציה ממלכתית להרצוג או שמא במידה ויחליט להיכנס לממשלה היא תהיה לעומתית כשם שהייתה לברק בהחלטתו להיכנס לממשלת נתניהו השנייה ? אם היא תהיה לעומתית היא רק תחזק את ההנחה שהיא לא באמת דמוקרטית.
נדמה לי שהשאלה המעניינת יותר מכל היא האם עתה יחזור עמיר פרץ לחיק מפלגת העבודה ? כזכור, הוא עזב אותה בשל התיעוב שהוא רוכש ליחימוביץ’. משעה שהיא נדחקה מההנהגה הרי שהדרך חזרה נפתחת. לפרץ ישנם עדיין תומכים לא מעטים במפלגה שרוצים לראות אותו חוזר. הוא מצד שני ממש לא שבע רצון ממה שקורה ב”תנועה”. בה הוא חבר. נקודת ההנחה שלו הייתה שהתנועה תהיה תנועה פוליטית גדולה יותר אבל נכון להיום היא תנועה שוקעת. לבני עלולה להצטרף לתנועה פוליטית בראשות נתניהו במידה ויתרחש מפץ גדול. פרץ לא ימצא עצמו שם אלא יחזור הביתה.
ובכלל, האם נראה בסטטוס הבא של שלי יחימוביץ’ את המשפט : “ביוש, זאת שלי”.
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר