בחזרה ל – 73′

הערת אזהרה לנבחרי הליכוד ולתומכיו

 

 

יום העצמאות ה – 65 למדינת ישראל. נסיעה ברכב והרדיו מכוון לגלגל”צ. הפרויקט המופלא “עוד מעט נהפוך לשיר” שם השנה דגש על חללי מלחמת יום הכיפורים שכתבו מילים לשירים. בפרויקט עוברות המילים עיבוד ובנוסף הלחנה וכך מוצגים בפני המאזינים שירים המעוררים צמרמורת. 2013 תהיה השנה שבה יציינו 40 שנה למלחמה הארורה. לקראת חודש אוקטובר המדינה תעסוק בכך ביתר שאת. והשנה ייפתחו עוד ועוד פרוטוקולים שרק יגבירו את העניין בנושא. בוודאי ביחס למה שהתרחש לפני עשור – אז ב – 2003, עסקו במדינה ב – 30 שנה למלחמה.

 

ואולם, לפני שנגיע אל המלחמה ההיא ראוי שבליכוד נעמוד על מצב התנועה כיום וזאת משום שהוא מזכיר לי יותר ויותר את המצב של המערך ב – 1973. התנועה ניצחה בבחירות אך התברר בדיעבד כי היה זה הניצחון האחרון שבישר את התבוסה ב – 1977 לליכוד של מנחם בגין ולמהפך הראשון. נדמה לי כי הניצחון של הליכוד ב – 2013 (וזה היה ניצחון גם אם דחוק – ראש הממשלה הוא בנימין נתניהו וזה מה שקובע) עלול להיות משול לאותו ניצחון של המערך.

 

בשבועות הקרובים אנסה לנתח במספר מאמרים את מצב הליכוד כיום ומדוע בעיניי הליכוד 2013 משול למערך 1973. חברי הליכוד דהיום, ובייחוד נבחריו, עושים הומאז’, גם מבלי משים, לחברי המערך ולנבחריו לפני 40 שנה.

 

אבקש להדגיש : אין בניתוח הזה בבחינת קנטור או בקשה לפגוע בנבחרי הליכוד אלא רצון כנה ואמיתי להבריא את התנועה וזאת משום שיש להודות : הליכוד היום היא תנועה חולה, מעיין זומבי פוליטי והעתיד במקרה הזה עלול להתממש ב”יש עתיד” ו”בבית היהודי”. כן, אצל אלו שמבטיחים “פוליטיקה חדשה” אבל החדש שהם מביאים הוא ישן עד מאוד.

 

ואבקש להבהיר : הליכוד לא ייעלם אבל בתהליכים המתרחשים בתקופה הנוכחית הוא עלול להפוך ולהיות מפלגת העבודה שהיא מפלגה היסטורית רבת זכויות אך מפלגה חסרת בשורה וללא שום חידוש אשר העם מביט בה ברחמים מהולים בבוז. בבחירות האחרונות זכינו ב – 20 מנדטים ובבחירות הבאות אנו עלולים לצנוח עוד שאולה. ככה לא יהיה אפשר לנהל מדינה וחבל, כי מדובר בהווה ובעתיד של כולנו.

 

במהלך הבחירות הכלליות נקראתי על ידי יו”ר מטה הבחירות גדעון סער להיות אחראי על הפאנלים הפוליטיים לקראת הבחירות בבתי ספר, באוניברסיטאות ובחוגי בית. למרבה תדהמתי, רבים מנבחרי הליכוד סירבו ללכת ולייצג אותו במקומות שונים. היו לכך סיבות שונות – חלקן מוצדקות אבל רובן המכריע לא. מצאתי עצמי מייצג את התנועה מול מועמדים ריאליים לכנסת. הגעתי לדרום ולצפון, הייתי בירושלים ועברתי גם במרכז הארץ. הגעתי לקיבוצים, למושבים ולישובים בכל חלקי הארץ. הבנתי תוך כדי המערכה שהליכוד ינצח אבל בקושי וזה אכן מה שקרה.

 

התחושה התחזקה כאשר בסוף חודש פברואר נקראתי למילואים. בפלוגה שלי משרתים פחות או יותר 100 חיילים. 60 מהם פחות או יותר הצביעו לליכוד בבחירות 2009, 20 מהם הצביעו לו בבחירות 2013 ורובם המכריע אמר לי שאם הליכוד לא יתחדש ולא ישנה את דרכו הרי שבבחירות הבאות אני עלול להצביע מח”ל לבדי. העתיד, כך הובהר בצורה שלא משתמעת לשתי פנים, נמצא אצל לפיד ובנט. ניסיתי להסביר שמה שהם רואים מכאן שונה מאוד שם וכי המציאות שונה לחלוטין. בהמשך, צפיתי גם בסדרה המצוינת “בית הקלפים” אשר ניתן ללמוד ממנה המון על המתרחש כאן דרך המתרחש במערכת הפוליטית בארצות הברית.

 

האנטגוניזם שמעורר הליכוד לא רק בקרב רבים בעם אלא גם בקרב רבים מחבריו הוא תמרור אזהרה. ולפיכך, ראוי שנתייחס אליו בכובד ראש.

 

מקווה שנפיק הלקחים על מנת שננצח גם בבחירות הבאות משום שהאלטרנטיבה לליכוד פחות טובה בעיניי. עלול להיווצר מצב שתקום לו אלטרנטיבה מצד ימין. אמנם יהיה זה אירוע היסטורי אבל לא בהכרח חיובי.



אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר

פוסטים קשורים

די לקומבינות חיים כץ

ישראל כץ : עד סוף ינואר התחקירים על השולחן שלי

לאן נעלמו הצ’קים בסיעת הליכוד בהסתדרות