המשנה לראש הממשלה משה (בוגי) יעלון נשא דברים מפתיעים בכנס השנתי של המכון למחקרי ביטחון לאומי
על הפלסטינים הוא אמר : “אנו מוכנים למו”מ מיד, בלי תנאים מוקדמים. לא ידחקו אותנו לדון על טריטוריה מבלי לדון על הנושאים האחרים. מי שחושב שהסכסוך הזה התחיל בקווי 67′ ויסתיים בהם, פשוט לא מבין את הסכסוך. מי שחושב שזה ישתנה על ידי הכרזה על מהלך חד צדדי, אז להיפך. זה נותן רוח גב לאילו שחושבים שבסוף הציונים יתקפלו. מי שרוצה להביא את אבו מאזן למו”מ אסור לו להעלות רעיונות כאלו. למה שיבוא לשולחן אם אנחנו מתקפלים?”
והוסיף בעניין זה : “במקום שטחים תמורת שלום קיבלנו שטחים תמורת טרור. ובעזה ההתנתקות הביאה את הרקטות. לכן שוב לדבר על מהלך חד צדדי שלנו, זה תמריץ שלילי לאבו מאזן לבוא לשולחן. חלק מהאנשים שמדברים על זה חוו זאת על בשרם. זו טעות תפיסתית. זה הניסיון שלנו גם בצפון ובדרום, אז להעלות את הרעיון הזה שוב? אני לא מצליח להבין מאיפה הרעיון הזה בא, והוא צריך לרדת מהר מהשיח הציבורי. אנחנו צריכים לדבר על דרך ולא על פיתרון. ניתן לחיות עם המצב הנוכחי הזה עד שיבין מישהו שם שאין ברירה, צריך לדבר אחרת עם היהודים. אנחנו לא שם. האמירות לגבי מהלכים חד צדדים עושות חורים עמוקים בקיר ברזל שאנחנו בונים. דווקא כשאנחנו נסוגים אנו מראים חולשה ומראים שניתן לקפל אותנו, ואז הטרור גובר”.
הוא התייחס גם לסוגיית איראן:
“אנו בשעה הרת גורל. הדיון לא פשוט. האיום האיראני אינו רק על מדינת ישראל. אנחנו השטן הקטן ואמריקה היא השטן הגדול. יש פה משטר עם שאיפות הגמוניות שמלוות באמונה דתית משיחית אפוקליפטית. לכן בדרך זו אחרת צריך למנוע מהמשטר הבלתי קונבנציונאלי הזה יכולת בלתי קונבנציונאלית.
מי כמוני, שחווה מלחמות, מבין עד כמה חשוב שהאופציה הצבאית תהיה האחרונה. אם מגיעים לדילמה של פצצה או הפצצה צריך לדון ביום של אחרי, אבל אם זו הדילמה, אז זו הפצצה ולא פצצה גרעיני. המשמעויות ברורות כאן בישראל, בוושינגטון, בלונדון, בפריז, אפילו במוסקבה ואפילו בבייג’ין.
אנו נמצאים כרגע בתהליך שבו הסנקציות הכלכליות סוף סוף הוגברו, אבל ניתן לעשות עוד הרבה. האיראנים הספיקו בתקופת המו”מ עם המעצמות להעשיר 750 ק”ג אורניום לרמה של 3.5 אחוז, ולהעשיר 36 ק”ג אורניום לרמה של 20 אחוז. איראן, עם כל הלחצים, בינתיים צוחקת כל הדרך לפצצה. אין שום סימן מצידה שהיא מרגישה מאוימת למרות קשיים כלכליים. זה עדיין לא הביא את המשטר אל הדילמה של פצצה או הישרדות. הם לא שם.
הבעיה היא שבטהרן ההנהגה אינה משוכנעת שהמערב נחוש ללכת כל הדרך, בין אם בסנקציות או בפעולה צבאית, כי זה ישפיע על מחירי הנפט. הנחת העבודה באיראן היא שבשנת 2012 לא יקרה כלום, כי יש בחירות בארה”ב, כי הם מכירים את המערב. מבחינתם אין גם אור ירוק לתקיפה צבאית ישראלית. לכן הם לא באים לדיונים עם תחושה של דחיפות. העמדה שלנו ברורה: מבחינתנו הם צריכים לוותר על ההשערה בכלל, להוציא את כל החומר המועשר ולסגור את המתקן בקום.
התחושה של איראן היא שהיא יכולה להגיע למעמד של מדינת סף. אסור שתהיה להם היכולת להגיע למקום שבו הם יוכלו לקבל החלטה, כי גם אם ניירט את הידיעה שהאיראנים החליטו לייצר פצצה, יתחילו ויכוחים בין האנליסטים. הלוואי שנראה סנקציות נוספות שיובילו את המשטר לשוקת שבורה, אבל הדאגה היא דאגה
אמיתית. אין ספק שאיחוד הכוחות הבי”ל מותיר סיכוי להבאת המשטר לדילמה, אבל נכון להיום אין סימן שהמשטר האיראני מבין שמולו ניצבת מערכת נחושה שמוכנה להתעמת איתו. היעד המיידי צריך להיות שינוי התפיסה של המשטר האיראני. לא ניתן יהיה לייצב את המזה”ת מבלי להתמודד עם המשטר האיראני.
אתר "ליכודניק" הינו אתר לסיקור פוליטי. האתר עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר